חוש הריח נחשב לחוש הראשון מבחינה כרונולוגית, כלומר הוא התפתח לפני הראייה והשמיעה. יחד עם זאת, אנחנו רגילים להישען ולסמוך יותר על החושים האחרים, במיוחד על הראייה ועל השמיעה, ופחות להיעזר בחוש הריח. ייתכן וזאת הסיבה לכך ששימוש בריח לשיפור מכירות הוא תופעה חדשה באופן יחסי.

האופן בו אנחנו תופסים ריחות שונה מהאופן בו אנחנו תופסים את הצורה, את הצבע או את הצליל. למקרים רבים אנחנו לא שמים לב לריחות, עד שהם הופכים לבעלי עוצמה גבוהה מאוד. לעתים קרובות אנחנו חשים באי נעימות מסוימת מבלי להבין מדוע. יתכן והסיבה להרגשה זו היא דווקא ריח – ריח שעשוי להיות נייטרלי בפני עצמו, אך להעלות באופן בלתי מודע זכרונות או מחשבות לא נעימים. במקרים אחרים אנחנו נרגיש טוב מבלי להבין למה – ואולי הסיבה היא ריח נעים שהרגשנו רק בתת מודע.

אנשי השיווק והמכירות עלו על התופעה והתחילו להשתמש בריח לשיפור מכירות של מוצרים. למעשה, בישום של מוצרים יוקרתיים היה מקובל עוד במאה התשע עשרה ואפילו לפני כן. יחד עם זאת, רק בשנים האחרונות מיתוג ושימוש בריח לשיפור מכירות הפך לטרנד. כיום חברות רבות מזמינות לעצמן ריח ייחודי המושווה ללוגו ויזואלי או קולי של החברה או של קו מוצרים. כמו כן, ריח הופך להיות חלק מהתרבות הארגונית ושל הזהות העיצובית של החברה בדומה לעיצוב פנים של משרדיה, סגנון לבוש של העובדים, לוגו ועיצוב כרטיסי ביקור, ועוד.

בתרבות העממית שימוש בריח לשיפור מכירות של דירות, למשל, מוכר כבר שנים רבות. כל מי שניסה למכור דירה קיבל בוודאי עצמה ממתווך בעל ניסיון למרוח את השיש במטבח באבקת קינמון, או לאפות עוגות לקראת הגעתם של הקונים הפוטנציאליים. ניתן, כמובן, לכבד את האורחים בקפה ובעוגה, אך גם אם לא ירצו לשבת ולטעום מהמאכלים, הריח עצמו יגרום להם לחוש בנוח ולאהוב את המקום.

לסיכום, בעידן בו מיתוג מתוחכם עושה לעתים את כל ההבדל בין מוצר מבוקש לבין מתחריו הפחות מוצלחים, שימוש בריח לשיפור מכירות נראה כמתבקש. נראה שתחום זה נמצא בצמיחה, ואנחנו צפויים להתפתחויות מסחררות בו.