דו"ח שנתי 21 - משק, בטיחות וביטחון
מקור המאמר - איגוד מבקרי הרשויות המקומיות
http://www.auditors.org.il

נכתב ע"י איגוד מבקרי הרשויות המקומיות
מוגש ע"י עידן מור - השכרת מתנפחים בטיחותיים, מתקנים מתנפחים למגוון גילאים ומתנפחים ליום הולדת.

מסקנות

15.1הגופים החיצוניים (בעיקר משרד החינוך), מהווים את הגורמים המקצועיים, שביכולתם לבדוק ולהצביע על מפגעי הבטיחות. אי קיום ביקורות, גורם לריבוי מפגעים, שהנהלת בית-הספר אינה מודעת להם (ראה סעיף 5.4 לעיל).

15.2מן הממצאים מתברר, שבתקופה של שש שנים ערך משרד החינוך ביקורות בטיחות בכ60%- ממוסדות החינוך (10% בשנה). הווה אומר, שכל מוסד חינוכי זוכה לביקורת בטיחות בממוצע אחת ל10- שנים.

גם בקשות מנהלים לעריכת ביקורת בטיחות לא נענות על-ידי המשרד (ראה סעיפים 5.5 ,5.4 לעיל).

לא נמצא, שהעירייה פעלה להגברת קצב בדיקות הבטיחות.

15.3הפסקת מתן שירותי ייעוץ ועריכת בדיקות הבטיחות על-ידי משרד החינוך והטלתן של מטלות אלה על העירייה, כאמור בסעיף 5.6 לעיל, מטילות על העירייה אחריות נוספת והוצאות כספיות נוספות. הדבר דורש מן העירייה התארגנות מיוחדת.

15.4מתשובות המנהלים לשאלוני המבקר, מתבררת מציאות של חוסר מודעות וחוסר בהירות בנושאי הבטיחות בקרבם:

-המנהלים אינם מכירים את ההוראות של חוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושאי הבטיחות (ראה סעיף 6 לעיל).

-לגבי כ80%- מן המפגעים הבטיחותיים, שעליהם הצביע המבקר, המנהלים לא היו מודעים לקיומם או שלא היו מודעים לכך, שמדובר במפגע בטיחותי (ראה 14.3 לעיל).

15.5העדר פיקוח והדרכה מקצועיים כאמור בסעיפים 15.2 ,15.1 לעיל והעדר מודעות, כאמור בסעיף 15.4 לעיל, מסבירים את ריבוי המפגעים: על-פי הבדיקה (ראה סעיף 14.1 לעיל), בכל בית-ספר יש בין עשרה לארבעים מפגעי בטיחות, בחצר בלבד.

15.6בנוסף למיעוט הבקרה וההדרכה ולחוסר המודעות לבטיחות, יש גם אי בהירות רבה בתחום המינהלי ובתחום המושגים המקצועיים. המונחים "ביטחון" ו"בטיחות" נתפסים לעתים כמגדירים אותו תחום, למרות שמהבחינה המקצועית יכול להיות מצב שדרישות בטיחות מסוימות נוגדות את דרישות הביטחון ולהפך.

לטשטוש בין המושגים גורמים גם האחראים לנושאים אלה:

-במשרד החינוך שני הנושאים נכללים באותה המסגרת הארגונית.

-את ארגון הנושאים בעירייה ראה משרד החינוך ב"משקפיים שלו" ושייך את נושא הבטיחות בעירייה לאגף הפיקוח והביטחון (ראה סעיף 9.4 לעיל).

-טפסים של משרד החינוך מתייחסים לנושאים המשותפים לבטיחות ולביטחון.

-בעירייה, נושאי בטיחות, כגון כיבוי-אש וגידור, נמצאים בטיפול המינהל לביטחון וסדר ציבורי.

-באותם בתי-הספר, שבהם מונו, על-פי הודעת המנהלים (30 בלבד), רכזי בטיחות, רובם אינם, אלא רכזי ביטחון. המנהלים לא היו מודעים לכך, שבתשובותיהם למבקר העירייה התייחסו לרכזי ביטחון, במקום לרכזי בטיחות (ראה סעיף 6.2 לעיל).

-רוב התשובות של מנהלי בתי-הספר לשאלון הבטיחות, מתייחסות גם לביטחון ובמקרים מסוימים לביטחון בלבד או לבטיחות בדרכים.

15.7על-פי הממצאים, אין בעירייה נהלים/נהגים ברורים לטיפול במפגעי הבטיחות ואין הפרדה בין ליקויי בטיחות לליקויי תחזוקה אחרים.

הנהלים שקיימים, הם כלליים ולא מתייחסים ישירות לבטיחות בתי-ספר. משמעות הדבר, שנושאי הבטיחות בבתי-הספר, התנהלו במשך שנים רבות (ועדיין מתנהלים), ללא נהלים וללא הנחיות ברורות (ראה סעיף 10.1 לעיל).

15.8מתשובות של חלק ממנהלי בתי-הספר וגם מן הסקר (ראה סעיף 13 שלעיל), נראה שדרישות הבטיחות, האחריות של המוסד החינוכי והאחריות של מסגרות העירייה, אינם ברורים וחד-משמעיים. לא נמצא, שיש גורם עירוני אחד, שאחראי לבטיחות בתי-הספר. נראה, שהמנהלים "הולכים לאיבוד" בין גורמי העירייה השונים.

המנהלים נאלצים לפנות, לפעמים, ליותר מ10- גופים עירוניים בבקשות לטיפול במפגעי בטיחות שונים (ראה סעיף 7.3 לעיל).

הדבר מצביע, על חוסר בהירות ואי ידיעה של סדרי עבודה בסיסיים בנושאי הבטיחות בבתי-הספר.

ראש מינהל מש"א:

"מתאריך ה1.1.2000- מינהל מש"א אחראי לביצוע כל פעולות האחזקה והבטיחות הנדרשים, כאשר הדרישה לפעולות אלה, מתקבלת ממינהל החינוך".

15.9לפי דברי ראש מינהל מש"א, התחזוקה השוטפת של כל מגרש ספורט, שבחצר בית-הספר, מתבצעת, לעתים, על-ידי עובדי העירייה ועל חשבונה, כאשר החברה העירונית מספקת את החומרים. נוהג זה, נוגד לכאורה את ההסכם, שבין העירייה לבין החברה העירונית (ראה סעיף 8 לעיל).

15.10בהתייחס לדברי סמנכ"ל החברה בדבר גידור מגרש ספורט, שהוא למעשה גם גידור חיצוני (ראה סעיף 8 לעיל), סבור מבקר העירייה, שאם הגידור הוא מאותו סוג (גדר רשת למשל), האחריות צריכה להיות של החברה.

15.11מבקר העירייה לא מצא, שקויים תהליך כלשהו של הפקת לקחים מן האירוע הטרגי, שארע בבי"ס עין-הקורא, הנחיות מנכ"ל העירייה בדבר בדיקות מוכנות למזג-אוויר סוער, אינן מקוימות (ראה סעיף 11 לעיל).

15.12שביעות הרצון, הגבוהה יחסית, של המנהלים מרמת הבטיחות (ראה סעיף 13 לעיל) אינה עולה בקנה אחד עם הרמה שנמצאה בביקרות.

מבקר העירייה סבור שחוסר ההתאמה נובע מכך, שהמנהלים אינם מודעים לבעיות הבטיחות ואינם מציבים אותן גבוה בסולם העדיפויות (ראה סעיף 15.4 לעיל).

15.13מסקירת הממצאים, אין מנוס מן המסקנה שמנהלי בתי-הספר, הממונים על המוסדות במינהל החינוך וראש המינהל, אינם מודעים לאחריות האישית, החלה על כל אחד מהם, לקיום הבטיחות במוסדות שבטיפולם, במקרה של אירוע, בו עלול להיפגע תלמיד (ראה סעיפים 14.3 ,6 לעיל).

לא ניתן להשלים עם קיום מפגעי בטיחות, ביניהם מבנה מסוכן, במשך חודשים ואף שנים (ראה סעיף 12 לעיל).

15.14ניתן להניח, שהארגון מחדש של העירייה ובעיקר, מינוי ממונה לבטיחות בעבודה והקמתו של מינהל מש"א, ישפרו את מצב הבטיחות בעירייה בכלל ואת הבטיחות בבתי-הספר ובחצרותיהם בפרט (ראה סעיפים 10.2 ,9.1 ,7.4 לעיל).

15.15חשוב לציין, בשלב זה, את הודעותיהם של יו"ר ועדת הבטיחות, של ראש מינהל מש"א ושל סמנכ"ל החברה העירונית, שנושא הבטיחות במוסדות החינוך יזכה לבדיקה יסודית ולעדיפות גבוהה.

16. המלצות

16.1העירייה צריכה לעבד נוהל מפורט לטיפול בבטיחות מוסדות חינוך.

כדי למנוע כפילויות ואי הבנות בקשר ל"מי" צריך לטפל ב"מה", רצוי לחדד, בנוהל זה, בין היתר, מספר נקודות:

א.אילו נושאי שיפוץ/אחזקה מוגדרים כנושאי בטיחות, על-מנת שיזכו בעדיפות.

ב.כתובת ברורה לכל פנייה.

ג.מעקב ובקרה על דיווח טיפול ותיקון של מפגעי בטיחות.

ד.הגדרת סמכויות ואחריות בתחום המקצועי (בטיחות), בתחום הטכני, בתחום המינהלי ובתחום הכספי.

16.2רצוי מאד, למרות שאין זו חובה, למנות ממונה על הבטיחות במוסדות החינוך, שיקבל את הסמכויות בנושא זה מראש מינהל החינוך ומן הממונה על הבטיחות בעבודה והוא יהיה אחראי בפניהם (ראה סעיפים 10.2 ,9.1 ,7.2 ,7.1 לעיל).

16.3יש לגבש תכנית מסודרת של ביקורת/בקרה על הבטיחות במוסדות חינוך, שתכלול גם דוח בטיחות כתוב. נוהל עבודה מספר 11.0410 (פעילות העירייה במזג-אוויר סוער), סעיף 2, ב' ו-ג' וכן הוראות השינון של המנכ"ל, כמפורט בסעיפים 11.3, 11.1 לעיל, יכולים להיכלל בתכנית הבקרה כנ"ל.

16.4להגברת המודעות לבטיחות בקרב מנהלי בתי-הספר, מומלץ שההנחיות והנהלים של העירייה בנושאי הבטיחות ותוצאות בדיקות הבטיחות יובאו גם לידיעתם, באופן שוטף.

16.5הסוגייה של שימוש במשאבי העירייה על-ידי החברה העירונית כבר נדונה בעבר (ראה דוח 20, ד'1- ודוח ,18 ח'2-).

החברה העירונית, למרות היותה בבעלות העירייה, היא גוף משפטי ועסקי עצמאי וכל משאביו, גם אלה שבאים מן העירייה, צריכים להיות מתומחרים.

כל הסדר כספי או בעל השלכה כספית צריך להיות מוסדר באופן ברור בהסכם בין העירייה לבין החברה העירונית, לרבות ביצוע עבודות שבאחריות החברה, על-ידי עובדי העירייה (ראה סעיף 8 לעיל).

כל ביצוע עבודה על-ידי עובדי העירייה עבור החברה העירונית, צריך להיות מתועד על-מנת לאפשר תחשיב, בקרה וביקורת, בכל עת.

הפעולות שננקטו

-לשכת מנכ"ל העירייה (מתאריך ה27.6.2000-):

"הנושאים שהועלו בדוח דורשים דיון וטיפול מעמיק. לצורך זה תיקבע ישיבה עם כל הגורמים המעורבים (בלשכת המנכ"ל). סיכום הדיון וההחלטות תישלחנה למבקר מייד עם סיום הדיון".

-נוהל "בטיחות מבני חינוך" - הופץ בתאריך ה10.7.2000-.

תוקפו של הנוהל מחודש מאי 2000. הנוהל דן בנושא בטיחות וגיהות בביצוע עבודות בנייה ואחזקה במבני חינוך.

- בחודש יולי 2000 פורסם קובץ הוראות בטיחות בעבודה לעובדי עירייה, שנערך על-ידי הממונה על הבטיחות.