אנו חייבים להפסיק לחיות את החודש ה-12

אנו חייבים להתעשת על עצמנו!

אנו חייבים להתנהל כמו בשאר המדינות הנהורות אירופה-ארצות הברית

למה לקחנו את המנהגים הנוחים מאמריקאים, למה אנחנו לא לוקחים מהם גם את התרבות הצרכנית שלהם? את ניהול הפיננסים שלהם,

מדוע בארצות הברית תושבי בוורלי הילס ותושבי דאון טאון LA  יחכו בתור (LINE) עם מוצר דומה יימכר בחנות עם התור הארוך יותר בזול.

אנו חייבים למען האחריות שלנו להפסיק את החגיגה.

האמת, אני לא יודע עם אנחנו אשמים. לדעתי מי שאשם בחינוך הקלוקל שלנו זה אלה שנותנים לנו את הכסף, הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, ההלוואות החוץ בנקאיות, האפשרות לשלם ב-24 תשלומים, לא רק בכרטיסי אשראי, היום הבנקים מחזיקים חברות מימון שמאפשרים לנו לשלם בצקים ב-12 תשלומים (זאת אומרת שגמרנו כבר את המסגרת אשראי בכרטיס האשראי הבנקים מוסיפים ונותנים לנו אפשרות לקנות גם בצקים מובטחים על ידם כלפי החנויות שמוכרות לנו)

לפני שנים נכנס לתוקף "חוק" המסגרת הבנקאית. כולם חשבו, זהו! תוך תקופה של 5 שנים נושא האוברדרפט ירד מסדר היום. אבל ההפך הוא רק גדל, כי לבנקים יש חברות נוספות חוץ מהבנק והגדולה שביניהם הם חברות כרטיסי האשראי שהחליטו לפנק ולפנק אותנו ללא חשבון. לא זאת בלבד שכול חברת אשראי הציעה לנו הלוואות של 40.000 ₪ או סכומים אחרים. רק תיקח. מקסימום לא תשלם, ולא נצליח לגבות זאת ממך, נקזז את ההפסד מהתשלומים שלנו למס הכנסה בין כה וכה אנו (הבנקים חברות כרטיסי האשראי) מרוויחים מיליארדים בשנה. בנוסף כמה לה החוכמה היהודית והבנקים אמנם חילקו מסגרות בריבית אחת, והוסיפו מסגרת נוספת בריבית הרבה יותר גבוהה...ואנחנו צרכנו.

וכך אנחנו חיים את החודש ה-12. וכולם בעולם מתפלאים, איך זה שבישראל רק קונים וקונים וקונים, והם לא מבינים שלא כמו בארצם כאן בישראל חיים את החיים בקדימות של  12 חודשים, ובאמת חשוב מה יהיה היום לא מה יקרה מחר.

כ-יועץ עסקי אני פוגש את "הצרה" "הצרורה" הזאת גם בהרבה מאד עסקים. מערכת היחסים בין הבנק ללקוח העסקי גובלת פשוט בפשע. הבנק יודע כי העסק לא מכניס כספים, הבנק יודע כי העסק מתגלגל, הבנק יודע שהלקוח לא יכול להתחייב בפניו בכלום, כי הלקוח של הבנק תלוי בלקוח של עצמו, והלקוח של עצמו תלוי בעוד לקוח. ומספיק קריסה אחת של חברה שמגדל קלפים שלם מתרסק. וזה לא מצוץ מן האצבע.

כ-יועץ עסקי לבי רע עם עסקים אשר נפגעים מעסקים אחרים, ונאלצים לספוג הפסדים ולפעמים הפסדים כבדים וכואבים עקב קריסה של חברות שנפלו כתוצאה מניהול לא תקין, ממצב שוק רעוע, מתחרות קשה ואכזרית, ממיקור החוץ, מהמזרח, וממבנה האשראי הקיים בישראל בו ניתן בקלי קלות לקבל אשראי מכול כך הרבה גורמים. (כולל גורמים לא רצויים)

יותר מזה, האם יש קשר בין זה שבנקים באמריקה לא חילקו אשראי לכול דכפין ולכן הרווחיות שלהם הייתה נמוכה יותר מאותם בנקים ישראלים שחילקו ומחלקים אשראי לכול דכפין, וכתוצאה ממכירת כסף כול כך יקר הרווחים שלהם אסטרונומיים ומאפשרים להם חוזק כלכלי כול כך חזק שגם "שמשון הגיבור" לא יוכל למוטט את יסודותיהם. האם השיטה בישראל היא בנקים חזקים ולקוחות בהוצאה לפועל, או אצל כונס הנכסים?

אנו חייבים, אבל חייבים, לרסן את עצמנו, עם זה במשק הבית שלנו, אנו לא חייבים לרכוש באי בי את האיפון 5 ב-6 או 12 תשלומים, אנחנו לא חייבים לנסוע כול שנה או שבא לנו לחו"ל ולרוץ לקזינו שאולי ירוויחו את הנסיעה שהוציאו (מעטים האנשים שמרוויחים בקזינו) אנו בכלל לא חייבים לרכוש באשראי. הוציאו כסף פעם בשבוע, במזומן, ושלמו על הקניות שלכם לאותו שבוע במזומן, אני מבטיח לכם שתרגישו כי כסף מזומן יוצא מכיסכם אזי תתייחסו אליו אחרת, אתם פשוט תבינו מה זה כסף. וכמה קשה להוציא אותו. תפסיקו להאמין לכול הפרסומות של CHASH BACK שמתנגן לנו על המסך כול רגע ומבטיח לנו החזרים של אגורות (חברות כרטיסי האשראי כבר לא יודעות באיזה דרך ללכוד אותנו שעכשיו הם מציעים לנו גרושים בחזרה בתקווה שנתפתה)  תפנימו רכישה בכרטיסי אשראי זו רעה חולה של המאה...

ו-כיועץ עסקי אני מציעה כאן ועכשיו לכול העסקים בישראל לעשות בדק ביית, סטופ, חשיבה מחודשת, לא להתבסס על חישובים מוקדמים, לשכור יועץ עסקי, או יועץ אחר המתמחה בתחום העסקים ובנו את העסק שלכם מחדש, כול עוד אתם יכולים, יש לזכור בישראל התרסקות העסקים הכי גדולה מהעולם המערבי וזאת בגלל נושא המימון החיצוני ולא ההון העצמי של העסק.

כבעל ניסיון, כואב לי לראות איזה "שטויות" בעלי עסקים עושים ואיזה חשיבה מעוותת יש להם לגבי העסק שלהם. בתוך תוכי אני יודע שלא יעבור זמן רב ולעסק הזה נדבר בעבר. ובעלי העסק יצטרכו להתחבא כנרדפים אחרי הנושים שלהם.

כן המצב הכללי עגום, האקלים עגום מאד, ולכן חובה על בעלי העסקים למען לא יפלו ויפילו להתייחס לעסק שלהם כעסק לכול דבר. "ההגדרה של עסק היא" עשיית כסף כתוצאה מהפעילות השוטפת של העסק ולא כתוצאה מהלוואות או מחלומות.