כמה מפתיע: שוק ההון, הבורסה לניירות ערך, הינו שוק העוסק בתחומים כלכליים. ככזה, ניתן היה לצפות שהאנשים הסוחרים בו יקבלו החלטות מושכלות של קניה/מכירה. ולא היא. מסתבר (על סמך מחקר לגמרי לא אקדמי...) שהציבור (הישראלי?) מקבל החלטות פזיזות, שבסיסן אמוציונאלי. השפעות אפשריות: כותרות עיתונים מתלהמות ("יום שחור עבר על הבורסה לניירות ערך"), המניה הכוכבת התורנית, בני משפחה וחברים דומיננטיים, מכר אקראי בפאב תל-אביבי אופנתי.

המאמר שלפניכם מציעה עשרה כללים בסיסיים איך להשקיע בצורה נבונה בשוק ההון, כחלק מאסטרטגיית חסכון של משקי בית ו/או אסטרטגיית השקעות של עסקים.

נפילה, קריסה, מפולת: מילים נרדפות בכותרות העיתונים בימים האחרונים. ממש דם ואש ותמרות עשן. המשבר הנוכחי הוא עובדה אבל לא הפתעה. אז למה העיתונים מתנהגים כאילו פרצה מלחמת יום הכיפורים השנייה??

המופתעים האמיתיים הם ההמון- אנחנו. אותו המון שנכנס לשוק ההון בגאות, כשמע מא' על מניה שווה ועל ההוא שעשה מכה. השמועות הנפלאות העירו את תאב הבצע הקטן הנמצא בכל אחד מאיתנו: גם אני רוצה חלק- הוא צעק. ועכשיו הוא צועק שוב- מסיבות אחרות.

המוכרים הגדולים/המפסידים הגדולים עכשיו הם אותו המון- שוב אנחנו, הנגרר אחרי כותרות הענק חסרות האחריות של העיתונים השונים. שוק ההון שבד"כ שמור מקומו בין דפי העיתונות הכלכלית יוצא מהארון ונמרח על העמודים הראשונים של העיתונים בבחינת: כותרת ראשית. כל אדם הצועד ברחוב ורואה את הכותרות, הצועקות מכל דוכן עיתונים באותיות קידוש לבנה אדומות, נבהל ומוכר.

השבוע ראיתי באחד העיתונים סיפורים אישיים של אנשים ידועים, שמכרו את תיק ההשקעות. לא התעכבתי לקרוא. חשבתי שאותו ידוע או עיתונאי ידוע (לא עיתונאי כלכלי) שבדרך כלל כותב בעיתון השבת מהווי כזה או אחר, הופך באחת למומחה בשוק ההון. לא מומחה מטעם עצמו: מטעם עצמו הוא רק מדווח על כך ש- "גם הוא מכר, גם הוא הפסיד" כאילו אמר: "צרת רבים חצי נחמה". ואילו ההמון שקורא כתבות כאלו, כמו שהוא קורא סיפורים אחרים על ידוענים, מושפע מהכתבה ורץ למכור את מה שעוד לא מכר.

לשמחתי הרבה אני עוברת את המשבר הנוכחי בשקט רב, בזכותו של נפתלי מנדלוביץ' אצלו למדתי לפני שנים קורס בניהול תיקי השקעות. ממנדי (כך הוא נקרא בפני כולם) למדתי הרבה דברים מקצועיים, אבל, ובעיקר עקרונות זהב למסחר עצמי בשוק ההון. אני מביאה דברים בשם אומרם. (מה שאני זוכרת ומיישמת לאחר כ-5 שנים):

1)   מי שטוען שהוא לא בבורסה, מרמה את עצמו. לכל מי שיש קרן נאמנות או פשוט קרן פנסיה, פירושו שהוא מושקע בשוק ההון, אם ירצה או לא. במקרים הללו לא אתם מנהלים את התיק אלא מנהלי תיקים בחברות ענק. מסקנה: אתם גם חיים באשליה שאתם "לא בבורסה" וגם אין לכם שום שליטה על הנכסים שלכם מתנהלים בשמכם. 

