דף הבית חברה, פוליטיקה ומדינה דת ומדינה אין בישראל יהודים חילונים / פרופ' עוזי אורנן
אין בישראל יהודים חילונים / פרופ' עוזי אורנן
צו פיוס 20/06/10 |  צפיות: 3271

אין בישראל יהודים חילונים, ואין שום תשובה להתרסה כמו של אחמדיניג'ד שהעם היהודי הוא דת, ודת אינה זקוקה למדינה. דברי הבלע שלו נהפכים לאמירה נכונה.

ישראלים רבים סבורים שהם יכולים להציג את עצמם כ"יהודים חילוניים". אין טעות גדולה מזו, מפני שאין ולא יכול להיות בישראל שום "יהודי חילוני".

(דברים שהושמעו בכינוס פומבי של עמותת "אני ישראלי" בבית הקיבוץ הארצי בתל אביב ב-16.2.10)

חוק שנחקק בשנת 1970 קבע כי כל יהודי בישראל שייך לעדה הדתית היהודית. במילים אחרות, אם אתה אומר על עצמך שאתה יהודי - החוק מכריז עליך כעל בן לדת היהודית. זאת במקרה שלא הוחלט שאינך בן הדת היהודית – ועל כן גם אינך יהודי. אין על כן כל שחר לטענות שמשמיעים ישראלים, המנסים להגדיר עצמם כיהודים על פי התרבות, או לפי המסורת המשפחתית, או אף טוענים שאינם שייכים ליהדות , או שהם אתאיסטים. מעמדם החוקי נקבע אך ורק על פי חוקי הדת. כל האזרחים כפופים לחוק, ולכן גם אלה המכריזים כך על עצמם אינם אלא יהודים בני הדת היהודית.

החוק הזה פוגע פגיעה עמוקה במדינת ישראל. הוא מבטל את הטיעון הציוני שהעם היהודי הוא לאום, "אבל חסר לו אלמנט אחד - ארץ משלו, ולכן על העולם הנאור לאפשר ללאום הזה להיות בעל ארץ".

אם במדינת ישראל עצמה מוגדר העם היהודי בתור דת, ולא בתור לאום, אין שום תשובה להתרסה כמו של אחמדיניג'ד שהעם היהודי הוא דת, ודת אינה זקוקה למדינה. דברי הבלע שלו נהפכים לאמירה נכונה, שכל "העולם הנאור" יכול לקבל בתור אמת.

לא זו בלבד. חוקים ישראליים שונים פוגעים בשוויון בין האזרחים והרי ישראל נשבעה אמונים לשוויון בין האזרחים בהכרזת העצמאות ובכל הפקודות שפרסמה בשנה הראשונה לעצמאות. לפי חוק ימי עבודה ומנוחה, למשל, כל אזרח ישראלי רשאי לבחור לו את יום המנוחה בין שישי, שבת וראשון, אבל מה שמותר לכל אזרח אסור ליהודי: יהודי אינו יכול לבחור לו יום מנוחה כרצונו, אלא הוא חייב דווקא לקבל את יום השבת כיום המנוחה שלו, אילו היה חוק כזה, המפלה בין יהודי ולא-יהודי נחקק במדינה אחרת - היו מוקיעים אותו בתור חוק אנטישמי.

עוד יש לציין כי החוק בישראל מכיר בשתי משמעויות של המושג "לאום". בדרכון הישראלי הלאום (באנגלית nationality) כולל את כל אזרחי ישראל - כמו שנוהגות כל מדינות העולם, אבל בתעודות הזהות ובמרשם התושבים התחילו לכנות במילה "לאום" את המילֵאטים מימי השלטון התורכי, שהם עדות אתניות-דתיות. יש ערבוב בין שתי המשמעויות של "לאום" וראוי לסלק ערבוב זה מקובץ החוקים. יש להכיר רק במשמעות הבינלאומית של המילה "לאום", ולהכיר באזרחי ישראל כמי ששייכים ללאום הישראלי.

עמותת "אני ישראלי" נאבקת מזה שנים על זכותם של חבריה להרשם כבני הלאום הישראלי, ולא לאפשר למדינה לסווג אותם כבני "לאומיות" שאיננה אלא מוצא אתני ודתי. ב-4 במארס 2010 נשמע בבית המשפט העליון הערעור שלנו על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים שקבע כי הנושא אינו שפיט, מכיוון ש"לא קיים לאום ישראלי". הערעור הוגש בשם למעלה מ- 20 אזרחים ישראלים, רובם רשומים כ"יהודים", 2 רשומים כ"ערבים", אחד "בורמני", אחד "עברי" ובחבורה יש עוד רבים שה"לאום" שלהם "רוסי", "אוקראיני" ועוד.

מדינת יהודה או מדינת ישראל

בן גוריון וחבריו ידעו שהעולם מחולק למדינות ובכל מדינה יושב לאום הנקרא בדרך כלל על שם המדינה,. עם זאת הם ידעו שיהודים יש בכל העולם, ובשטח שהכריזו עליו כמדינה יושבים גם הרבה לא יהודים. לכן היה להם ברור שאי אפשר לקרוא למדינה החדשה בשם "יהודה", כי על ידי זה היה נוצר בלבול: האם "יהודי" זה שם של הלאום החדש? או יהודי זה אדם השייך לדת היהודית? ומה מעמד רוב היהודים בעולם השייכים ללאומים אחרים?

