צמחים מטפסים בגינות, מוסיפים יופי לגינות בהן הם צומחים.
יש חשיבות לתחימת הצמח המטפס, בשביל שלא ישתלט על הסביבה שלו.
היתרון של צמחים מטפסים, הוא בכך שהם גדלים מהר, ואז התוצאה היא צמחייה שופעת, שחובבי הגינון אוהבים.
צמחים מטפסים שנמצאים בחצי הכדור הדרומי, נכרכים בכיוון תנועת מחוגי השעון, בעוד שצמחים מטפסים בחצי הכדור הצפוני, נכרכים בכיוון שהוא נגד תנועת מחוגי השעון.
אך אפשר בעזרת אמצעים מלאכותיים, לשנות זאת.
הצמחים המטפסים מסוגלים לטפס בכוחות עצמם, אבל אפשר לעזור להם בכך בעזרת קשירה.
צמחים מטפסים צומחים על - קירות, סככות, עמודים וכדומה.
הצמחים המטפסים, יכולים להיעזר בתמיכה שהיא מלאכותית.
צמחים מטפסים נכרכים מסביב לעצם כלשהו, או נאחזים בעצם כלשהו.
למרות שהקיץ בישראל, הוא יבש וחם, ישנם צמחים מטפסים, אשר פריחתם מתקיימת בו.
יערה איטלקית
היערה האיטלקית פורחת בחודשים: אפריל, מאי, יוני.
יערה איטלקית היא צמח חורש ים תיכוני, והיא גם צמח מטפס.
היערה האיטלקית היא בעלת שימושים ברפואה עממית.
משתמשים בה בשביל: טיפול נגד דיזנטריה, נגד אבנים בכליות, נגד מחלות בדרכי הנשימה, ונגד מחלות כבד.
יערה איטלקית, היא בעלת פרחים ריחניים שצבעם לבן.
לאחר שהפרח מואבק ע"י פרפראי לילה, הוא משנה את הצבע שלו, לצבע צהוב.
הצבע הצהוב פחות בולט בשעות הלילה, ובנוסף לכך הפרח המואבק מאבד את הריח שמביא למשיכת החרקים אשר מאביקים אותו.
כך שלאחר האבקתו, הפרח מפסיק למשוך אליו חרקים שמאביקים פרחים.
ליערה האיטלקית יש קרובת משפחה, ששמה יערה יפנית.
בעוד שליערה האיטלקית יש עלים כמעט עגולים, ליערה היפנית עלים מוארכים עם חוד בקצה.
יערה יפנית נפוצה בישראל, והיא גדלה באופן טבעי ב: סין, קוריאה, טאיוון, יפן.
היא גם הגיעה לדרום אמריקה, ומשגשגת שם.
קיר ירוק
קיר ירוק (Green Wall), היא טכניקה חדישה של גידול צמחייה על קיר אנכי.
הרעיון החל בצרפת, ומשם התפשט לכל העולם, כולל לישראל.
גרין וול או קיר ירוק, מתאים גם לקיר חיצוני וגם לקיר פנימי.
בשיטה זו, בתחילה יוצרים מצע על הקיר, ואז נשתלת עליו צמחייה, כך שיש על גבי הקיר, גינה ורטיקלית (גינה אנכית), ששונה מהגינה האופקית הרגילה שאליה אנו מורגלים.
לסיכום, צמחים מטפסים בגינות, מוסיפים יופי לגינות בהן הם צומחים.