בנייה בשטח עירוני היא עסק מורכב ללא תב"ע – תכנון בנייה עירוני. בלעדיו עשויים להיווצר בשטח הבנייה וסביבתו כאוס, נזק ובלגן אשר ישפיעו הן על תהליך הבנייה והן על האוכלוסייה האזרחית השוכנת או חולפת בסמוך לאתר הבנייה כידוע, לעיתים בניה לא ממוקדת או מקצועית אף עלולה לסכן או לפגוע בחיי אדם. לפיכך על פי חוקי מדינת ישראל, טרם כל פרוייקט בנייה יש להגיש תב"ע מסודר אשר בו יוסדרו ויוגדרו מראש כל הנתונים אשר משפיעים על הפרוייקט. נתונים אלו כוללים בין היתר מידות, מדידות, היתרים והגבלות על השטח ושל הבניה.

דו"ח תב"ע דן בנושאים שונים כחלוקת קרקעות למגרשים, הקצאת שטחים לצרכים שונים, קביעת אחוז השטח הבנוי בשטח מסויים ואף אופן עיצוב המבנים. כמו כן, חשוב לציין כי תב"ע מורכב למעשה משני חלקים. הראשון הוא תשריט – מפה עליה מצויינים נתונים שונים אשר נחוצים לתכנון הבניה כגון מגרשים קיימים, תשתיות אזרחיות ולוגיסטיות, מראי מקום כשמות רחובות ועוד. התקנון הינו חלקו השני של תב"ע – מדובר במסמך אשר מצויינים בו כל הגבלות והיתרי הבנייה הניתנים לאחראי על פרוייקט הבניה. על אלו ניתן למנות הגבלת גבהים, גדלים, שטחים, אחוזי בנייה, צפיפות אוכלוסין ושטח בנוי ועוד נתונים אשר נחשבים חיוניים ליצירת תב"ע מקצועי ומדוייק. יש לציין כי תב"ע נמצא באותו המעמד המשפטי של חקיקה – העובר עליה למעשה עובר על החוק.

לאחרונה החליטה מדינת ישראל ליצור מבנה אחיד לתוכניות – מבאת. מבאת הינו למעשה פורמט הגשה אחיד על פיו נדרש לפעול כל אדם המייצר תב"ע, כך שכל החלקים השונים של כל תב"ע אשר מוגש לאישור יכתבו באופן דומה. מבאת מתייחס הן לחלקים הכתובים או המשורטטים באופן פיזי של תב"ע, והן לחלקים הדיגיטליים, כתוכניות בנייה ושרטוטי אוטוקאד.

יש לציין כי תודות ליצירת מבאת, בעתיד הקרוב החלקים הדיגיטליים של תב"ע יהיו ניתנים לשליחה לממשלה ישירות באמצעות האינטרנט וכך שלב הסינון הראשוני של תוכניות אלו יהיה למעשה דיגיטאלי לחלוטין. קיימת ביקורת מסוימת כלפי מבאת, שכן הוא יורד לפרטים הקטנים ביותר של תב"ע, דוגמת סוג וגודל פונטים, צבעים בשימוש בתוכנית הבניה ועוד. אף על פי כן, נראה כי רוב העוסקים בתחום מברכים על קיומו, שכן הוא מפשט את כל תהליך יצירת תב"ע ומגדיר בדיוק את הפרטים הדרושים לממשלה לאישור תב"ע.