דף הבית אימון אישי אימון לאיכות חיים עונת המלפפונים בפתח? הרב יוסף ויצמן
עונת המלפפונים בפתח? הרב יוסף ויצמן
הרב יוסף ויצמן |  05/10/10 |  צפיות: 4799
ראש השנה, שנה אחת באה לסיומה, שנה חדשה שולחת אלינו חיוך ביישני קצר, ומייד מסתירה עצמה בכסות ענני הסתיו. עברנו סיבוב נוסף במעגלה של שנה, מעגל שחוזר על עצמו שוב ושוב באינספור וריאציות, עד 120. כבר התחזקנו מבחינה רוחנית בתשרי, וחייכנו אל היורה בחשוון, אכלנו סופגניות בכסלו, "ובטבת–ברד", נגסנו בפרי מיובש וחייכנו אל שמש רעננה של שבט, ניערנו את השלג מהתחפושות ושמחנו באדר, בניסן יצאנו לחירות, באייר הבטנו למדינה בעיניים והרגשנו שהיא כבר מתחילה להזדקן, בסיוון קיבלנו את התורה עם המון מאכלי גבינה, בתמוז ואב שינינו פוזות מול המזגן, כשלא היינו בים, ובאלול – רחרחנו את הלחות באוויר, הקשבנו לשופר, וחיכינו לשנה החדשה.

למה? כדי להתחיל שוב מההתחלה? כדי לחזור על אותו סיפור מוכר? במשך שנה שלמה קראנו את פרשת השבוע. פרשה אחר פרשה, מתוך התורה. בריאת העולם, וחורבן דורו של נח, אברהם אבינו, ועקרותה הכואבת של שרה, עקדת יצחק, וחייהם המרתקים של בניו – עשיו ויעקב, שנים עשר השבטים, חיי יוסף וירידת עם ישראל למצרים, שיעבוד וגאולה, מעמד הר סיני וחטא העגל, ארבעים שנה במדבר, מן, תלונות, חטאים, תוכחה, עונשים, וצדקותן של נשים, בניית המשכן, בארה של מרים, אהרן ובניו, ובסוף – הפרידה ממשה – על הסף. וכשמגיע חג שמחת תורה. קוראים את הפרשה האחרונה, ומייד, מתחילים שוב בבראשית.

למה? כדי להתחיל שוב מההתחלה? כדי לחזור על אותו סיפור מוכר? העולם כולו בנוי ומורכב ממעגלים – כדור הארץ העגול, מקיף במעגל את השמש העגולה. על פי הלבנה העגולה אנחנו מחדשים חודשים וקובעים את החגים והמועדים. אם תשימו לב בבריאה אין שום דבר בעל קצוות חתוכים – גזע הוא עגול, העולם הוא עגול, להרים יש קצוות מעוגלים, זרע שנטמן באדמה גדל לעץ, והעץ מניב פירות שזרעיהם שוב נטמנים באדמה – והאדם, כמו עץ השדה, צומח, גדל, ולפני שהוא קמל, הוא מספיק להביא לעולם צאצאים.

למה? כדי להתחיל שוב מההתחלה? כדי לחזור על אותו סיפור מוכר?
- לא! בכל פעם שבה הלבנה מתחדשת, היא מוצאת על פני האדמה אנשים חדשים שנולדו והגיעו לאוויר העולם, אנשים שהחזירו ציוד, ואנשים שהיא מכירה מהסיבוב הקודם. אבל גם אלה שנשארו והיא מכירה אותם מהמחזור הקודם, הרי הם כבר אינם אותם אנשים. כי: "האני של אתמול, זה לא אני של היום". אתמול, ראיתי את השמש שוקעת, והרגשתי תחושה של התעלות והזדככות – תחושה שבראה בי משהו חדש, אמונה תמימה יותר, שמחת חיים רבה יותר, כמיהה עזה יותר, דחיפה נוספת לקום ולהתחיל משהו חדש שיבטא רק אותי ובאמת אותי – והיום, אני כבר אדם שונה ממה שהייתי קודם. יש בי שקיעה אחת נוספת.

