יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁיְּשֵׁנִים אֶת יְמֵיהֶם, וְאַף שֶׁנִּדְמֶה לְהָעוֹלָם שֶׁהֵם עוֹבְדִים אֶת הַשֵּׁם, וְעוֹסְקִים בְּתוֹרָה וּבִתְפִלָּה, אַף עַל פִּי כֵן ... וְיֵשׁ שֶׁנָּפְלוּ לִבְחִינַת שֵׁנָה, עַל יְדֵי תַּאֲווֹת וּמַעֲשִׂים רָעִים ... עַל יְדֵי זֶה נוֹפֵל מחוֹ לִבְחִינַת שֵׁנָה

אך כיצד תדע האם אתה ישן בהקיץ ?

וניתן לרמוז ע"פ מ"ש רָאוּי לִהְיוֹת מִנְהַג יִרְאֵי הַשֵּׁם, תֵּכֶף בַּבּקֶר בַּהֲקִיצוֹ, קדֶם שֶׁיַּתְחִיל שׁוּם דָּבָר, יִזְכּר מִיָּד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי

כי ככל שהאדם זוכר יותר בבחינת עלמא דאתי, דהיינו זוכר יותר את התכלית, דהיינו מקשר את כל מעשיו לתכלית, הרי שהוא יותר ער. אז האם אתה ישן או ער ?

אם נתבונן נראה כי גם כאשר האדם ישן פיזית, הרי שהמוח שלו עדיין פועל, מה שמאפשר את המשך פעולתן התקינה של כל מערכות הגוף שממשיכות לתפקד כרגיל. נמצא אם כן כי גם כאשר האדם ישן, הרי שגם אז עדיין יש בו נקודת שכל שמפעילה את כל הגוף.

שינה היא העדר השכל כידוע, וא"כ ע"י שימוש בשכל יכול האדם להתעורר מהשינה שהוא ישן את ימיו.

כִּי יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁיְּשֵׁנִים אֶת יְמֵיהֶם, וְאַף שֶׁנִּדְמֶה לְהָעוֹלָם שֶׁהֵם עוֹבְדִים אֶת הַשֵּׁם, וְעוֹסְקִים בְּתוֹרָה וּבִתְפִלָּה, אַף עַל פִּי כֵן כָּל עֲבוֹדָתָם אֵין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נַחַת מֵהֶם כִּי נִשְׁאָר כָּל עֲבוֹדָתָם לְמַטָּה, וְאֵין יָכוֹל לְהִתְרוֹמֵם וּלְהִתְעַלּוֹת לְמַעְלָה כִּי עִקַּר הַחִיּוּת הוּא הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהֶלֶת ז) : "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה אֶת בָּעָלֶיהָ" וּכְשֶׁהָעֲבוֹדָה הִיא עִם שֵׂכֶל, מְשִׂימִין בָּהּ חִיּוּת שֶׁתּוּכַל לְהִתְעַלּוֹת אֲבָל כְּשֶׁנּוֹפֵל לִבְחִינַת מחִין דְּקַטְנוּת, בְּחִינַת שֵׁנָה, אֵין יָכוֹל לְהִתְעַלּוֹת לְמַעְלָה. וְיֵשׁ שֶׁנָּפְלוּ לִבְחִינַת שֵׁנָה, עַל יְדֵי תַּאֲווֹת וּמַעֲשִׂים רָעִים וְיֵשׁ שֶׁהֵם אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וְיָפִים, רַק שֶׁנְּפִילָתָם הוּא עַל יְדֵי אֲכִילָה ... וּכְשֶׁאוֹכֵל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, אֲזַי הוּא בְּחִינַת: "לֶחֶם הַפָּנִים" (שמות לה) כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא הַפָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהֶלֶת ח) : "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו" אֲבָל כְּשֶׁאֵין אֲכִילָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי אוֹבֵד פָּנָיו, הַיְנוּ הַשֵּׂכֶל, וְנוֹפֵל לִבְחִינַת שֵׁנָה. כִּי עִקַּר הַמַּאֲכָל הוּא לְהַחֲיוֹת הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (רוּת ג) : "וַיּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ", וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מִדְּרָשׁ רַבָּה בְּרֵאשִׁית פָּרָשָׁה מ"ח) : 'פִּתָּא סַעֲדָא דְּלִבָּא' וּכְשֶׁאֵין הַמַּאֲכָל מְברָר, וְאֵין אוֹכֵל אוֹתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי מֵבִיא רעַ אֶל הַלֵּב וְעַל יְדֵי רעַ הַלֵּב, נִתְקַלְקֵל הַפָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (נְחֶמְיָה ב) : "מַדּוּעַ פָּנֶיךָ רָעִים, אֵין זֶה כִּי אִם רעַ לֵב" וְכֵן לְהֵפֶךְ, בַּקָּשַׁת הַפָּנִים, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּחֲזר וִיבַקֵּשׁ פָּנָיו, הוּא תָּלוּי בְּתִקּוּן הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים כ"ז) : "לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנַי" וְעַל כֵּן לִפְעָמִים עַל יְדֵי מַאֲכָל שֶׁאֵין מְברָר, שֶׁעַל יָדוֹ נִתְקַלְקֵל הַלֵּב, עַל - יְדֵי - זֶה אוֹבֵד הַפָּנִים, וְנוֹפֵל לִבְחִינַת שֵׁנָה וְצָרִיךְ לְעוֹרְרוֹ מִשְּׁנָתוֹ

