כפי שכבר התבאר, מי שרוצה לחיות טוב באמת, צריך להשתדל בכל כוחו לחיות את הרגע הזה בלבד, דהיינו לא לעשות שום דבר בגלל מה שכבר קרה או בגלל מה שאולי יקרה, אלא רק בשביל הרגע הזה בלבד. וככל שהאדם חי יותר את הרגע הזה בלבד, כך הוא חי טוב יותר, כך הוא מחובר יותר לעצמו ולמציאות האמיתית וכולי. כי באמת העבר אין והעתיד עדיין וההווה כהרף עין וחבל לחשוב על אתמול או על מחר אם אפשר לחשוב רק על הרגע הזה בלבד. וכמו שאמר רבי נחמן מברסלב, כי האדם צָרִיךְ לִשְׁכּחַ כָּל זאת [לשכוח את העבר], וְיִהְיֶה נִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ הַיּוֹם נִבְרָא, וְהוּא יָחִיד בָּעוֹלָם... כִּי אֵין לְאָדָם בְּעוֹלָמוֹ כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הַשָּׁעָה שֶׁעוֹמֵד בּוֹ, כִּי יוֹם הַמָּחֳרָת הוּא עוֹלָם אַחֵר לְגַמְרֵי , כי אין לו לאדם אלא את הרגע הזה בלבד.

אם נתבונן בעניין, נראה כי באמת כל הקשיים שיש לאדם בחיים (חוץ מקושי רפואי בריאותי אמיתי), הם רק בגלל 2 סיבות, או בגלל משהו שכבר קרה בעבר או בגלל משהו שיקרה בעתיד. בנוסף, גם כאשר כואב לך פיזית בגוף שלך, לו יצויר שהיית יודע שבעוד רגע הכאב יפסק, הרי שהיה לך יותר אוויר להחזיק מעמד עוד רגע. עיקר הקושי של האדם להחזיק מעמד, זה או בגלל הדברים שכבר קרו, או בגלל הדברים שהוא חושב שיקרו. כי מבחינת הרגע הזה הכל תקין. (כאשר האדם באמת אינו מסוגל להחזיק מעמד פיזית גם לא ברגע הזה, התוצאה היא מוות). אבל בכל שאר המקרים, הקושי נובע רק בגלל העבר / עתיד. ולכן מי שאין לו אלא את הרגע הזה בלבד, החיים שלו טובים יותר.

גם עיקר העצלות ותחושת הכבדות שיש לאדם בחיים, נובעת מאחת משתי הסיבות הנ"ל בלבד. או שאתה מיואש ממה שכבר קרה לך בעבר, או שאתה בלחץ מכמות הדברים שאתה חושב שאתה צריך לעשות בעתיד. אך באמת הכל דמיון, כי מה שקרה כבר איננו ורק המחשבה עליו קיימת, וגם מה שעוד לא קרה איננו ויש לאדם רק את הרגע הזה בלבד.

ומי שירצה להתעמק בעניין הזה לעומקה של המציאות, יראה כי מבחינת המציאות האמיתית האדם לעולם אינו חי אלא את הרגע הזה בלבד. כי כאשר האדם מתמודד לדוגמא עם אירוע שקרה לו בעבר, באמת לאמיתה הוא לא מתמודד עם העבר, כי העבר הרי כבר עבר ואיננו קיים באופן ממשי כרגע. כאשר האדם מתמודד עם אירוע מהעבר, הוא בעצם מתמודד עם המחשבה שיש לו ברגע הזה על אירוע שקרה בעבר.

כל אדם בכל רגע נולד מחדש במצבו הקיים כפי שהוא, אבל כל הדברים קורים כרגע בלבד. כאשר אתה מתמודד עם משהו שקרה, אתה לא מתמודד עם העבר, כי העבר איננו כנ"ל, אתה מתמודד רק עם המחשבה שיש לך בהווה על משהו שיש לו תחושה של אירוע מהעבר.

ומאחר שתמיד אתה מתמודד רק עם ההווה ולא עם העבר, זה מה שמאפשר לאדם לשנות את העבר ו להחזיר את הגלגל אחורה, כי באמת האדם לעולם אינו מתמודד עם משהו שקרה, אלא רק עם משהו שקורה. מיד ברגע שהחלטת להתמודד עם טעות שעשית, עם משהו כלשהו שקרה בעבר, מיד באותו הרגע אתה כבר לא מתמודד עם אירוע ממשי, אלא רק עם מחשבה בלבד.

