לפעמים האדם נתקל בחייו במצבים, שבהם הוא רואה דבר כלשהו שנראה כלא תקין. ולאדם יש את האפשרות לבחור, האם להתערב במצב ולנסות לשנות אותו, או שלא. ובמאמר הזה, לא נשיב לשאלה האם ומתי צריך האדם להתערב, ואיך לעשות זאת, אך כן נאיר את אחת מהסיבות שבגללן האדם כן בוחר להתערב. ונסביר גם, מדוע לפעמים האדם לא מרגיש שום צורך להתערב.

ואם נתבונן בעניין נראה, כי האדם מטבעו מתערב ומנסה לשנות את המציאות, רק כאשר הוא חושב שהיא לא תקינה. ואם האדם רואה משהו שהוא מושלם, האדם לא ינסה לשנות אותו. אבל אם האדם רואה דבר שנראה לו כלא טוב, או שנראה לאדם שאפשר לעשות את הדבר הזה לטוב יותר, הרי שבמקרה כזה האדם יתלבט האם להתערב או שלא.

וככל שהדבר נראה לאדם כדבר רע יותר, וככל שהאדם מאמין יותר בכך שהוא כן יכול לשנות את המצב, כך הסיכוי שהאדם יתערב וינסה לשנות את המצב, גדול יותר.

וכפי שאמרנו, האדם מתערב רק כאשר הוא רואה איזה דבר שנדמה בעיניו לדבר רע. וישנם מצבים שהדבר הרע הזה נוגע לאדם בצורה ישירה, כגון שהאדם רואה איזה דבר שהולך לפגוע בו, שאז האדם מתערב כדי למנוע את הפגיע בעצמו. וישנם מצבים שבהם האדם בוחר להתערב לטובת האחר ולטובת הכלל, גם אם הדבר הזה לא נוגע לו ישירות.

והאדם מטבעו לא עושה שום דבר סתם. והאדם מטבעו לא אוהב להתאמץ. ואף אחד לא סתם קם ועושה פעולות כלשהן, אא"כ יש לאדם סיבה מדוע לעשות את הפעולות שלו. וא"כ השאלה הנשאלת היא, מדוע האדם רוצה ולפעמים מתערב, גם בדברים שלא נוגעים לו ישירות?

ומילא כאשר האדם רואה איזה דבר שיכול להשפיע עליו ישירות, אז מובן מדוע האדם רוצה להתערב. אבל כאשר האדם רואה איזה דבר שלא נוגע לו בצורה ישירה, אז מדוע בכלל האדם חושב להתערב ומדוע האדם לפעמים בוחר להתערב?

ואם נתבונן בעניין, נראה כי האדם לא עושה שום דבר סתם. וכאשר האדם בוחר להתערב במשהו שנראה שהוא לא נוגע לו, הרי שגם שם יש משהו שכן נוגע לאדם. וכאשר האדם רואה איזה דבר במציאות ומרגיש את הצורך להתערב, הרי שזה רק משום שהדבר הזה כן משפיע עליו בצורה כלשהי. וגם אם הדבר הזה לא משפיע עליו ברמה הפיזית והממשית, הרי שעל כל פנים הדבר הזה משפיע עליו ברמה הרגשית.

ומי שיתבונן היטב יראה, כי תכלית כל מעשיו של האדם, היא לגרום לעצמו להרגיש טוב. והאדם עושה את מעשיו כדי להרגיש טוב. וכאשר האדם רואה במציאות איזה דבר כלשהו, הדבר הזה יכול לגרום לאדם או להרגיש יותר טוב, או להרגיש פחות טוב, או שהאדם לא מייחס לכך כל משמעות, ואז הדבר לא משפיע על מצב הרוח של האדם בשום צורה.

וכאשר האדם רואה במציאות איזו התנהגות שנראית לו כלא ראויה, הרי שהדבר הזה גורם לאדם להרגיש לא טוב עם עצמו. כי לכל אחד יש את סולם הערכים שלו. וכל אחד בעולם, נאחז באיזו דעה ובאיזו מחשבה ובאיזו צורת הסתכלות על המציאות, שגורמת לו להרגיש טוב עם עצמו.

וכאשר האדם רואה איזה דבר שלא תואם את האמונה שלו ואת צורת המחשבה שלו, על ידי זה האדם בתת המודע שלו, מרגיש לא טוב עם *עצמו*. כי קיומה של דעה אחרת ששונה מדעתו של האדם, היא איום קיומי על דעתו האישית של האדם.

כי כל הכוחות שיש בעולם, מנסים כל הזמן להשתלט אחד על השני. ומי שהכוח שלו חזק יותר, הוא זה שמצליח לשלוט על שאר הכוחות שחלשים ממנו. וכל דעה בעולם, היא מהווה סוג של איום על כל שאר הדעות ששונות ממנה. כי אם דעה אחת תתגבר על כל שאר הדעות, הרי שכל שאר הדעות ייעלמו.

