על פי חוקי התעסוקה במדינת ישראל זכאי כל עובד זר לתנאי העסקה הזהים לתנאי עבודתו של עובד ישראלי. עובד זר הינו אדם שהגיע לארץ בכוונה תחילה על מנת למצוא לעצמו פרנסה ומחזיק בידיו שני אישורים המעידים על כך: היתר עבודה ואשרת עבודה. מסמכים אלו מונפקים עבורו טרם הגעתו באמצעות מעסיקו המיועד.

מסמכים המונפקים על ידי משרד הפנים של ישראל תקפים לתקופת זמן מוגבלת (מינימום שנה).משרד הפנים הינו הגוף היחידי במדינה המעניק אשרות,קובע את אורכן ואת תוקף הארכתם במידת הצורך. כל פעילות אחרת של זיוף דרכונים ואו קבלת אשרות עבודה שלא כחוק הינן עבירה פלילית חמורה עם חומרת ענישה כבדה הן למעסיק והן לעובד הזר.

זכויות לצד חובות

מכיוון שהגדרת החוק מחייבת תנאי העסקתם של עובדים זרים זהה לעמיתיהם הישראליים, עובד זר מחויב לקבל שכר מינימום חודשי או שעתי. עובד זר יקבל את משכורתו לא יאוחר מה-10 לחודש עבור עבודתו בחודש הקודם לו וכמו כן,זכאי לכל מסלול הכנסה מדורגת על עבודה בשעות נוספות. בנוסף לכך,עובדים זרים זכאים קבל יום חופשה שבועי לצד חופשות מרוכזות בחגים על פי דתם.

חוקי ימי ההבראה,פיטורין וחופשת לידה בקרב עובדים זרים זהים לתנאי ההעסקה של הישראלים,לרבות,תשלומי פיצויים על פי תקופת הוותק בעבודה והודעה מוקדמת . העובדים הזרים מחויבים בביטוחי עבודה שונים (ביטוח בריאות פרטי) ותשלומי המוסד לביטוח לאומי.ביטוחים אלו נועדו להגן עליהם מכל אפשרות של אובדן כושר העבודה אם במסגרת העבודה ואם לאו. ניכוי התשלומים מתבצעים כמו אצל כל אחד מאיתנו,דרך תלושי המשכורת מצד המעסיק.

תנאי מחיה הולמים

עובד זר זכאי לקבל מהמעסיק תנאי מחייה הולמים,הכוללים: מקום אכלוס (החוק מתיר מגורים משותפים לכל 6 אנשים),מיטה אישית וארון חפצים אישיים,מטבח משותף ושאר צרכים יומיומיים.הניכוי עבור המגורים מתבצע ממשכורת העובד על פי מיקום עבודתו הגיאוגרפי.במידה והעובד הזר מתאכלס במקום שאינו שייך למעסיק הישיר מתאפשר ניכוי על פי מידת הצורך והעלויות השוטפות.

מעסיק עובד זרים מחויב על פי חוק מס הכנסה לשלם קרוב לשמונה אחוזים ממשכורת העובד לרשויות המס. חובה זו אינה תקפה למעסיקים מתחום השירות הסיעודי. כמו כן, מחויב המעסיק להעמיד חוזה עבודה בכתב שיוגש לעובד בשפתו ושיוסברו לו תנאי ההסכם עד תום.