כי באמת אין לו לאדם אלא את הרגע הזה, ותמיד כאשר האדם מתבונן על מה שקרה, הרי שבעצם אותו אירוע שקרה, קיים רק ברמת הזיכרון והמחשבה בלבד. והאדם מנסה להתמודד רק עם המחשבה שלו שיש לו כרגע אך לחלוטין לא עם האירוע עצמו, כי הוא איננו קיים במציאות כנ"ל, אלא רק המחשבה עליו קיימת.

כאשר מישהו לדוגמא צובט אותך, תוך כדי שהוא צובט אותך, זהו אירוע שקורה בהווה. אבל חלקיק של שניה אחרי שהוא צבט אותך, אתה כבר מתמודד רק עם המחשבה שיש לך כרגע על משהו שקרה קודם. כי הדבר היחיד שמעיד על כך שהאירוע הזה קרה בעבר, הוא רק המחשבה שלך בהווה על אותו האירוע. לו יצויר ששנייה אחרי שצבטו אותך היית שוכח שצבטו אותך, הרי שמבחינתך האירוע הזה לא קרה, כי אתה הרי לא זוכר שהוא קרה. אם הרגל שלך עדיין כואבת, אז הכאב קורה כרגע, אבל אירוע הצביטה קיים רק בזיכרון בלבד. כך שמה שגורם לכך שאתה חושב שהאירוע קרה, הוא בעצם המחשבה שיש לך כרגע על כך שלפני רגע אחד קרה אירוע כלשהו. אבל באמת אתה מתמודד רק מול המחשבה שיש לך ברגע הזה ממש אך לא מול אירוע פיזי.

והמסקנה היא: שמה שנדמה לאדם שקרה לפני רגע, הרי שזה בעצם קורה ממש כרגע במחשבה של האדם. כרגע במחשבה שלו יש לו תחושה שמשהו קרה לפני רגע. אבל התחושה הזאת שמשהו קרה לפני רגע, היא קורת ברגע הזה בלבד ! ורק איתה האדם מתמודד.

ועכשיו ננסה להתבונן על זמן העתיד. אם נתבונן נראה, כי באמת גם זמן העתיד קורה ברגע הזה בלבד ! העתיד הוא רק תחושה שיש לאדם כרגע על משהו שעומד לקרות, אך באמת האדם חי את הרגע הזה בלבד. כאשר האדם עושה משהו בשביל העתיד, הוא לא באמת עושה אותו בשביל העתיד, אלא בשביל התחושה שיש לו כרגע. לעולם ההתמודדות של האדם, היא רק מול המחשבה והתחושה שיש לו כרגע, אך לא מול העתיד עצמו.

נניח לדוגמא שאדם טרם מותו כותב צוואה על מה רצונו שיקרה אחרי שהוא ימות. מדוע בעצם הוא עושה את זה, מה אכפת לו מה יקרה כאן בעולם אחרי שהוא מת ? הרי מצד ההיגיון, אם אתה יודע שעוד מעט לא תהיה כאן, אז למה לך לכלות את זמנך בלחשוב על מה יקרה כאן אחרי שאתה כבר לא תהיה כאן ?! אלא שכאשר האדם כותב צוואה וכיו"ב, את הדברים האלו הוא בעצם עושה לא בשביל מה שיקרה אחרי שהוא ימות, אלא בשביל התחושה שיש לו כרגע ברגע הזה, על משהו שיקרה עוד מעט. וכל מה שהוא עושה ומתמודד איתו, הוא מתמודד עם משהו שיש לו בראש ברגע הזה בלבד.

כאשר האדם עושה משהו בשביל הרגע הבא, הוא לא באמת עושה את זה בשביל הרגע הבא, הוא עושה את זה בשביל התחושה שיש לו כרגע על משהו שהוא חושב שיקרה / צריך לקרות ברגע הבא. כי לעולם האדם מתמודד רק מול הרגע הזה. כאשר אתה מתמודד עם משהו שהולך לקרות לך, אתה לא מתמודד עם העתיד, אלא עם ההווה ועם התחושות שיש לך כרגע לגבי משהו עם תחושה של עתיד.

גם העבר וגם העתיד קיימים רק כרגע רק בתחושה שלך. אתה מתמודד רק מול התחושות שיש לך כרגע, על דברים שקרו בעבר או יקרו בעתיד. אבל הכל קורה רק ברגע הזה בלבד !