בסופה של שנה ביחד עם כדור הארץ שמסיים הקפה שלמה סביב השמש בן 365 יום, גם אנחנו בני האדם סוגרים איזשהו מעגל – מעגל של עבודת השנה שחלפה.
במה התקדמנו?
במה נסוגונו?
האם צמחנו?
האם נפלנו?

כל מעשה טוב או רע שעשינו, כל לימוד, כל שאיפה ותפילה, מותירים רושם. כל אחד מהם יהווה נדבך לשורת לבני המעשים והצמיחה של השנה הבאה.
כל מעגל בחיים נבנה על גבי קודמו, לא היינו יכולים לחיות את השנה הבאה כמו שאנחנו רוצים, אלמלא הייתה קיימת זו שקדמה לה, וזו שקדמה לה... בכל פעם שאנחנו קוראים שוב את סיפור הבריאה, הסיפור שונה, כי הוא פונה אלינו ואנחנו שונים ממה שהיינו באותה עת בשנה שעברה. אכן כן לפעמים השינוי הוא רק מינורי – רוב השנה חלפה עלינו בנמנום רוחני, בחיפוש אחר אגו אישי, בקנאה,שנאה, תחרות, לפעמים יישמנו לנו את האמרה המטרה מקדשת את האמצעים ולא כל כך שמנו לב שהשארנו הרבה גוויות פצועות או מדממות.

לפעמים השינוי אדיר – כמעט ואי אפשר להאמין שרק אתמול הייתי אדם אחר והיום אני נמצא בפאזה אחרת לחלוטין – כי קיים בי רצון אמיתי וכנה לשינוי כאן ועכשיו. יש שנים שבהן אנחנו מתקדמים כמו בריצת מרתון לפעמים בצעדי צב, ישנם שנים כאלה שבהן אנחנו נסוגים, אך תמיד, כשהשנה נגמרת מתחילה חדשה. וכמו שאומרים "סוף הוא תמיד התחלה של משהו אחר".

תשרי של השנה לא יהיה כמו זה של שנה שעברה, הגשם הראשון הזה יעורר בי הרגשה שלא הייתה בי קודם, שיתווסף להרגשה של השנה שחלפה.
לסופגניות יהיה טעם שונה – רוחני יותר? גשמי יותר? 
שמחת פורים תהיה עמוקה יותר? חיצונית יותר?
עד כמה נחוש בחירות בליל הסדר של השנה?

מעגל הרוחניות שלנו דומה במידת מה למאנדלה, גם אם נסתובב בו אינספור סיבובים, גם אם נביט בזה במצב הפוך,מצד ימין,שמאל, למעלה למטה, או מכל זווית אפשרית, תמיד אבל תמיד נמצא עדיין לאן לעלות. אך, שלא כמו בציור המנדאלה, העלייה תביא אותנו באמת גבוה יותר – והשמים הם הגבול!
ואסביר את כוונת הדברים במספר דוגמאות:
1. לפני שנים רבות כל אחד ואחת מאיתנו רק קיבלו זה היה כאשר היינו פעוטות, (אצל חלק מאיתנו זה נמשך זמן רב יותר....), חלפו עברו להם כמה שנים ואז למדנו לתת לשני כשהכריחו אותנו (תן לו מייד את האופניים, או ש...!), אחר כך למדנו לוותר (אמא, נכון שאני ילד טוב?), התבגרנו קמעה ולמדנו לתת מרצון, את מה שאנחנו לא צריכים, חלפו עברו להם עוד כמה שנים ולמדנו לתת מרצון את מה שהיינו רוצים לעצמנו, אחר כך לתת ברצון את מה שהמקבל היה רוצה...
2. בתור ילדים אמרנו תודה כדי לזכות במלת שבח מאבא ואמא (כדי לקבל פרס או כדי לא לקבל נזיפה), כשגדלנו, כבר אמרנו תודה לכולם - מתוך הרגל. עם השנים למדנו להכיר תודה על דברים שונים, וגם להודות עליהם.

