ההערכות הן שרעידת אדמה חזקה בישראל היא רק עניין של זמן- מיקומה על השבר הסורי אפריקאי, כמו גם העובדה ש"הרבה" שנים לא הייתה בה רעידת אדמה בסדר גודל כזו, עלולים להביא לכך. לכן, החל בשנים האחרונות תהליך שבו מחזקים מבנים ישנים, כך שיוכלו להישאר עומדים גם כשהאדמה תרעד. אנחנו נתייחס כאן לקשר שבין חיזוק מבנים לחברות המבצעות בדק בית.
כאשר אנו מדברים על חיזוק מבנים מפני רעידת אדמה, ברור כי אנחנו נכנסים לעולם של תמ''א 38. תכנית מתאר ממשלתית זו באה להעניק שורה של היתרים ותמריצים למבנים ישנים אשר המתגוררים בהם מעוניינים "להכין" אותם לקראת רעידת אמדה, חלילה. יהיו אלה לרוב בניינים שנבנו לפני שנות ה-90 של המאה הקודמת, או כאלה שאינם עומדים בתקנים הנדרשים, מכל סיבה שהיא.
כמובן שבכל אחד מהמקרים, מוחלט על פעולות שונות שיש לעשות במבנה כדי לחזקו. אלה יכולות להיות שיפוץ היסודות, תוספות בניה או פשוט תיקון ליקויים מסוימים. ואגב, לא מעט אנשים מחליטים לתפוס שתי ציפורים במכה אחת, ולצרף לחיזוק המבנה גם שלל פעולות שיפוץ או תוספות אסתטיות (הוספת מעלית, הרחבת מרפסות), שרק מעלות את קרנו.
מיותר להדגיש, אם כן, כי חיזוק מבנים הוא עסק למקצוענים בלבד. לרוב, יחלשו עליו מהנדסי בניין מומחים, בין אם במסגרת בדק בית, ליקויי בניה או כל דבר אחר. גורמים אלה יכינו את תכנית המתאר לחיזוק המבנה, וכן יבחנו כל היבט והיבט בבית, מתוך מטרה לטפל בו במהרה, ומתוך הבנה כי בכוחם לפגוע ביציבות הבניין כולו.
אפשר למצוא לכך לא מעט דוגמאות: הרי ברור כי הסיכויים להתמוטטות של המבנה במצב של רעידת אדמה חזקה, אם ניקח דוגמא קיצונית, גדלים כשהיסודות שלו ליקויים, או שהרטיבות מאיימת להחליש אותם במידה רבה.
בכל אופן, כאשר בוחרים גורם מקצועי לביצוע חיזוק מבנים, חשוב לראות כי הוא אכן מחזיק בכל האישורים הנדרשים לפעילותו במסגרת החוק, וכן שהוא ליווה לא מעט פרויקטים דומים. כשזה נוגע לאסונות טבע, הדבר האחרון שצריך להסתמך עליו הוא המזל. השקעת הכספים והמאמצים בחיזוק הבניין יכולה לחסוך נזקים עצומים בעתיד, אפילו בחיי אדם.
המאמר נכתב על ידי צביקה כהנא, מנכ"ל חברת גלאור מהנדסים ויועצים