2)   השקעה בשוק ההון כחלק מניהול פיננסי של עסקים ומשקי בית. ההחלטה להתחיל ולהשקיע בשוק ההון אינה צריכה לנבוע מגחמה. השקעה בשוק ההון היא חלק מהאסטרטגיה הניהולית-פיננסית הן של עסקים והן של משקי הבית. עסקים יכולים לנצל עודפים שנוצרו בפעילות העסקית, להשקיע בשוק ההון וגם לשמור על נזילות. (בניגוד להשקעות בנדל"ן, למשל). משקי הבית יכולים לנהל את מדיניות החיסכון הביתית, לטווח ארוך ובינוני, בעיקר, גם באמצעות מסחר עצמי בשוק ההון.

3)  הכסף של הילדים. מי שרוצה להשקיע בצורה נבונה בשוק ההון לא יכול לקחת את כספי הפנסיה שלו או את "הכסף של הילדים" "הכסף של הבר-מצווה" ולנהל איתו תיק. זה לא אחראי. לכל אחד מאיתנו, לאחר מספר שנות עבודה, מצטברים סכומי כסף. מי מאיתנו נוסע לנסיעה ארוכה בחו"ל, מי מאיתנו קונה מכונית יקרה ואילו אחר בוחר להשקיע. 50,000 שקל או 100,000 שקל פנויים מכל מחויבות יכולים להיות בסיס לפתיחת תיק השקעות מושכל. לא יתכן שנקרא בעיתונים על אדם שבחר להתאבד כי איבד את כל חסכונותיו. לא בונים תיק השקעות עם כל החסכונות.

4)  להשקיע בלימוד. בניה של תיק השקעות מחייבת למידה ומחקר עצמי. היום הכול נגיש באינטרנט. ואם אתם רוצים ללמוד לעומק לכו למכללת "מגמות". אני למדתי שם ומודה להם ולמנדי כל יום על מה שנתנו לי. ואם אין רצון ללכת ללמוד בקורס של מספר חודשים יש באינטרנט חומרים אינסופיים. כל מה שצריך זה לחפש- ולמצוא. האופציה האחרת- לקנות מניה על סמך המלצה של חבר או על סמך שמועה היא אופציה חסרת אחריות.

5)   להכיר את מי שעומד מאחורי המניה/אג"ח וכו'. צריך להשקיע קצת יותר זמן וללמוד על החברות בהן רוצים להשקיע. זה לא משנה אם קונים מניה או אג"ח קונצרני או מכשיר אחר.  הרי, כשנכסים לשותפות או עושים עסקה בודקים קודם כל מול מי אנחנו עומדים. האם האדם/החברה אמינים? מה ההיסטוריה שלהם? אז למה לא עושים זאת בקניה של ניירות ערך? אם אני רוצה למשל לקנות אג"ח קונצרני של חברה, כלומר, אני מסכימה להלוות לחברה כסף לצרכי השקעותיה (היום יש כבר עיריות המנפיקות אג"ח). האם לא ברור שעלי לבדוק מי עומד מאחורי ההלוואה ומהם סיכויי לקבל את כספי חזרה (עם הריבית המובטחת)?

6)   אג"ח זבל. כינוי לאג"ח קונצרני שמדורג בדירוג נמוך, כלומר, לכאורה הסיכוי לקבל את ההלוואה שנתתי נמוך ביותר. יש הרבה מיתוסים לגבי מסחר ורווחים באג"ח זבל. אפשר להרוויח יפה בלי לשאוף למאות אחוזים של רווחים, אבל הכלל נשאר אותו כלל: לבדוק מי מאחורי האג"ח. לטעמי האישי: אם נוחי דנקנר עומד מאחורי האג"ח אני סמוכה ובטוחה שנוחי יחזיר לי את ההלוואה שנתתי לו אפילו מכיסו הפרטי, וזה מה שחשוב.

7)  ראיה לטווח ארוך. תיק השקעות בונים לטווח ארוך של שנים, מתוך ראיה אסטרטגית. בונים בצורה מושכלת (ניירות ערך שונים ומגוונים) ועוקבים. מידי פעם מעדכנים: מוכרים משהו קונים עוד, הכול בעדינות. לא נכנסים לתיק כל יום. לא נותנים להשפעות עונתיות ואופנתיות להשפיע עלינו.