והנה התבגרנו והייתי רוצה לשאול כל אחד ואחת מאיתנו באיזה שלב אנחנו נמצאים כיום?
מהי מידת הכרת התודה שלנו – האם אנחנו מכירים תודה למי שמעניק לנו דבר מה בלי תמורה?
האם אנחנו מכירים תודה גם למי שמעניק לנו בעד תמורה?
האם אנחנו מכירים תודה על נתינה שלא מוצאת חן בעינינו, או רק על מה שכן?
האם אנחנו מכירים תודה על הדברים הרגילים והיומיומיים ("זה התפקיד שלו להביא כסף!", "זה התפקיד שלה לבשל!", "אצלנו הילדים תמיד מפנים שולחן.")?
האם אנחנו מתפעלים ממה שהתרגלנו לראות כטבעי (השמים, האף והנקודות שעל גב החיפושית)?
האם אנחנו מסתכלים על כל דבר כמו מובן מאיליו?
כל מדרגה שאנו עולים מציבה בפנינו את המדרגה הבאה. לא משנה אם הפעם הבאה שבה נתמודד עם אותו נושא תהיה במסגרת המעגל היומיומי, המעגל השבועי, מעגל השנה או כל מעגל אחר, תמיד המדרגה הבאה תמתין לנו, בתנאי שלא נזנח את קודמתה.

שתהא לכולנו שנת צמיחה ועלייה!

דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:
 הרב יוסף ויצמן

הרב יוסף ויצמן שליט"א
ראש כולל והמרכז ללימודי יהדות "תורה ודעת"
מחבר הספרים רבי המכר:
"ברית יצחק" - בנושא ברית המילה לפי הצד ההלכתי והרפואי.
"מערכי תורה" בסוגיות שונות בתלמוד.

מרצה בכיר בארגונים שונים ובמקומות ואירועים פרטיים בכל הארץ לפי תיאום מראש. השיחות מרתקות ומאתגרות את הקהל למחשבה ועניין. ההרצאות מתובלות בסיפורים אמיתיים הנמסרים בצורה מעניינת אותנטית ובלתי נשכחת.ועוסקים במגוון נושאים כמו יהדות, פסיכולוגיה , רפואה ומשפטים , זוגיות וחיים יותר טובים
המסר מועבר בצורה בהירה ומובנת למגוון אנשים וגילאים מכל שכבות האוכלוסייה.
משפט המפתח של ההרצאות הוא : גם הנשמה צריכה אוכל והמח מזון..
לפרטים יעוץ והזמנות טלפון: 052-8144488


 


מאמרים נוספים מאת הרב יוסף ויצמן
 
מוות הוא לא סוף, הוא רק ההתחלה....
מוות הוא לא סוף, הוא רק ההתחלה מדוע אנו קוברים מתים ועורכים לוויה? הרי המת לא מרגיש היכן מניחים אותו. עיונים בפרשת חיי שרה

מאמא רחל ליום פטירתה של רחל אימנו
18/10/10 | אקטואליה
רחל היא בדרך כלל הכתובת הראשונה אליה באים לשפוך את הלב, עוד לפני אבותינו הקדושים הקבורים במערת המכפלה ובמקומות נוספים? מה יש בה, באמא רחל, שכולם נמשכים אליה?! למה היא ממגנטת את כולנו אליה? ... יש משהו באישיותה של רחל אמנו, במסכת החיים שלה, שאומר לנו – לי אתם יכולים לספר על צער, על קשיים, על צרות, כי אני יודעת בדיוק למה אתם מתכוונים...

מה מנחה אותנו בחיים גורל או מזל?
כל אדם נולד תחת השפעה אסטרולוגית, זרימת אנרגיות מסוימת שמשפיעה על פרטים רבים במהלך חייו, על אישיותו, על הפוטנציאל החבוי בו. לשילוב המנצח הזה אנחנו קוראים "מזל" – מערך כוכבים מסוים. אבל, "מזל" הוא גם "גורל" – כמו שאנחנו מאחלים במלים "מזל טוב".