כִּי צְרִיכִין לִשְׁמר מְאד אֶת הַזִּכָּרוֹן, שֶׁלּא יִפּל לְשִׁכְחָה, בְּחִינַת מִיתַת הַלֵּב וְעִקַּר הַזִּכָּרוֹן הוּא לִזְכּר תָּמִיד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, שֶׁלּא יִהְיֶה בְּדַעְתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאֵין עוֹלָם אֶלָּא אֶחָד וְעַל - יְדֵי מַה שֶּׁמְּדַבֵּק מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, עַל - יְדֵי - זֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד ה' אֱלקַי ...

וּבְחִינָה זוֹ, לִזְכּר תָּמִיד בָּעוֹלָם הַבָּא, דְּהַיְנוּ לְאַדְבָּקָא מַחֲשַׁבְתֵּהּ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, הוּא בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת בִּכְלָלִיּוּת כָּךְ רָאוּי לִהְיוֹת מִנְהַג יִרְאֵי הַשֵּׁם, תֵּכֶף בַּבּקֶר בַּהֲקִיצוֹ, קדֶם שֶׁיַּתְחִיל שׁוּם דָּבָר, יִזְכּר מִיָּד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי וְאַחַר - כָּךְ יַעֲשֶׂה זאת בִּפְרָטִיּוּת, ... וְהַקָּדוֹשׁ - בָּרוּךְ - הוּא מְצַמְצֵם אֱלקוּתוֹ מֵאֵין סוֹף עַד אֵין תַּכְלִית עַד נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁל עוֹלָם הַגַּשְׁמִי שֶׁעוֹמֵד עָלָיו, וּמַזְמִין לוֹ לְכָל אָדָם מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, לְפִי הַיּוֹם וּלְפִי הָאָדָם וּלְפִי הַמָּקוֹם וּמַלְבִּישׁ לוֹ בְּזאת הַמַּחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁמַּזְמִין לוֹ רְמָזִים כְּדֵי לְקָרְבוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ בְּכֵן צָרִיךְ לְהַעֲמִיק מַחֲשַׁבְתּוֹ בָּזֶה, וּלְהַגְדִּיל בִּינָתוֹ, וּלְהָבִין מַהוּ הָרְמִיזוֹת בִּפְרָטִיּוּת, שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּזאת הַמַּחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁל זֶה הַיּוֹם, שֶׁהִזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֵן מְלָאכָה אוֹ מַשָּׂא וּמַתָּן, וְכָל מַה שֶּׁמַּזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם, צָרִיךְ לְהַעֲמִיק וּלְהַגְדִּיל מַחֲשַׁבְתּוֹ בָּזֶה, כְּדֵי לְהָבִין רְמִיזוֹתָיו שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:

קרא עוד על תכלית מטרה , שינה ועוד ...

מאת להצליח בכח המחשבה breslev.eip.co.il