וכל אדם נאחז בדעה כלשהי ובצורת הסתכלות כלשהי על החיים. וכאשר האדם רואה איזה דבר בעולם שלא תואם את הצורה שבה הוא חושב שהדברים צריכים להתנהל, על ידי זה האדם מרגיש סוג של איום פנימי. כי אם זה לגיטימי שתהיה מחשבה אחרת ודעה אחרת ששונה מדעתו של האדם, הרי שהדבר הזה גורם לאדם להרגיש שהדעה האישית שלו שהוא נשען עליה, שהיא לא יציבה.

וכאשר האדם רואה כל דבר בעולם, שלא תואם את מה שהאדם חושב שצריך להיות, הדבר הזה הוא סוג של איום על המחשבה האישית של האדם. והאדם מרגיש את הצורך להתערב, כדי להתאים את המציאות למה שהוא חושב, כדי שהוא עצמו ירגיש יותר בנוח לחיות במציאות.

ואחת הדוגמאות לכך, היא עניין הנקמה. שהאדם לפעמים רוצה לנקום, ומוכן אפילו לסבול בשם הנקמה שהוא רוצה לנקום. והכל כדי שהאדם ירגיש שהצדק נעשה. כי האדם לא מסוגל לקבל את זה שהמציאות תהיה אחרת ממה שהוא חושב שהיא צריכה להיות. והאדם בשם עשיית הצדק, מוכן לפעמים לשלם מחיר כבד, והעיקר שהוא ירגיש בנוח להיות במציאות שהיא מתנהלת כפי מה שהוא חושב שהיא צריכה להתנהל.

ואם האדם לא מבין את המשמעות של מה שהוא רואה, על ידי זה הוא לא מרגיש איום כלשהו ממה שהוא רואה, ואז הוא לא מתערב ולא מנסה לשנות את מה שהוא רואה.

ואם האדם רואה שהמציאות מתנהגת כפי מה שהוא חושב שצריך להיות, הדבר הזה יוצר אצל האדם חיזוק פנימי לתפישת החיים שלו. והדבר הזה גורם לאדם להרגיש שצורת המחשבה שלו היא נכונה. כי הרי המציאות תואמת את צורת המחשבה שלו.

וכל אדם ואדם, יש אצלו דברים שמוגדרים כרע ויש אצלו דברים שמוגדרים כטוב. והאדם מטבעו מנסה להתקרב אל הטוב. והאדם מטבעו מאמין שהטוב הוא טוב יותר מהרע. וכאשר האדם רואה במציאות איזה דבר שנראה לו כרע, על ידי זה האדם בתוך תוכו מרגיש איום כלשהו מכך שהוא רואה איזה דבר רע.

כי מי שהוא חכם אמת, דהיינו מי שהוא מבין את המציאות כולה בשלמות ויודע להבין את היתרון ואת החיסרון שיש בכל דבר ודבר, הוא מסוגל להכיל בתוכו גם את כל הרע שיש בעולם. ומי שמתבונן היטב על המציאות, וזוכה להבין את המציאות באמת, הוא מסוגל גם להילחם ברע מצד אחד, וגם מהצד השני להכיל את הרע.

וכל זמן שהאדם עוד לא יודע מהו הדבר הטוב שיש בכל דבר שיש בעולם, על ידי זה כאשר הוא רואה איזה דבר רע, הדבר הזה גורם לכך שהאדם מרגיש סוג של איום על סולם הערכים שלו. כי כדי שהאדם יוכל לחיות בטוב, לשם כך האדם מבין שהטוב הוא טוב יותר מאשר הרע. וכאשר האדם רואה איזה דבר רע בעולם, שהוא כביכול מנצח את הטוב, הדבר הזה הוא איום על צורת ההתייחסות של האדם לעניין הטוב והרע.

ולכן, כאשר האדם רואה איזה דבר במציאות, שנראה לו שהוא לא טוב כפי מה שהוא יכול להיות, לכן האדם מרגיש את הצורך לשנות את הדבר הזה. משום שהאדם לא מסוגל להכיל בתוכו רגשית את האפשרות שמה שנראה כרע, ינצח את מה שנראה כטוב. ולכן האדם מרגיש את הצורך להתערב.

ומי שהוא מבין את המציאות באמת, הוא מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים. דהיינו מצד אחד הוא גם מסוגל להכיל ולקבל כל דבר, וגם מהצד השני הוא יכול לבחור בבחירה חופשית מלאה, האם להתערב או שלא.

ראה גם:

* הפכים - להיות גם וגם - איך להכיל בתוכך הפכים?.

* קבלת השונה / קבלה עצמית - מה הקשר שיש בין הדברים?.

* קבלת השונה / לקבל את האחר / שנאת זרים / גזענות - מהי מהות העניין?.

* נקמנות - מה טוב בה? ומה טוב יותר ממנה?.

המאמר מאת להצליח בכח המחשבה | ידע - הדרך שלך להצליח

הכנס לאתר וקרא עוד מאמרים על הצד השני, חופש / שחרור, יכולת, לגיטימציה ועוד ...