אם נתבונן בעניין נראה, כי כל אדם הולך בדרך כלשהי. וכידוע, הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות. כי האדם יכול להיות בטוח שהוא בדרך לגן עדן, אבל בכלל הוא בדרך לגיהנום. והאדם יכול להיות בטוח שהוא הולך בדרך נכונה, אבל באמת הוא רק משלה את עצמו, והוא בכלל בכיוון הלא נכון.

ויש בני אדם שהם מכירים בכך שאין להם מושג להיכן החיים שלהם לוקחים אותם. וכדי למצוא את הדרך הנכונה, לשם כך בשלב הראשון על האדם להבין, שאולי הוא לא בדרך הנכונה. וכאשר יש לאדם ספקות לגבי הדרך שלו, הרי שזה עצמו חלק מההתקדמות שלו לגבי למצוא את הדרך האמיתית שלו בחיים.

כי המשוגע שלא יודע שהוא משוגע, אותו אי אפשר לרפא מהשיגעון שלו. והחולה שלא יודע שהוא חולה, הרי שבסופו של דבר הוא ימות מהמחלה שלו. וכל זה משום שהוא לא מבין שהוא חולה, ומשום שהוא מסרב לקחת את התרופות שלו.

וכאשר יש לאדם ספקות לגבי הדרך שבה הוא הולך, הדבר הזה מבורך ביותר. משום שהספקות יוצרות שאלות והשאלות יוצרות תשובות והתשובות יוצרות ידיעות והידיעות יוצרות אמת והאמת יוצרת טוב. והספקות שיש לאדם, הם טובים. משום שהם דוחפים את האדם לחפש את האמת.

כי מי שהוא נמצא באמת עצמה, אין לו שום ספקות. כי לאמת עצמה, אין ספקות. כי האמת היא אחת. וכאשר יש רק אמת אחת, לא יכולים להיות ספקות. כי הספק הוא בין מספר אפשרויות שונות. וכאשר יש אמת אחת, אין מקום לספקות.

והספקות שיש לאדם, שורשם בכך שהאדם עדיין רחוק מהאמת. וכאשר האדם מרגיש חוסר שלמות עצמית פנימית עם עצמו, הרי שזה משום שהוא עוד לא הגיע אל האמת ואל הוודאות, שהיא מביאה לאדם את השקט הנפשי המיוחל ואת היציבות הרגשית.

כך שכאשר יש לאדם ספקות לגבי הדרך שלו, הרי שזה מבורך. כי זה מקדם את האדם לדרך נכונה יותר.

וכאן במאמר נתמקד דווקא באלו שאין להם ספקות לגבי הדרך שלהם. כי יש כאלו שהם הולכים בדרך שגויה כלשהי, אך מחמת שהשקר והטיפשות שלהם מאוד גדולים, לכן הם בטוחים בדרך שלהם, למרות שבאמת הם הולכים בדרך שגויה.

והדרך לא חייבת להיות שגויה לחלוטין כדי שהיא תחשב לשקר, אלא מספיק אפילו שיש לאדם טעות מחשבתית קטנה ביותר, ושהאדם בטעות חושב שהיא אמת, שגם זה סוג של אדם שהולך בדרך שגויה ונדמה לו שהיא אמת. וכל זמן שהדרך של האדם לא מושלמת, הרי שעדיין יכול להיות שהוא טועה בדרך שלו.

ומי שרוצה להתקרב אל האמת, עליו לבדוק את האמיתות של הדרך שלו. ולבדוק את האמיתות של הדרך, פירושו לבדוק להיכן הדרך מובילה. כי לכל אדם יש מטרה בחיים. והאדם הולך בדרך כלשהי ובוחר בחירות כלשהן, כדי להשיג את המטרות שלו. ודרך טובה, היא כזו שהיא מובילה את האדם להיכן שהוא באמת רוצה להגיע.

ולא תמיד ברור לאדם להיכן הוא רוצה להגיע, ולא תמיד ברור לאדם מה בכלל הוא רוצה. ובשלב הראשון כדי לבדוק האם הדרך שבה האדם הולך, האם ועד כמה היא נכונה, בשלב הראשון על האדם לחפש את האמת ולהתבונן אל תוכו, ולנסות להבין מה בכלל הוא רוצה ומה באמת הוא מנסה להשיג בכל הפעולות שאותן הוא עושה.