8)  מיתוס ההשקעות "הסולידיות". אלו שלכאורה אי אפשר להפסיד אם משקיעים בהן. "קרן נאמנות זה סולידי". "פק"מ זה סולידי". מיתוסים. קרנות נאמנות מנוהלות, כמעט כמו כל תיק השקעות. בגלל אמון הציבור בהם ("פחות מסוכן מלהשקיע ישירות בבורסה") הן מצביעות ברגליים כשהשוק במשבר. למה? כי הציבור מצביע ברגליים, רץ מהר מאוד למטה ואיתו הקרנות. ומה עם פק"מ? הרי הריבית שלו מובטחת? אין צורך במשבר גלובלי כדי להפסיד בפק"מ... לאחר ניכוי העמלות והמדד (ולא לשכוח מס הכנסה) יוצא שמי שישקיע בפק"מ, ערך כספו ירד, כלומר הוא יפסיד, במונחים ריאליים.

      להלן דוגמא פשוטה: בנק ידוע נותן 2.15% ריבית שנתית על פק"מ לסכום הנע בין 50,000₪ - 100,000₪. תחזית האינפלאציה של אותו בנק לשנת 2008 היא 2.5%. כלומר בהנחה שתחזית האינפלציה תהיה מדויקת לחלוטין הרווח של "החוסך הסולידי" עומד על 0.35% - לשנה לפני עמלות. אין מה לדאוג לגבי מס הכנסה. לא תהיה הכנסה... ואם בחרתם להשקיע 49,000₪  ומטה, הריבית שתקבלו על סמך פרסומי הבנק היא 1.9% לשנה בלבד. כלומר, כבר עכשיו, כשאתם רוצים להשקיע, אתם צפויים להפסד של 0.6% לשנה. "סולידי", כבר אמרנו?

9)   אז מה עושים בתקופות משבר?  בתקופות משבר אני לא מוכרת בדרך כלל שום נייר מתיק ההשקעות. אני לא קוראת את הכתבות עם הכותרות האדומות, אני קוראת רק מאמרים של כתבים כלכליים שקולים עם כותרות שקולות. מה כן אני עושה בפועל? מחפשת הזדמנויות חדשות, מניות שירדו עם פוטנציאל עליה, למשל. אני אף פעם לא יודעת ממש, אני כן יכולה לבצע הערכה מושכלת. (כמו קניה של מניה של חברה גדולה מאוד ויציבה מאוד עם עתיד כלכלי פורח ויציב, שכרגע ירדה, לא בגלל ביצועים כושלים שלה עצמה, אלא בגלל המצב הענפי/ המצב בשוק בכלל).

10) הפחד להפסיד "הכול". לכל מי שמפחד ונבהל, ואני בהחלט מבינה זאת, אני מציעה לשאול את עצמו שאלה אחת פשוטה: במידה ואתה רוצה למכור, כי הפסדת ואתה רוצה "לצמצם נזקים". האם שאלת את עצמך למי אתה מוכר, כשאתה נותן הוראת מכירה? בצד השני הרי עומד מישהו וקונה. האם הקונה/קונים כ"כ טיפשים שהם קונים את כל מה שנזרק עכשיו אל השוק? חוץ מספקולנטים העוסקים במסחר יומי יש גם הרבה משקיעים נבונים ושקולים.

השקעות בשוק ההון הן, לדעתי, חלק מניהול כלכלי נבון של בית או עסק. כותרות מתלהמות בעיתונים מוכרות עיתונים אבל גם מעלות בכמה דרגות את אותה "בהלה בשווקים", שהם מדווחים עליה בשקיקה רבה כל כך.

(ואינני רוצה לחשוב על כותרות עיתונים שכאלו, המשמשות ככלי מניפולטיבי בידי בעלי הון. נשמע כמו תיאורית קונספירציה הזויה. עדיף, באמת, לא לחשוב על כך.)

לכתבות נוספות בנושאי כספים לחץ כאן

מרחב- עולם תוכן לעסקים

www.merchav.co.il