העבר קיים רק ברמת התחושה של כרגע. כאשר אתה רואה את הכוס השבורה על הרצפה, ברגע הזה האירוע של הכוס שנופלת לרצפה לא קיים ! הדבר היחיד שקיים אלו שברי הכוס שעל הרצפה והמחשבה שלך ששברי הכוס שנמצאים כרגע על הרצפה, הגיעו לכאן בגלל שלפני רגע הכוס נפלה. האירוע עצמו של העבר לא קיים.

נקצין ונאמר כי אין שום דרך לוגית להוכיח בוודאות של 100% שהאירוע הזה אכן קרה. הדבר היחיד הוודאי הוא מה שקורה כרגע, דהיינו שכרגע יש לך תחושה ופרשנות והבנה של המציאות כרגע, שלפיה אתה מסיק שהמציאות שכרגע קורת, נוצרה מאירוע אחר שקרה בעבר. אך לוגית יתכן והמציאות כולה כפי שהיא כרגע לא בהכרח קרתה בגלל מה שנדמה לך שקרה ברגע הקודם. נכון, אתה כרגע זוכר שלפני רגע קרה משהו, אבל זאת רק מחשבה שיש לך כרגע ! אין שום דרך לוגית אבסולוטית להוכיח שזה אכן קרה. נכון, אתה פועל על סמך הזיכרון שלך, שהוא בעצם המחשבות שיש לך כרגע על אירועים שקרו בעבר, אבל באמת הדבר היחיד שקיים הוא המחשבות שיש לך כרגע.

העבר איננו ולעולם אין דרך לחזור לשם, אין דרך לשנות שם משהו וגם לא צריך לשנות שם שום דבר. כי לא צריך לשנות משהו שאינו קיים. הדבר היחיד שאפשר לשנות, זו אך ורק את צורת ההסתכלות של האדם ברגע הזה על התחושה של הרגע הקודם, דהיינו לשנות ברגע הזה את התחושה שיש לך ברגע הזה, על משהו שקרה לפני רגע. אתה מתמודד רק עם התחושה שיש לך כרגע על משהו שנדמה לך שקרה בעבר.

גם לגבי העתיד, הדבר היחיד שאתה מתמודד איתו, הוא אך ורק התחושה שיש לך כרגע על משהו שהולך לקרות בעתיד. כאשר רכב בא מולך ואתה זז הצידה, אתה עושה את זה בשביל הרגע הזה, לא בשביל הרגע הבא. מאוד יכול להיות שלמרות שהרכב מתקרב אליך, אולי בדרך יקרה משהו שיגרום לו לא להגיע אליך. אבל בכל זאת אתה זז הצידה, בגלל התחושה שיש לך כרגע שהרכב עומד להגיע אליך, אתה בעצם חי את התחושה של הרגע הזה ומתמודד עם הרגע הזה בלבד.

ידוע המשפט: אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל יתייאש מן הרחמים . דהיינו שאפילו שהחרב מונחת לך כרגע על הצוואר, אל לך לומר, זה כבר אבוד, הראש כבר איננו. עליך להבין שאין לך אלא את הרגע הזה בלבד, אתה כרגע מתמודד רק מול הפחד שיש לך ברגע הזה על משהו שיקרה בעוד רגע. ולכן אסור לך להתייאש בגלל משהו שנדמה לך שיקרה בעוד רגע. עליך לעשות את ההשתדלות להציל את עצמך גם אם נדמה לך שהמצב אבוד, כי כל זמן שזה עוד לא קרה, הרי שאין לך להתייאש, כי זה עוד לא קרה.

אתה אמור לנסות להציל את עצמך מהחרב שמונחת לך על הצוואר עד הרגע האחרון של חייך. כי אתה בעצם מתמודד עם התחושה שיש לך כרגע לגבי הסכנה מהחרב, על ידי זה שאתה מנסה להציל את עצמך ממנה. אך כל זמן שאירוע לא קרה, הרי שהוא קיים רק ברמת המחשבה בלבד של הרגע הזה ולעולם אינך יכול לדעת בוודאות מה יקרה בעוד רגע, מאחר שזה עוד לא קרה. אתה תמיד מתמודד רק עם מחשבות שיש לך ברגע הזה בלבד ! ולכן לעולם המצב אינו אבוד ואין שום ייאוש בעולם, כי העתיד עוד לא קרה ! הדבר היחיד שאתה צריך להתמודד איתו הוא, זה עם המחשבות שלך כרגע !