ועל האדם לא לשאול את עצמו היטב היטב ולהתבונן היטב היטב ולנסות להבין, מה באמת הוא רוצה. ומה באמת המטרה הסופית שאליה הוא רוצה להגיע. כי רבים האנשים שהמחשבה שלהם מטעה אותם, שנדמה להם שהם פועלים מתוך רצון כלשהו, למרות שבאמת הם פועלים בכלל מתוך רצון שונה לחלוטין ואפילו רצון הפוך למה שהם חושבים שמניע אותם.

לדוגמא: יכול להיות מצב שבו האדם עוזר למישהו אחר, ולאדם עצמו נדמה שהוא מנסה לעזור לאדם האחר, למרות שבתוך אותו האדם הזה עוזר לאדם האחר, לא כדי לעזור לו, אלא בגלל אינטרסים אחרים לגמרי, שהם יכולים להיות אפילו כדי לפגוע בצורה עקיפה באדם שלו עוזרים.

והאדם יכול לחיות בהכחשה עצמית גדולה, ולספר לעצמו סיפורים שהוא עושה את המעשים שלו מסיבה אחת, למרות שבאמת יש לו בכלל איזה אינטרס מאוד פנימי, שבגללו הוא עושה את המעשים שלו. ובגלל שלא נוח לאדם להודות ולהכיר בכך שהוא פועל מסיבה כלשהי, לכן הוא אומר לעצמו שהוא פועל מסיבה אחרת, שנראית בעיניו טובה יותר.

וכאשר האדם רוצה לדעת האם הוא הולך בדרך נכונה, בשלב הראשון עליו להתבונן היטב ולנסות להבין, מה באמת הרצון הפנימי שלו ומה באמת מניע אותו. ועל האדם להביא לרמת המודעות שלו, את הרצון הראשון והפנימי ביותר של התת מודע שלו, ולהזדהות עם הרצון הפנימי, ושקודם כל ידע האדם מה בכלל הוא באמת רוצה להשיג.

ואחרי שהאדם מבין היטב את המטרה הפנימית שמניעה אותו, עכשיו על האדם להתבונן היטב, על הדרך שבה הוא הולך, ולנסות להבין האם באמת הדרך שבה הוא הולך, האם היא באמת מובילה אותו להיכן שהוא רוצה להגיע. ועל האדם לבדוק, האם צורת המחשבה שלו, והאם הרגלי ההתנהגות שלו, והאם דפוסי החשיבה שלו, האם הם באמת מובילים אותו לנקודה שאליה הוא רוצה להגיע בסופו של דבר.

ויש כאלו שנדמה להם שהם יודעים מה הם רוצים, ונדמה להם גם שהם הולכים בדרך הנכונה. והם בטוחים שהדרך שבה הם הולכים, שהיא אכן מובילה אותם אל הנקודה הטובה ביותר עבורם. וכאן עבור אותם אנשים שבטוחים בדרכם, ניתן את נקודת המחשבה הבאה.

והיא, שכל זמן שהאדם לא הגיע אל סוף הדרך שבה הוא הולך, הרי שהוא לא באמת יכול לדעת להיכן הדרך מובילה אותו. והאדם יכול לשער הרבה השערות ולהניח הרבה הנחות, והאדם יכול לקוות הרבה תקוות ולדמיין הרבה דמיונות, אבל כל זמן שהאדם עצמו באופן אישי לא הגיע אל סוף הדרך שבה הוא עצמו הולך, הרי שהוא עצמו עדיין לא יכול להיות בטוח בוודאות שהוא הולך בדרך הנכונה.

וללכת בדרך הנכונה, פירושו ללכת בדרך שתשיג עבורך את מה שאתה באמת רוצה. וכל זמן שלא ברור לאדם בשלמות מה באמת הוא רוצה, וכל זמן שלא ברור לאדם בשלמות, מה בדיוק יש בסוף הדרך שאליה הוא הולך, והאם באמת וכיצד הדרך שבה הוא הולך מובילה אותו אל מה שהוא באמת רוצה, הרי שהאדם עדיין לא באמת יכול להיות בטוח שהוא הולך בדרך שטובה עבורו.

