את הנזקים האפשריים של רטיבות לא צריך להציג בפניכם. ביכולתה להוות הרבה יותר מאשר פגם אסתטי, ואף לסכן את יסודות המבנה כולו. עיקר הקושי נובע מכך שקשה מאד לאתר את הרטיבות בשלביה הראשונים, כך שכאשר מבחינים בה- כבר מאוחר מדי. החדשות הטובות הן שבאמצעות מצלמה תרמית ניתן לגלות את הבעיה בקלות.
השימוש במצלמה תרמית לאיתור נזקי רטיבות הוא תוצר של הפיתוחים הטכנולוגיים של השנים האחרונות. לא קשה להבין את יעילותה לצורך זה: המצלמה מבוססת על קרני אינפרא-אדום, אשר יציגו על גבי המסך שלה את ההבדלים בטמפרטורה בין הפריטים המצולמים. כך ניתן ללמוד, בהקשר הרחב יותר, על רטיבות אפשרית: יהיה זה המקום בו הצבעים יהיו יחסית "קרים", וזאת עקב הימצאות המים שבהם.
חשוב להבין כי חוקי המשחק השתנו עם התחלת השימוש במצלמה, לפחות בכל הנוגע לביצוע בדק בית ולבדיקות ליקויים אחרים. עד אז, הדרך היחידה לאתר רטיבות מורכבת הייתה באמצעות חדירה "פיזית" לעומק התשתיות, לעיתים עם הרס מהותי שלהן. כך, כאשר נמצא המקור לרטיבות, נדרש, לא פעם, גם להשיב את הנזק שנגרם.
מצלמה תרמית נכנסה בדיוק לשדה משחק זה. היא מאפשרת לעין מקצועית לגלות, בתוך שניות, את מקור הרטיבות המדויק- הרחק משיטת ה"ניסוי ותהייה". כמו כן, באמצעותה ניתן לגלות רטיבות אפילו בשלבים המוקדמים ביותר, ובכך למנוע התגברות של הבעיה.
יחד עם זאת, יכולות המצלמה עדיין מוגבלות, שעה שעומק ה"חדירה" של הקרניים שלה אינו מקסימלי. בהקשר הזה, פותחו מספר כלים אחרים שיכולים לעזור: פרוטימטר הוא מכשיר מבוסס גלי רדיו נפוץ בהחלט, שמשמש לאיתור רטיבות בעומקים שהמצלמה לא יכולה להגיע אליהם.
מיותר להדגיש כי מצלמה תרמית מצריכה איש מקצוע שיפענח את המראות המוצגים בתוכה, והיא בהחלט לא ניתנת להשגה לכל נפש. לרוב, תהיה היא נחלתם של גורמים שונים המבצעים בדק בית, ובכלל זה מהנדסי בניין. רצוי לבצע בדיקת איתור רטיבות במסגרת בדק בית רחב יותר, ולהקפיד כי איש המקצוע יחזיק בציוד הנדרש לביצוע המשימה: פרוטימטר ומצלמה תרמית, בהקשר הזה, צריכים להיות בבחינת חובה.
המאמר נכתב על ידי צביקה כהנא, מנכ"ל חברת גלאור מהנדסים ויועצים