ככל שהאדם חזק יותר מבפנים, כך בעצם הוא "שולט" בעתיד שלו טוב יותר. כי כאשר האדם חזק כ"כ מבפנים, ממילא שום דבר לא יכול לשבור אותו, לא דבר שקרה ולא דבר שיקרה. ברגע שהאדם מסוגל לחיות את הרגע הזה בצורה מושלמת, דהיינו שהאדם חי בהרמוניה מושלמת עם המציאות של הרגע הזה בלבד, ממילא אדם כזה לא יכול לקרות לו שום דבר רע בעתיד, כי תמיד הוא יתאים את עצמו למציאות ולא יאבק בה.

אדם עם עיניים פקוחות, אינו נאבק במציאות. להיאבק במציאות פירושו שהאדם לא "קורא את המפה" של המציאות שלו בצורה טובה, דהיינו שמשום מה נדמה לו שיש לו אלטרנטיבות שאינן קיימות ושאינן אפשריות בפועל ברגע הזה ובכל זאת הוא מנסה להשיג אותן. ואז כמובן נוצר מאבק שמתיש את האדם וגורם לו לצער מיותר. כי מאחר שהאדם אינו מבין שזה לא אפשרי שהוא כרגע ישיג את מה שהוא רוצה, ובכל זאת הוא מתעקש, אז הוא כמובן סובל.

יחד עם זאת, יתכן שישנן ברגע הזה אפשרויות נוספות שבהן האדם יכול להשיג את הרצונות הפנימיים שלו גם בלי להיאבק במציאות, אלא לחיות איתה בהרמוניה. כאשר האדם קורא את המפה בצורה נכונה, הוא קולט מה הוא כן יכול לעשות ועושה אותו וקולט מה הוא לא יכול לעשות כרגע וממילא מפסיק לעשות אותו ולבזבז כוחות בחינם.

הדבר דומה לאדם שנקלע למערבולת בים והראש שלו מתחת למים. נניח שלאותו אדם נשאר בריאות שלו מעט אויר לנשום לעוד 60 שניות. אם האדם רגוע גם במצב כזה, הוא בעצם קורא את המפה בצורה נכונה, דהיינו הוא מבין שאם הוא ינסה להיאבק במערבולת, לא רק שהוא לא יצליח לעשות זאת, אלא אדרבה האוויר שלו יגמר הרבה יותר מהר. מצד שני, עדיין יש לו את האפשרות להיות רגוע ולנסות לזרום עם המערבולת, דהיינו ללכת עם הזרם של המים, עד שהיא תזרוק אותו החוצה ממנה למקום שבו אין מערבולת ולמקום שבו הוא יוכל לצאת לחוף מבטחים.

דוגמא נוספת, אדם נוסע בים באיזו ספינה. לפתע מגיע גל גדול ומנפץ את הספינה בלב הים. למזלו של אותו אדם הוא הצליח לתפוס איזו חתיכת קרש מהספינה. ברגע שהאדם נשאר רגוע למרות ההפתעה הבלתי צפויה, והוא קורא את המפה בצורה נכונה, הוא בעצם מבין שאין שום דרך הגיונית וריאלית שהוא ילחם בגלים. אז מה עושים ? פשוט כל גל שבא מורידים את הראש ולא נלחמים בו ומחכים עד שהוא עובר ועד שנזרקים אל החוף.

כאשר האדם קולט כמה החיים קשים וכמה הוא לא באמת שולט במה שקורה מחוצה לו, אז הוא מבין שהדרך הטובה ביותר שלו כן לשלוט במה שקורה לו מבפנים, היא על ידי זה שהוא יישאר רגוע ולא יאבק בגלים שבאים עליו. בכל פעם במתקרב אליך גל גדול, קח אויר, תוריד את הראש, חכה שהגל יעבור. עד הגל הבא ועד שבסוף תיזרק אל החוף. (אתה לא שולט חיצונית, אתה שולט פנימית. אתה לא שולט במה שקורה, אלא באיך שאתה מקבל את מה שקורה).