והאדם יכול להביא אין ספור טיעונים מדוע הדרך שבה הוא הולך נכונה, אבל אם האדם עצמו לא מבין בשלמות להיכן בדיוק הוא הולך, ולהיכן בדיוק הדרך מובילה אותו, הרי שיכול להיות שהאדם צועד אל גיהנום, למרות שבכלל נדמה לו שהוא צועד לגן עדן.

ורק מי שמגיע לסוף הדרך, רק הוא יכול לדעת להיכן הדרך מובילה. ורק מי שנמצא בסוף הדרך הנכונה, הדרך אל האושר, רק הוא יכול להנהיג אחרים ולהראות לאחרים את הדרך הנכונה אל האושר. אבל כל זמן שהאדם עצמו עוד לא הגיע אל הנקודה הסופית של הדרך שבה הוא הולך, הרי שהוא עדיין רק משער ורק מקווה שהוא הולך בדרך הנכונה, אך הוא עדיין לא יכול להיות בטוח בכך.

והאדם יכול לבדוק היטב האם הוא הולך בדרך הנכונה, על ידי בדיקת שני הקצוות הבאים. הקצה הראשון של לבדוק את הרצון הראשון של עצמו, דהיינו שהאדם ינסה להבין מה באמת הוא רוצה להשיג ומה באמת המטרה הפנימית שלו בחיים, שהיא זו שמניעה אותו. והקצה השני הוא, על ידי זה שהאדם יחקור וידרוש ויבדוק היטב, מה בדיוק מחכה לי בסוף הדרך שבה אני הולך.

כי כל אדם הולך בדרך כלשהי, ועל האדם לעצור ולחשוב. להיכן הדרך שלי מובילה אותי? מה הסוף? מה יש בסוף? להיכן הכל מתקדם? מה התכלית של מה שאני עושה? מה בדיוק הדבר שאליו מגיעים בסוף הדרך? האם אני בכלל בטוח שאני רוצה אותו? האם אני בכלל מבין להיכן מובילים אותי?

האם אני הולך בדרך כלשהי, רק בגלל שאנשים נוספים הולכים בה? האם אני באופן אישי חושב שהדרך הזו נכונה, גם בלי קשר לזה שעוד אנשים חושבים שהיא נכונה? האם אני באמת מבין מה קורה בסוף הדרך?

האם זה שסיפר לי על הדרך שבה אני הולך, האם הוא עצמו באופן אישי היה בסוף הדרך? האם זה שמנהיג אותי ושמוביל אותי בדרך כלשהי, האם הוא עצמו מדבר מתוך נקודת מבט של מישהו שרוצה להגיע אל סוף הדרך, או מתוך נקודת מבט של מישהו שכבר הגיע לסוף הדרך, ושהוא רק מראה גם לי את הדרך?

כי אם המנהיג עצמו אומר שהוא עצמו עוד לא הגיע לסוף הדרך, הרי שעל האדם להיות מאוד עירני וזהיר, ועל האדם לזכור שזה שמוביל אותו, יודע מה יש בסוף הדרך, בדיוק כמו שהוא עצמו יודע מה יש בסוף הדרך. דהיינו, גם הוא וגם זה שמוביל אותו, אף אחד לא באמת יודע מה יש בסוף הדרך, כי גם האדם עצמו וגם המנהיג עצמו, אף אחד מהם לא היה עדיין בסוף הדרך.

המשך: * דע מאין באת? ולאן אתה הולך? מהי המטרה שלך? ולהיכן דרכך מובילה אותך? חלק 2.

המאמר מאת להצליח בכח המחשבה www.EIP.co.il | ידע - הדרך שלך להצליח

הכנס לאתר וקרא עוד מאמרים על טעויות / שגיאות, רצון פנימי, שאלות להתבוננות עצמית, חפש את ה ..., שלמות ועוד ...