כולנו היינו עדים לשריפה הגדולה ביערות הכרמל, ולנזקים שנגרמו הן לרכוש והן לנפש בעקבות השריפה. ההערכות לשריפה גדולה ביערות היא שונה משריפה הפורצת במבנה. ציוד לכיבוי אש שישמש את כוחות ההצלה יהיה נרחב הרבה יותר מהרגיל.
בנוסף לציוד כיבוי אש מוכר כגון: גלגלונים, זרנוקים, מטפים וכדומה, יתווסף ציוד לכיבוי אש אווירי. הציוד לכיבוי אש יכלול: מטוסים או מסוקים שמכילים חומרים כימיים לכיבוי שריפה, מים, קצף ואף חומרים מעכבי בעירה.
מטוסי כיבוי
מטוסי הכיבוי, יכילו מיכל מים אותו ניתן לרוקן באוויר, קיימים שני סוגים של מטוסי כיבוי אש, והשוני בניהם מתבטא באופן המילוי של המיכל.
למטוסי הכיבוי יש את היכולת לעמוד בשינויי לחץ האוויר התכופים. אם כי, הסכנה לתאונות בטיסות כיבוי אש, הינה גבוהה בהרבה מטיסה רגילה.
מסוקי כיבוי
מסוקי הכיבוי משמשים אף הם כציוד לכיבוי אש, ויתרונם הוא בדיוק הרב בו הם מבצעים את כיבוי השריפה. מילוי המיכלים של המסוקים מתבצע בקרקע מאגמים,נהרות וממכלי מים ניידים. או בעת טיסה באמצעות שנורקל תלוי. מכונאי עומד בדלת המסוק ומכוון את הטייס ומכונאי נוסף אחראי על תפעול המיכל, ובכך משיגים תוצאות כיבוי מדויקים במוקד השריפה.
בעת כיבוי שריפה אווירי, ישנו מטוס שטס במרחק רב מהשריפה, שתפקידו לתאם בין כוחות הכיבוי,כמו כן, יטוסו מטוסי ניווט שמכוונים את מטוסי הכיבוי ודואגים לשלומם של כוחות הכיבוי האוויריים והיבשתיים. חומרים מעכבי שריפה, נמנים אף הם בציוד לכיבוי אש בשריפות גדולות, ואלו יפוזרו בשטחים מסוימים, ויגרמו לעצירת האש. חומרים אלו יספיקו ליומיים, כוחות יבשתיים יופעלו במקביל, אף על פי שישנן שריפות שהכיבוי האווירי לבדו השתלט על השריפה ללא עזרה מכוחות הכיבוי היבשתי.