את נרשמת לעוד אתר הכרויות ששמעת מחברותייך שהוא המככב עכשיו ברייטינג העולה ויורד. מנסה את מזלך...אולי הפעם זה יקרה...מעיזה לכתוב בכרטיסך שאת מחפשת איש למטרה רצינית. יופייך וקסמך שובים את נערי הכרך ואת נהנת מחיזורים ומפניות של אישים שחלקם את מסווגת כידידי אמת וחלקם כפוטנציאל לבנות משפחה.
את בוחרת את זה שהכי נראה לך ויוצאת להתנסות. נפגשת בבית-הקפה הקרוב ביותר לביתך או למקום עבודתך שלא תצטרכי להתאמץ יותר מידי בהגעתך. מופיעה בבגדים הולמים את הרושם אותו את כמהה להנציח בראשו ובליבו. מגיע בחור נחמד העונה לשם עודד (שם בדוי) לוחץ את ידיך כאילו נכחתם בפגישה עסקית מחייבת ומתיישב לצידך. את מהנהנת בראשך לאישור את גובהו של העלם המתנשא למרומים ובוחנת את הלכותיו. הוא מתחיל לספר לך על עצמו מתבשם בכל השגיו ומהותו, מדבר בשטף של מילים שמהממות אותך מלנשום. נעוצה בספה כמוט של אוהל שתפקידו לאחוז בו חזק יותר מהרוח, ואת עדיין לבבית ומקשיבה, מבינה ומלאת חמלה?! מזמינה לעצמך כוס-קפה בין לבין בכדי לשמור על ערנותך ופקחותך, מעבירה בראשך רשימת מחשבות של פעולות שברצונך לעשות, והוא ממשיך למכור ולשווק את עצמו מתוך אמונה שזה בדיוק מה שיכבוש אותך ויגרום לך להישאר ולהתאהב בו. וכששואל אותך שאלה לגבי תחביבייך את ממהרת לענות אך תוך מילה או שתיים הוא שוב נוטל לעצמו את זכות הדיבור ואת נותרת המומה, נעוצה עדיין עמוק בספה. וכשהפיהוק מתחיל להראות נוכחותו את מבינה שהגיע הזמן לשים קץ לסבל המתמשך ולאסוף את שברי שאיפותייך שכנראה הערב לא מצאת את אהוב ליבך, את אישך. ובקול רך את מתפלחת בין רצף מילותיו ומבקשת לסיים את הערב כי התחייבת להיפגש עם חברה. למזלך הוא מבין ומזמין את החשבון, מוציא למולך ארנק סקווטש שהזכיר לך את ילדותך שהוריך רכשו לך אותו בפעם הראשונה כדי לשים בו את דמי כיסך. קולות של התרוצצות מטבעות על השולחן, העלם החליט לשתף אותך ב"עושרו" ולחשוף אותו כך ללא כל בושה, אוסף מטבע אחר מטבע בכדי לחשב את עלות השתייה שהזמין. כמובן הבנת שאת החלק שלך את מוזמנת להעניק. שולפת במהרה את ארנך הנשי מעור ומגישה שטר לידיו של המלצר בעוד העלם מחפש את מטבעותיו וסופר את ערכיהם. את מבשרת למלצר כי העודף שנשאר הוא בשבילו כתשר. את נעזרת בשני אגרופייך להתרומם מהספה ששקעת לתוכה, לוחצת את ידו של האיש ולוחשת לו: "בהצלחה"! הוא שואל אותך: "מה לא תהיה גם פגישה שנייה?" את מביטה בעיניו וברגע זך שחולף בתוכך את מוצאת עצמך דוברת אמת. מתארת בפניו את כל אותן הסיבות שלוודאי את ועוד הרבה נשים אחרות היו בוחרות להמשיך הלאה בחייהן מלבד להתעכב איתו. הוא נפגע, עיניו המושפלות מטה הוכיחו את ההרגשה. דקה חלפה עד שאזר אומת להרים את מבטו ואמר לי: "תודה". "עכשיו אני יודע מה עליי לתקן ואיך לנהוג באמת באישה". מבקש הזדמנות נוספת אך לא נשארה בי טיפת חמלה או כוח להעניק מחכמתי ומניסיוני העשיר. מברכת אותו לשלום וחוזרת לעצמי. כנראה שהערב לא פגשתי באישי.מלאת תקווה שאולי בפעם הבאה. בפעם הבאה ישתפר מזלי!