פראנא – אנרגיית החיים חכמי המזרח ידעו כבר לפני אלפי שנים כי יש כוח של כל הכוחות שממנו נובעות כל צורות החיים והוא נקרא פראנא.ראשית הבריאה פרושה, שהפראנא מתעורר, מתחיל לפעול וכל צורות הכוח באות ממנו.כל כוח מיוסד על הפראנא: כוח הכובד, כוח המשיכה או הדחייה, האקטיביות של החשמל והרדיו.ללא פראנא אין חיים. הפראנא הוא נשמת כל כוח, כל אנרגיה.את העיקרון הזה אפשר למצוא בכל מקום בתבל.הוא באוויר אך איננו אוויר, הוא במזון אך איננו מזון, הוא הכוח שבויטמינים, הוא נמצא במים, אך אינו זהה עם המרכיבים הכימיים של המים. אלה אינם אלא נושאי הפראנא. האוויר ספוג פראנא חופשי וגף האדם יכול לקבל אותו מתוך האוויר הצח בדרך קלה ביותר ע"י פעולת הנשימה.בנשימה רגילה אנו קולטים כמויות רגילות של פראנא.אולם בנשימה עמוקה כמות זו גדלה ובמיוחד נוכל לאגור אותה על ידי בקרת נשימה שנקראת נשימת יוגי.תרגול הנשימה מאפשר אגירת מלאי ניכר של פראנא במוח ובמרכזי העצבים. נוכל להשתמש בו במקרה הצורך.אנשים שיש להם כושר מפליא של סבילות במצבי יום יום, המאלצים אותם למאמץ גופני ורוחני גדול במיוחד ואשר אינם מתמוטטים הינם בעלי ויטאליות גדולה – משמע מלאי של פראנא. המדריך והשליט המוחלט של הפראנא הוא המחשבה.המחשבה היא המפתח שבעזרתו נוכל לפתוח או לסגור את שער החיים.אם על ידי מחשבות בלתי נכונות הבאנו מחלה על עצמנו נוכל להבריא שוב על ידי מחשבות נכונות שנכוון אותן בהכרה.אנשי הרוח מלמדים את תלמידיהם לאגור ולכוון את הפראנא בכוחות עצמם על ידי חשיבה חיובית ויצירת מציאות על מנת שלא יהיו תלויים בזולת ויוכלו ליצור את חייהם בדרך המתאימה להם. פעולת הנשימה מוליכה את הפראנא למרכזי העצבים שבגוף. תרגול השליטה והולכת הפראנא למרכזי העצבים נקרא פראנא יאמא.בעזרת תרגילי הנשימה של הפראנא יאמא אנו יכולים להשפיע בנקל על מחלות וכן להגביר ולקיים את כוח החיים שלנו. הכלל הראשון – לנשימה נכונה – לנשום דרך האף .לו ידע האדם מאיזה סכנות הוא יכול להישמר על ידי נשימה דרך האף הוא לא היה מתייחס אל הדבר בקלות ראש.האף מצויד בכל אמצעי ההגנה על מנת שלא יחדרו דרכו זיהומים, אוויר קר מדי או גזים מרעילים.שערות דקיקות סוגרות את הדרך בפני אבק, זבובונים ועוד גורמים שעלולים להזיק לריאה.אח"כ יש מעבר ארוך ומפותל המכוסה עור רירי בו מתחמם האוויר הקר ובו שוקעים חלקיקי אבק שחדרו מבעד לשערות אבק זה מוצא מהאף על ידי נשיפה חזקה שמשחררת אותנו ממיליוני חיידקים.בחלק הפנימי קיימות בלוטות, הנלחמות בחיידקים שחדרו ולעזרתן בא מנגנון ההרחה. בקרבת חומר רעיל או נרקב אנו מותרעים ע"י חוש הריח.התפקיד החשוב ביותר של אבר ההרחה, הוא קליטת הפראנא מן האוויר.נסו להיזכר בטיול בהרים או על שפת הם, מקומות שהם עשירים בפראנא – כשאנו שאפים שם עמוקות אנו חשים מיד בהתרעננות רבה ובעליית כוחנו. אם נשאף באותה מדה אוויר דרך הפה, ההתרעננות לא תהיה. האוויר שנשאף דרך הפה הינו חסר כוח וטעם – על אף שנשמנו את אותו אוויר.כשאנו נתקפים בנזלת חזקה ואיננו יכולים לנשום דרך האף אנו חשים בחולשה רבה – בגלל המחסור בפראנא.נשימה דרך הפה גורמת לירידה בכושר ההתנגדות של הגוף. על מנת לעשות שינוי, הכרוך בניקוי הישן והכנסת החדש עלינו לפתוח בתרגול של הרפיה ונשימה.הנשימה – כוח החיים היא המאפשרת לנו מלבד הישרדות גם ריפוי, חיוניות, בריאות, ערנות, שמחה, אהבה – כל זאת במידה ואכן עושים אותה נכון ומתרגלים אותה.בנשימה אנו מכניסים לגופנו את הפראנה – צ'י – כוח החיים, אנו מזרימים את האנרגיה ומאפשרים פתיחת חסימות אנרגטיות היוצרות מחלות בגוף.כשאנחנו מתרגלים נשימה אנחנו מתרכזים "כאן ועכשיו" ומאפשרים לכל הטרדות להתמוסס ולהארות ותובנות חדשות להיכנס.