אקסיום- העדר שליטה על פי סעיף 34 ז' חוק העונשין - סייג לאחריות הפלילית
סע' בחוק שעוסק בשאלת העדר שליטה- אחד הסייגים לאחריות פלילית הוא סע' 34 ז'.
קיימות 2 גישות שונות לגבי מהות נושא השליטה/ העדר השליטה:
1. לפי הגישה הראשונה- מי שפעל ללא שליטה, לא עשה מעשה, פעולתו איננה מעשה. אם מקבלים תיאוריה זו, שאלת השליטה נמצאת ביסוד העובדתי של העבירה.
2. הגישה השנייה- נוגדת את הגישה הראשונה, המחוקק לא מצדד בגישה הראשונה, אלא טוען שחסר השליטה אכן פועל ועושה מעשה, אך בשל סייגים מסוימים באישיותו/ נפשו וכו', יש לוותר לו על כך.
למשל, אדם הנמצא תחת היפנוזה ומבצע עבירה, הרי שהמהופנט משמש כלי ביד המהפנט ולכן פועל בהעדר שליטה כביכול. עדיין נטענת הטענה שאומנם המעצורים נחלשים באדם מהופנט, אך אינם מנוטרלים ונעלמים ולכן באיזון האינטרסים/ ערכים יוכל בן אדם מהופנט לשמור על מידה של מעצורים בגבול שהוא שם לעצמו.
כאשר אדם חזק משדל אדם חלש לבצע עבירה- האדם החלש אכן נחשב כמבצע העבירה ועל זה אין עוררין (עד שלא מיוחסת לאדם מחלה נפשית, היפנוט וכו'..), השאלה הנשאלת היא בדבר אחריותו הנוספת של בעל השליטה הכריזמטי בעבירה.
סע' 34 ז'- מגדיר את אותם סייגים לאחריות פלילית כאשר אדם נעדר שליטה: "כאשר לא היה בידו לבחור בין עשייתו לבין ההימנעות ממנו מחמת העדר שליטה על תנועותיו הגופניות".
אם אכן אין שליטה על התנועות הגופניות אזי לא תוכח לגביו אחריות פלילית לעבירה וזאת בשונה מאדם שיכול היה לבחור בין עשייה ובין הימנעות. אפילו והבחירה ומחירה קשים וקיצוניים הם- זהו בעצם כורח המטופל בסע' 34 י"ב.
"... כמו מעשה שנעשה עקב כפייה גופנית שהעושה לא יכול להתגבר עליה, תוך תגובה רפלקסטורית או עוויתות, בשעת שינה, או במצב של אוטומטיזם או של היפנוזה".
נשאלת השאלה, האם ישנם מצבים שלא נמנו כאן ויוכלו לקבל הגנה של העדר שליטה?
לכאורה, התשובה אמורה להיות כן, אך עדיין התשובה לא חד משמעית בפסיקה.
תעלה השאלה שהיא לכאורה ורק לכאורה ברורה- האם כל הדוגמאות שמצוינות בסע' זה יקבלו בכל הנסיבות את הגנת העדר השליטה? הלוא יש רמות שונות של היפנוט למשל..
בעבר,כונה נושא העדר השליטה כאוטומטיזם- בין שפוי או לא שפוי.
העדר בחירה חופשית הוא מכנה משותף לכל סייגים אלה מאחריות פלילית (גם כורח וכו') מה שמייחד את סייגי 34 ז' הוא העדר השליטה הפיזית, הגופנית.
סע' 34 י"ד- מציב סייג לסייגים שבסע' 34 ז'- בתנאים מסוימים, למרות שבעת עשיית המעשה או המחדל, לא יחולץ העושה מאחריות פלילית ויועמד לדין. סייג 34 י"ד הוא גם סייג למס' סייגים נוספים. לעניין העדר השליטה: "... אם העושה היה מודע או אדם מן הישוב במקומו היה מודע... לפני אובדן השליטה... כי הוא עלול לעשותו..." (את המעשה הפלילי). זאת אומרת, סייג העדר השליטה לא יחול על הפועל שהכניס עצמו למצב של העדר שליטה (כמו שכרות, עייפות בנהיגה, וכו'), כאשר ידע או היה צריך לדעת שהוא נכנס למצב זה ואף ידע שיתכן ויעשה את מעשה העבירה. ישנו תנאי נוסף לסייג לסייג והוא "... אם העמיד עצמו בהתנהגות נשלטת ופסולה באותו מצב".- למשל, מי שנותן את הסכמתו לאדם אחר להפנטו. הביטוי "פסולה" הוא די סתום. תביעה שתרצה לשלול מנאשם את הגנת העדר השליטה תאלץ להוכיח שהוא ידע שהוא מכניס עצמו למצב של העדר שליטה שיכול לגרום לו לעבור עבירה ושהוא שלט בהכנסתו למצב זה. אך מה הכוונה בהתנהגות פסולה ומדוע נוספה כאן ובסייגים אחרים גם כן? התשובה היחידה האפשרית היא פסולה שאינה בלתי חוקית ואינה מותרת. אותו מושג של "התנהגות פסולה" מוזכר למשל גם בסע' 34 י' של סייג ההגנה העצמית. (למשל:דוגמה קיצונית לישראלי שנכנס לשטח פלסטינאי ומציב עצמו בסכנת חיים- אם זו התנהגות פסולה הלוא שלא יהנה מסייג ההגנה העצמית).
פס"ד רופא- למרות שברור שהוא היה במצב של העדר שליטה על משאיתו הקטלנית, כיוון שהיה במצב של שינה ("נמנום"), הוא איבד את הגנת העדר השליטה בשל הסייג שבסע' 34 י"ד, שהלוא יכול היה למנוע את עייפותו או את נסיעתו במצב עייפות- הוא לקח על עצמו את הסיכון כלפיו וכלפי אחרים ברגע שלא עצר לנוח. עורכי דין רבים יעידו כי הדבר צודק ואף נחוץ