אתגרים ונסיונות בחיים ומשמעותם
ניסיונות מצויים בדרכו של כל אדם. הניסיונות המצויים על כל צעד ושעל, הם חלק בלתי נפרד מהמתכונת שהועיד הבורא לאדם בחייו. האדם הורד לעולם הזה כדי לעבוד את בוראו, לקיים מצוות ולעמוד בהצלחה בניסיונות

עונת המלפפונים בפתח? הרב יוסף ויצמן
עונת המלפפונים בפתח? סימפטום אחרי החגים עוד שנה ועוד שנה. עוד מחזור ועוד מחזור - למה? כדי להתחיל שוב מההתחלה? כדי לחזור על אותו סיפור מוכר?

הושענה רבה
29/09/10 | יהדות
הושענה רבה, המקורות, המנהגים, ההסברים והטעמים

שמחת תורה? מאיפה זה נפל עלינו?
שמחת תורה הוא החג ה"מוזר" ביותר שאנו חוגגים. האם שמעתם או אולי ראיתם אי פעם ריקודים דומים לאלה עם, להבדיל, "הקוראן" או "הברית החדשה" ביד? האם מי מאיתנו שמע או ראה המון מוסלמי משולהב החובק את הקוראן, בעת מצעדיו הדתיים באחת מבירות "הקודש"? חג שמחת תורה בכלל איננה מצווה. חג זה הומצא על יד ההמונים היהודים עצמם על מה כל "המהומה"? מה פשר כל השמחה? האומנם זה רק סיבה למסיבה?

הקרב של נפוליאון על האגו האישי - הרב יוסף ויצמן
מספרים על נפוליאון שישן עם חייליו במחנה, חורף אירופאי, קור כלבים בחוץ, כשלפתע מתעורר מיודענו וחש צמא, פיו יבש. על מנת להרוות צימאונו היה צריך לקום מהמיטה החמה, להתלבש ולצאת החוצה אל הקור, כדי להגיע אל הבאר שבקצה המחנה. הוא בא להתרומם מהמיטה כשלפתע חשב לעצמו: "רגע, אתה נפוליאון, אתה לא סתם חייל פשוט, האם ייתכן שיצר הצמא יכתיב לך איך להתנהג? האם יתכן שהצמא יגרום לך לקום, להתלבש ולצאת בקור עז החוצה רק כדי לשתות? לא יקום ולא יהיה, אתה נשאר כאן!". כשהוא התהפך אל הצד השני הבזיקה מחשבה אחרת במוחו

למה אנחנו עדיין מתאבלים? למה היהדות שמה דגש כל כך גדול על ירושלים? (הרב יוסף ויצמן )
• מהו מקור ייחודיותה של ירושלים?
• מדוע ירושלים היא העיר היחידה שנזכרת בתפילותינו?
• מהו מקור קדושתה, המסתורין שבראשיתה?
• מדוע יכול מקדש האלוקים לעמוד דווקא בנקודה זו ולא בשום מקום אחר?
• מדוע ירושלים מהווה מושא לרגשות עמוקים כל כך, של אומות כה רבות מסביב לכדור הארץ?
• מדוע יש חשיבות רבה כל כך לבית המקדש?
• איך יכול יהודי להרגיש, שעולם בלי בית המקדש בירושלים, הוא עולם מנותק ועזוב?
• מי שיבקר היום בירושלים, יוקסם מיופייה, משטחה הנרחב, מאוכלוסייתה הצומחת במהירות, מאלפי לומדי התורה שבה ומהישיבות הרבות שבתוכה. ירושלים שוקקת חיים יהודיים ואנו מוצאים בה יות

קמצא ובר קמצא סיפור היסטוורי או אקטואליה חיה בועטת ונושמת? (הרב יוסף ויצמן )
מה אפשר ללמוד לימינו מהסיפור התלמודי המפורסם על קמצא ובר-קמצא?
האמנם הסיפור הידוע הינו עובא פרח ואינו אקטואלי לימנו אני?
     
 
© כל הזכויות שמורות לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
שיווק באינטרנט על ידי WSI