כל יזמות מתחילה ברעיון טוב, במחשבה. לכולנו, יש את היכולת לחשוב, מי יותר ומי פחות. ועדיין, המון רעיונות מצוינים אינם הופכים לממש. אז מה עוצר אותנו, לעיתים, כבר בשלב הראשון, שלב הרעיון, המחשבה? יש הרבה תשובות לכך. התשובה העיקרית, לדעתי, היא הספק- הפחד לא להצליח.
הנה, למשל, עולות לנו כמה מחשבות ממש טובות בראש, רעיונות מעולים לביצוע. ואז הספק/הפחד מסתנן ומתחיל לערער את המחשבות במבחר תירוצים:
וככה מחשבות טובות נזרקות לפח האשפה ולא ממשיכות הלאה לשלב המעשה.
ואם כן עברנו את משוכת המחשבה והגענו לשלב המעשה, מגיע אז הספק/הפחד, עצבני כולו, כי הוא צריך עכשיו להתאמץ יותר. עכשיו הוא מנסה לרפות את ידינו בתירוצים מעשיים, לכאורה:
רשימת התירוצים לא לעשות יכולה להיות אינסופית. שום ספק ושום חשש אינם מריצים אותנו קדימה.
עוד לא הכרתי ספק, שאמר לי: כדאי לך לרוץ. תמיד הוא אומר:
הספק/הפחד הוא אבי העצלות ולכן אוהב לראות אותנו, משתרעים על כסא נוח בבטלה גמורה, מפהקים משעמום, נרגנים: למה העסק לא מתרומם, למה המתחרה מצליח יותר, למה המדינה מתנכלת לעסקים קטנים.
כדאי ללמוד ולזהות את הספק/הפחד בעיקר בגלל שהוא האויב הגדול ביותר של ההזדמנות, ההתחדשות והעשייה, ומנסה לסלק אותן באינספור דרכים.
הדרכים של הספק מתוחכמות, ולכן צריך לפתח חושים חדים כדי לזהות אותן.
איך? צריך לזכור, שהאויבת הגדולה ביותר של הספק היא ההתמדה. עם כל תחכומו, לבושיו ותירוציו היצירתיים של הספק, כשההתמדה נכנסת לתמונה, המאזן מייד משתנה. אם היה לכם רעיון מעולה והתחלתם גם לבצע אותו, הרי שאז מגיע השלב הקריטי: קשיים ומכשולים מכל סוג, התפתחויות בלתי צפויות, הוצאות גבוהות יותר ועוד. זה השלב שבו רבים מתייאשים ועוזבים. לכן, הסוד, הוא בהתמדה. באותה יכולת להמשיך במיזם, בעבודה, למרות אותם קשיים. זה תמיד מזכיר לי את אותו מטפס הרים שהולך בשלג לאט לאט עד שהוא כובש את הפסגה. לא המהירות קובעת פה ולא התחכום או הרעיונות המבריקים, אלא רק ההתמדה והמחויבות.
כוח ההתמדה, מסתבר, הוא לא רק כוח פיזיקאלי ידוע, אלא גם עיקרון עסקי מהמעלה הראשונה.
אז מה אני אומרת בעצם? יש רעיונות, יש הזדמנויות, יש אינספור אפשרויות לעשות, בתנאי שלא נותנים לספק דריסת רגל, ואם כן, יודעים איך לבעוט בו החוצה.
לכתבות נוספות בנושא יזמות לחץ כאן
מרחב- עולם תוכן לעסקים
www.merchav.co.il