סיכום: האדם לעולם חי רק את הרגע הזה בלבד, וכל מה שקורה לו לאדם בחיים, קורה לו רק ברגע הזה בלבד. ברגע הזה יש לו זיכרונות ומחשבות על דברים שקרו בעבר וברגע הזה יש לו מחשבות על דברים שיקרו בעתיד. אבל באמת הכל קורה ברגע הזה בלבד ! אתה מתמודד רק עם דברים שקורים כרגע בלבד. התמודדות עם העבר, פירושה התמודדות עם מחשבות שיש לך כרגע. התמודדות עם העתיד גם היא התמודדות עם מחשבות שיש לך כרגע.

ברגע שנופל לאדם האסימון והוא מבין שבעצם הוא מתמודד רק עם המחשבות שיש לו, על ידי זה החיים שלו נהיים טובים יותר, כי אם זו רק מחשבה, אז הרבה יותר קל להתגבר עליה מאשר אם זה דבר ממשי. דע לחיות את הרגע הזה בצורה הטובה ביותר. כי אין לו לאדם אלא את הרגע הזה בלבד ! בהצלחה.

אמרתי לו בני מי העלך [איך ניצלת מהים] ? אמר לי דף [קרש] של ספינה נזדמן לי. וכל גל וגל שבא עלי נענעתי לו ראשי... גל טרדני לחברו וחברו לחברו עד שהקיאני [פלט אותי] ליבשה

רַק צָרִיךְ לִשְׁכּחַ כָּל זאת, וְיִהְיֶה נִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ הַיּוֹם נִבְרָא, וְהוּא יָחִיד בָּעוֹלָם

זֶה כְּלָל גָּדוֹל... שֶׁלּא יָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם,... שֶׁלּא יַחֲשׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ... שלא יָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הַשָּׁעָה. כִּי כְּשֶׁרוֹצִין לִכָּנֵס בַּעֲבוֹדַת ה' [לחיות טוב], נִדְמֶה לְהָאָדָם כְּאִלּוּ הוּא מַשָּׂא כָּבֵד, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשָּׂא מַשָּׂא כָּבֵד כָּזוֹ. אֲבָל כְּשֶׁיַּחֲשׂב שֶׁאֵין לוֹ רַק אוֹתוֹ הַיּוֹם, לא יִהְיֶה לוֹ מַשָּׂא כְּלָל. וְגַם [צריך] שֶׁלּא יִדְחֶה אֶת עַצְמוֹ מִיּוֹם לְיוֹם, לֵאמר מָחָר אַתְחִיל... כִּי אֵין לְאָדָם בְּעוֹלָמוֹ כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הַשָּׁעָה שֶׁעוֹמֵד בּוֹ, כִּי יוֹם הַמָּחֳרָת הוּא עוֹלָם אַחֵר לְגַמְרֵי

צְּרִיכִין לְהַמְתִּין... וְלִבְלִי לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְמַלְּאוֹת הַחִסָּרוֹן תֵּכֶף וּמִיָּד, רַק צְרִיכִין לְהַמְתִּין

אִי אֶפְשָׁר לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה בְּשׁוּם דָּבָר. אַף עַל פִּי שֶׁרְצוֹנוֹ מְאד לִגְמר מִיָּד, אַף עַל פִּי כֵן אִם רוֹאִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר, וְהַבִּלְבּוּלִים מִתְגַּבְּרִין בְּיוֹתֵר, חָלִילָה לְהִתְבַּלְבֵּל מִזֶּה. רַק יַעֲשֶׂה בִּמְתִינוּת מַה שֶּׁיּוּכַל, וִיצַפֶּה וִיחַכֶּה...

אֵצֶל הָעוֹלָם הַשִּׁכְחָה הִיא חִסָּרוֹן גָּדוֹל בְּעֵינֵיהֶם, אֲבָל בְּעֵינַי יֵשׁ בְּהַשִּׁכְחָה מַעֲלָה גְּדוֹלָה ! כִּי אִם לא הָיְתָה שִׁכְחָה, לא הָיָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר... אִם הָיָה זוֹכֵר כָּל מַה שֶּׁעָבַר לא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְהָרִים אֶת עַצְמוֹ... בְּשׁוּם אפֶן, גַּם הָיוּ מְבַלְבְּלִים אֶת הָאָדָם מְאד כָּל הַדְּבָרִים שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו. אֲבָל עַכְשָׁו עַל יְדֵי הַשִּׁכְחָה נִשְׁכָּח מַה שֶּׁעָבַר.

