היום ישנן המון חברות שמציעות תרגום מאנגלית לעברית. איכותם של תרגומים אלה משתנה מחברה לחברה, וכך גם המחירים. כנראה שאם יש כל כך הרבה חברות תרגומים – אז בהחלט יש ביקוש בשוק עבור תרגום מאנגלית לעברית.

פריחתן של חברות תרגומים מעלה שאלה. למה בעצם אף אחד לא מסוגל לבצע תרגום מאנגלית לעברית בעצמו? למה אדם צריך לשלם מכיסו כדי שיעשו לו תרגומים?

אנגלית היא שפה קלה, קליטה, נעימה לאוזן. ילדים גדלים בתוך תרבות שהיא רוויה בסדרות אמריקאיות – קומדיות, מתח, אקשן, סרטים הוליוודים. 70% מהתוכן שהטלוויזיה מציעה מגיע אלינו הישר מארה"ב. מה לעשות, אבל בהוליווד יש יותר מימון לסדרות ולסרטים מאשר בארצנו. בתור בני נוער אנחנו גולשים ברשת, משחקים במשחקים שעוד לא (למרבה המזל) דובבו לעברית. ובכן, אם כל חיינו אנחנו מוקפים בשפה הזאת, מדוע, כשמגיע רגע האמת, כשהקמנו עסק משלנו, אנחנו כל כך מתקשים לבצע תרגום מסמכים בכוחות עצמנו ונזקקים נואשות לעזרתו של מומחה? במיוחד כשכל הטכנולוגיות נרתמות לעזרתנו, והיום אפשר למצוא עט ממוחשבת, מילון ממוחשב ושפע של אתרים המציעים לנו בחינם תרגום מסמכים.

כמובן, הכי קל להאשים את החינוך בארץ כאחראי לרמה הירודה של האנגלית בישראל. אבל זה לא רק החינוך של בתי הספר, אלא זו האווירה שהנוער שואף בבית: כמה המשפחה מעודדת או לא מעודדת התפתחות ווקלית. השפה העברית שבפי הנוער של היום היא כל כך דלה וענייה, על אף שנולדו לתוכה. כשנער בן 18, שנולד בארץ וגדל בארץ, כותב 'אימשך' במקום 'אמא שלך', אין לזה שום הצדקה. כשגדלים בבית שאין בו ספרים, מה הפלא שיוצאים ילדים שלא יודעים להתבטא, לא יודעים לכתוב, ולא מעניין אותם גם לעסוק בכך. ואם השפה העברית לא מעניינת אותם, תהיו בטוחים שהאנגלית בטח שלא. תרגומים צריכים להיות צורך טבעי של כל אדם שמתעניין בידע. הידע המוצע ברשת הוא אינסופי, אפשר למצוא חומר באינטרנט על כל נושא שבעולם, החל הכנת פצצות אטום ועד תפירה של מפות קרושה. לכל שאלה יש כבר תשובה, אבל רוב האתרים מוצעים באנגלית. כך שאם אתה לא יודע לעשות תרגומים, כנראה תישאר בבורותך.

נדמה שאולי תרגום מסמכים או כל תרגום שהוא לא צריך להיות היום רק שירות שמוצע על ידי חברות מקצועיות, אלא גם חלק בלתי נפרד מהוויה של כל בנאדם ששואף ללמוד ולהרחיב את אופקיו, בכל נושא שהוא.