מוצרי דפוס מלווים אותנו כבר עשרות שנים. יש מוצרים שהיו פופולאריים מאוד בימי ילדותנו, אבל נראה שהיום הפופולאריות שלהם נמצאת בירידה. למשל, היום כבר לא קוראים ספרים כמו פעם. זה לא מפתיע, בעידן שבו יש כל כך הרבה הסחות דעת: אינטרנט, מחשב, כבלים, פלאפון, קשה יותר להתרכז, ואכן, מחקרים מראים: היום יש הרבה יותר ילדים עם בעיות קשב וריכוז מאשר פעם.

דוגמא למוצרי דפוס מימי ילדותנו שהלכו ונעלמו היא המכתביות העדינות והריחניות, וכמעט שלא הייתה ילדה בשנות ה-80 שלא אספה ניירות עדינים אלה, מקושטים בציורים ענוגים. לבתי עסק היו "מכתביות" משלהם: הייתה להם אימפריה שלמה של מוצרי דפוס, ניירות כתיבה מקושטים בלוגו, מעטפות מעוצבות. היום בתי עסק לא ממש משקיעים בניירת של דפוס. רוצים עוד דוגמה? מתי שלחתם גלויה או כרטיס ברכה לשנה החדשה לאדם אהוב שנמצא רחוק?

בזמן שאנחנו מבכים את הנוסטלגיה האבודה של מוצרי דפוס נשכחים, חנויות בקניון וברחוב דווקא יכולות לנשום לרווחה בגלל המהפך. חנויות בגדים ונעליים כבר לא צריכות להדפיס המוני קטלוגים. יש להם אתר, וכל לקוח יכול פשוט להיכנס לאינטרנט, לגלוש, לראות מחירים. כמובן, אין כמו לעבור ליד חנות, לקחת קטלוג ולדפדף בו בכייף.

מוצרי בית דפוס "מיושנים" עדיין מצליחים להעביר לנו תחושה יותר חמימה, מוחשית ונעימה, כזו שהצג הקר של מסך המחשב לא יכול להעביר. קטלוג באינטרנט משדר ניכור. לעומת זאת, קטלוג שמודפס על נייר מוחשי יכול לשדר מגוון של תחושות. רשת ביגוד שרוצה להעביר תחושה יוקרתית תבחר בנייר כרומו איכותי, מהמובחר שאפשר למצוא אצל בית דפוס. רשת אחרת תבחר נייר מט ועבה, שמשדר רצינות ועסקים. כשאנחנו, הלקוחות, מדפדפים בקטלוג, אנחנו מרגישים תחושה כלשהיא, שתוכננה, הונדסה ואורגנה בהקפדה על ידי אנשי יחסי הציבור של משרד הפרסום ומעצבי בית דפוס.

ומה לגבי ספרים? בית דפוס עדיין מדפיס היום ספרים. יש עוד הרבה שינויים ושכלולים שספרים אלקטרוניים צריכים לעבור, כברת דרך ארוכה, לפני שהם יאומצו בחום על ידי המוני בני אדם. התחושה של לשבת ולהחזיק את הספר, לעלעל בדפים, מחזירה אותנו לימים עברו. כל אחד מאיתנו זוכר תקופה כלשהיא על ציר הזמן, שהוא ישב ונהנה מקריאה שלווה. זה יכול להיות באיזו נופש או בעיירה ציורית מימי ילדותו. כולנו חוזרים לשם אוטומאטית כשאנחנו קוראים. כן, בית דפוס הוא מושג שיראה בעייני אנשים מסוימים כמוסד מיושן. אבל לא חייבים לכנות אותנו במושגים כאלה, והיום, כידוע, יש נהירה לכל מה שהוא "רטרו"...