וְאֶצְלוֹ [אצל רבי נחמן עצמו], הַדֶּרֶךְ [שבה הוא מתנהג היא] שֶׁכָּל מַה שֶּׁעָבַר וְהָלַךְ, נִפְסָק וְהוֹלֵךְ לַחֲלוּטִין וְאֵינוֹ חוֹזֵר בְּדַעְתּוֹ עוֹד כְּלָל, וְאֵינוֹ מְבַלְבֵּל כְּלָל עַצְמוֹ עוֹד בַּמֶּה שֶּׁכְּבָר עָבַר וְהָלַךְ וְכוּ'.

וְעִנְיָן זֶה הוּא דֶּרֶךְ עֵצָה טוֹבָה גְּדוֹלָה מְאד..., כִּי עַל פִּי רב יֵשׁ לְהָאָדָם בִּלְבּוּלִים רַבִּים וְעִרְבּוּב הַדַּעַת מְאד מִמַּה שֶּׁחָלַף וְעָבַר... שֶׁאָז בָּאִים עָלָיו כָּל הַבִּלְבּוּלִים וּמְעַרְבְּבִים וּמְעַקְּמִים אֶת דַּעְתּוֹ מִמַּה שֶּׁכְּבָר עָבַר... בַּאֲשֶׁר כִּי לא טוֹב עָשָׂה בְּעִנְיָן זֶה... וְכָךְ הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת... כַּאֲשֶׁר יָדוּעַ לְכָל אָדָם בְּעַצְמוֹ.

עַל כֵּן הַשִּׁכְחָה הִיא עֵצָה טוֹבָה גְדוֹלָה מְאד לָזֶה, שֶׁתֵּכֶף וּמִיָּד שֶׁחוֹלֵף וְעוֹבֵר הַדָּבָר, יַעֲבִיר וִיסַלֵּק אוֹתוֹ מִדַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי, וְיַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִזֶּה לְגַמְרֵי וְלא יַתְחִיל לַחֲשׁב עוֹד בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ בְּעִנְיָן זֶה כְּלָל וְהָבֵן הַדָּבָר הֵיטֵב, כִּי הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאד.

כִּי צָרִיךְ לְבַל יִהְיֶה מְבהָל לַחֲטף הַכּל בְּבַת אַחַת, [אלא] רַק לֵילֵךְ בְּנַחַת בְּהַדְרָגָה מְעַט מְעַט, וְלא שֶׁיְּהֵא מְבהָל וּמְבֻלְבָּל שֶׁרוֹצֶה לְקַיֵּם וְלַחֲטף הַכּל בְּבַת אַחַת וּמֵחֲמַת זֶה נִתְבַּלְבֵּל לְגַמְרֵי. כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ בִּשְׂרֵפָה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמֵּחֲמַת הַבֶּהָלָה חוֹטְפִין מַה שֶּׁאֵין צְרִיכִין. רַק צָרִיךְ לִנְהג בְּהַדְרָגָה בְּנַחַת מְעַט מְעָט.

וְעַל כֵּן מָשִׁיחַ [מצב תודעתי מושלם] שֶׁעָבַר עָלָיו מַה שֶּׁעָבַר... "בְּנִי אַתָּה, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ"... מֵחֲמַת גּדֶל עצֶם שִׂכְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, לְפִי גּדֶל מַדְרֵגָתוֹ שֶׁיּאחַז אָז, וּמֵחֲמַת הַפְלָגַת עצֶם מַעֲלַת שִׂכְלוֹ, שֶׁיִּגְדַּל אָז מְאד מְאד, עַל כֵּן יִהְיֶה כָּל הַזְּמַן שֶׁעָבַר עָלָיו מִיּוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם עַד אוֹתוֹ הַזְּמַן, כֻּלּוֹ אַיִן וָאֶפֶס מַמָּשׁ, וְיִהְיֶה מַמָּשׁ כְּאִלּוּ נוֹלָד הַיּוֹם, כִּי יִתְבַּטֵּל כָּל הַזְּמַן בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל מְאד. וְעַל כֵּן יאמַר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: "אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ" 'הַיּוֹם' מַמָּשׁ, כִּי כָל הַזְּמַן שֶׁעָבַר, אַיִן וָאֶפֶס לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל

קרא עוד על מימד הזמן , עבר , רגשות תחושות , חיים , עולם , עתיד , בריאת העולם , מוות , גוף האדם , הווה , מציאות , לוגיקה ועוד ...

מאת להצליח בכח המחשבה Daat.EIP.co.il