מדריך הטרמפיסט לגלקסיה קובע, לפי הסופר והפילוסוף המפורסם דגלאס אדמס, שהתרבות האנושית, כמו כל תרבות אחרת ביקום, עוברת במהלך ההתפתחות שלה שלושה שלבים שאותם ניתן לכנות שלב ההישרדות, שלב החקר ושלב התחכום. השלב הראשון מאופיין על-ידי השאלה איך, השלב השני מאופיין על-ידי השאלה למה, השלב השלישי מאופיין על-ידי השאלה היכן. כיוון שאנחנו מבקשים לעסוק בתחום האדריכלות במאמר זה הרי שעלינו להדגים כיצד מתבטאים שלושת השלבים הללו בעבודתו של ארכיטקט בעבר, בהווה ואולי גם בעתיד.

איך נבנה מחסה?

כאשר האדם הקדמון חיפש מחסה מפני הקור והחום, מפני חיות טרף ואויבים אחרים, קרוב לוודאי שהוא לא העסיק ארכיטקט כאשר הוא מצא לעצמו מחסה במערה כלשהי. בשלב הראשון של התרבות, הישרדות הייתה שם המשחק ולכן קודם כל היה חשוב למצוא את המחסה הטוב ביותר מבלי להתעכב על שאלות אחרות כמו עיצוב חלל המערה ואדריכלות חוץ. משרדי אדריכלים החלו להופיע בעולם רק הרבה שנים אחר-כך וניתן לשער שהם החלו בתור מומחים למציאת מערות טובות שבהן ניתן להדליק מדורה מחממת הרבה לפני שהם התחילו לדבר על עיצוב חלל הבית באמצעות צבע ויריעות משי. גם כיום ניתן למצוא לא מעט אדריכלים שיוצאים לדרך מתוך השאלה הזו: איך אני, אדריכל מודרני שכמוני, בונה עבור הלקוח שלי את המבנה שלו הוא זקוק כך שהוא יענה על צרכיו הבסיסיים בצורה הטובה ביותר (והזולה ביותר.)

למה לבנות משרד?

בשלב החקר, התרבות האנושית איננה מסתפקת עוד במערה אלא היא רוצה להבין מה המשמעות של המערה. לפתע אין די במערה שבה ניתן לבנות מדורה, לבשל בשר ולהביט מרחוק על סופות ברקים; לפתע המערה צריכה גם לענות על צרכים אחרים. מרגע זה, כל ארכיטקט איננו רק בעל מקצוע אלא גם הוגה דעות. אדריכלים בכל מקום ברחבי העולם מתחילים לשאול את עצמם: מה המשמעות של גורד השחקים שאני בונה? למה אני מעצב חללים של בנייני משרדים? למה אני צובע את הקיר בסלון בצבע אחר מהקירות של המטבח? אדריכל איננו יכול היום, כך נדמה, להסתפק בבניית קירות ומיקום של חלונות ודלתות; עליו גם להבין את המשמעות של המבנה שאותו הוא בונה וליצור התאמה בין המשמעות של המבנה לבין הפונקציונאליות שלו. הצורך של הלקוח שבא אל משרד אדריכלים הוא יותר מצורך במחסה פראקטי; הלקוח גם נזקק למשמעות.

היכן נמקם את הג'קוזי?

השלב הבא הוא שלב התחכום, שאחרים מכנים שלב הבזבוז. לקוח שבא אל ארכיטקט ומבקש ממנו לתכנן עבורו בית על מגרש של חצי דונם אולי איננו מתעניין יותר בתיאוריות סוציולוגיות על תפקידו של הבית בחייו של האדם המודרני; הוא הרבה יותר מוטרד מהמיקום של המטבח ביחס לסלון ובבחירת הקיר שעליו יורכב מסך הפלאזמה שמונים וחמש אינצ' שהוא כבר קנה במסגרת המשכנתא שהוא לקח לבניית הבית. ארכיטקט בימינו חייב להתמודד עם הרצונות - ויש שיגידו הגחמות – של הלקוחות שלו שבאים עם רעיונות מבריקים חדשות לבקרים. דרך ארוכה עבר המין האנושי מאז שהוא מצא מחסה במערה וכעת הוא יכול לבחור מתוך השפע שמציעה לו הטכנולוגיה המודרנית ולהתמודד עם שאלות שונות עד מאוד.