יש גם הרבה לא יהודים בישראל. האם מעכשיו יתחילו להיקרא "יהודים"? אלה הסיבות שהיה בלתי אפשרי לקרוא למדינה החדשה בשם "יהודה".

חבל שיש היום כל כך הרבה ישראלים שאינם מבינים את הדבר הפשוט הזה...


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 צו פיוס


 


מאמרים נוספים מאת צו פיוס
 
ירושלים של זהב או של אור / מתי הורוביץ
מזה שנים אני מתפלא מדוע הפך "יום ירושלים" ליום שמחה דתי-ימני-לאומי, בעוד שירושלים שייכת לכולם - לכל החפצים בערכי צדק ושלום בעולם.

רדידות השיח הציבורי / אלחנן הורנמן
רבות הטענות על כך שהשיח הציבורי בישראל רדוד. בעיניי, הסיבה העיקרית לכך נעוצה בזה שקשה למצוא אנשים שיבחנו את הנושאים לעומק לפני שהם מביעים דעה.

"כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם"
14/04/11 | צדק חברתי
לעזאזל. לפעמים הדעת פשוט לא מסוגלת להבין מדוע ממשלה יהודית בארץ ישראל מקבלת החלטות כאלה. קבוצה של שרים, חרדים ברובם, הנלחמים חדשות לבקרים על שמירת הצביון היהודי של המדינה בנושאים של שבת וכשרות, מפרה בבוטות ובנבזות את אחד מחוקי התורה הברורים ביותר. כיצד ממשלה נבחרת במדינה דמוקרטית, מעיזה לסלק 400 ילדי עובדים זרים בחזרה לארצות המוצא של הוריהם, שהם עצמם מעולם לא גדלו בהן, ישראלים לכל דבר, שכל חטאם הוא בכך שהוריהם לא החזיקו באישור עבודה חוקי בזמן הוצאת 'פסק הדין' הדרקוני, ובכך שטרם מלאו להם 18 שנים.

לשאלה איך אתה עושה שלום / טל פרי
21/03/11 | מוסיקה
ברמת העיקרון אני חושב שזה מאוד נלוז לצטט שירים כדי להגיד אמירה עמוקה. לטעמי זה מעיד על דלות כושר הביטוי והעדר מקוריות המחשבה.

בחרתי לצטט את השיר הבא כי כבר כחודש שאני מתעסק בזהות שלי כיהודי, אומר לעולם ומגלה לעצמי שאני מבולבל, ונדרש לשאלה מה זה קשור לצו פיוס.


שתי מדינות לשני עמים / טל פרי
02/03/11 | זהות
שוחחתי היום על השאלה מדוע פחות אנשים מגיבים לדבריי לאחרונה. אני סבור שזה כי לאחרונה נמנעתי מלהשמיץ דתיים. הגעתי למסקנה הזאת תוך כדי שיחה, והמשכתי ואמרתי, בלצון, כי אולי כדאי שאחזור להשמיץ דתיים, הרי זה הדבר הנכון לעשות. בן-שיחי הסכים שהרי באמת הם ראוים להשמצה. אפשר לדוגמא לדבר על "דב ליאור".

מי שמאמין לא מחרטט / לינוי בר גפן
06/02/11 | זהות
מיהו חילוני? מי שמקפיד לאכול טרף אבל מתפלל בשעת מצוקה? ואולי מי שמדליק סיגריה מנר השבת? ומיהו חרדי? כל מי שמכריז על עצמו כזה או שמא הרב שלו? לינוי בר גפן תובעת אחריות בהגדרות.

שנה מכה / יונתן יבין
10/01/11 | אקטואליה
2010 לא באמת הייתה שנה נפלאה או מזעזעת. כמו שלא תהיה גם 2011. ובכל זאת אנחנו מרגישים צורך לסכם את העבר ולייחל לעתיד. כאילו שמישהו מרגיש בכלל את חילופי החודשים. יונתן יבין סופר לאחור

כאן גרים בכיף / עינת ברזילי
12/12/10 | דת ומדינה
מקסים ואלינה סרדיוקוב יתחתנו בעזרת השם ובעזרת בג"צ. אבל יש עוד אלפי גרים בארץ שרבנים מקומיים מסרבים לרשום לנישואים מטעמי עליונות על הממסד הדתי – ציוני. זה הזמן לרפורמה

צל ואור בירושלים / עו"ד יובל אלבשן
05/12/10 | אקטואליה
מעשה בדירת עמידר בירושלים, שהמוסדות המטפלים חסמו את חלונותיה ומנעו ממנה אור. החושך, לפעמים פירושו אטימות.

זהות יהודית במאה ה-21 – מה זה בכלל?
25/08/10 | דת ומדינה
תוהים מהי מבחינתכם זהות יהודית במאה ה-21? לכל ישראלי יש את התשובות שלו: יהיו שיגידו כי זהות יהודית היא ציון החגים היהודיים; אחרים יטענו כי זהות יהודית הינה שמירת כל מצוות התורה; ויהיו גם כאלה שיאמרו כי זהות יהודית היא לגור בארץ ולשמור על הפולקלור היהודי מבית אימא. יהדות היא אפוא מגוון נרחב של תשובות לשאלות בסיסיות.
     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI