היכולת להעביר מידע שנוצר בשפה אחת אל שפה אחרת היא יכולת חשובה שנעשה בה שימוש מאז שחר ההיסטוריה האנושית. תרגומים של יצירות שונות אפשרו לגופי ידע שונים לעבור מחברה לחברה ולהגדיל את הידע הקיים במקום מסוים ברגע נתון. ללא תרגום חברה או תרבות תלויה רק בגוף הידע שהיא מייצרת. לאורך ההיסטוריה היה כוח רב בידיהם של המתרגמים שהשפיעו על הידע הנכנס אל התרבות שלהם. למעשה בידיהם של מתרגמים ומי ששלט בהם היה את הכוח לשלוט בזרימת הידע אל תוך התרבות שהייתה זקוקה לכל מיני תרגומים.

השליטה על זרימת הידע המתורגם יכולה להיעשות בשתי דרכים. הדרך הראשונה היא הימנעות מיצירת תרגומים לסוגים שונים של ידע ולחלקים מסוימים של תרבות. כך היו מקרים רבים שבהם הוחלט מגבוה שלא יבוצעו תרגומים לסוגים מסוימים של ספרות או ליצירות שנוצרו בתרבות מסוימת או בדת אחרת. הדרך השנייה שבה נשלטת זרימת הידע היא יצירת תרגומים שמשנים את התוכן של היצירה המתורגמת ומתאימים אותה לקוד תרבותי של התרבות או החברה שלשפתה מתורגמת היצירה.

דוגמה מפורסמת למקרה השני היא התרגום לעברית של הספר בן חור של הסופר האמריקאי לו וואלס. הספר המתרחש בימי הרומאים בארץ ישראל נכתב מתוך זווית ראייה נוצרית מאוד אדוקה. כשהוא תורגם לעברית עודנו בו היטב הנימות הנוצריות ופרקים שלמים הושמטו מהספר – כלל הפרק שבו בן חור הופך לחסיד של ישו. זוהי דוגמה לסוג של תרגומים שנועדו להבטיח שיצירות מתורגמות יותאמו לתפיסה השלטת בקרב חברה שזקוקה לתרגום משפה זרה.

מקרים נוספים שבהם ניתן למצוא תרגומים שמתאימים את יצירת המקור לתפיסה ערכית מסוימת הינם מקרים שבהם מופעלת צנזורה של המתרגם כדי למנוע מהקוראים להיחשף למעשים לא מוסריים ביצירה. מצד שני ניתן למצוא תרגומים שבהם נעשתה צנזורה הפוכה: כאשר תורגם לראשונה הספר לוליטה מאנגלית לעברית צונזרו ממנו חלק מהקטעים ה"ספרותיים" יותר כדי שהספר יוכל להימכר כיצירה סמי-פורנוגראפית – יצירה שלדעת ההוצאה הייתה בעלת סיכויי מכירה טובים יותר.

ההחלטה על היצירות שראויות לתרגום והיצירות שאינן ראויות לכך מבטאת לעיתים חשיבה כלכלית פשוטה. המוציא לאור סבור שאין לתרגם יצירות מסוג מסוים כיוון שאין להם קהל קוראים ולכן הן לא יימכרו. יהיה מי שיצדיק את ההיגיון הכלכלי הזה שמנחה את המוציא לאור שצריך לשלם תמורת תרגומים ואיננו עושה זאת במקרים שזה לא משתלם לו. עם זאת גם זה הינו סוג של צנזורה שמונע מידע מסוג מסוים להיכנס אל תרבות מסוימת; ייצור תרגומים לפי הגיון כלכלי יוצר זרימת ידע המוכתבת על-ידי כוחות השוק ולא על-ידי שיקולים תרבותיים וערכיים. גם אם היד הנעלמה היא זו שקובעת אילו תרגומים יצאו לאור ואילו תרגומים לא ייצאו לפועל עדין מדובר בהגבלה על זרימת הידע אל תוך תרבות נתונה.

המתרגם הוא בעל כוח לא מבוטל. יצירת תרגומים מזרימה ידע אל תוך השיח הציבורי. מי שיוצר תרגום לא טוב שיש בו טעויות גורם נזק כבד לגוף הידע הכללי כי הוא מכניס לתוכו ידע לא מדויק. למעשה זוהי דרך נוספת שבה תרגומים משפיעים על הידע שיש ברשותנו: על-ידי טעויות וחוסר הבנה שיוצרים תרגומים שגויים.