אין לנו אלה להתגאות בהפתעות הנעימות שמלחמת עמוד ענן מציגה בפנינו.

הן כיפת ברזל והן מערכת ההתראה הלוויינית המשוכללת זה מקור לגאווה למדינה ולקברניטיה.

נכון, יש עוד הרבה נקודות ושטחים לטפל בהם על מנת להתאים אותם לתקופה העכשווית.

הצורם מכול הוא האיפה ואיפה בתחום העסקים הקטנים, הבינוניים והחברות הפרטיות לבין החברות הציבוריות ובעלי מניותיהם.

איזה בעל עסק או חברה לא עובר בתקופה זאת מדורי גיהינום בתחום העסקי, תחרות קשה, תזרים מזומנים קשה, קושי במכירות, עמידה בחוקים סוציאליים נוקשים כלפי עובדיהם, ומה לא רק בכדי לשרוד. ואם לא צלח לשרוד הרי שנזרק לעבר כיוון הקריסה, פשיטת רגל, איבוד נכסיו, ולפעמים אפילו איבוד ביתו מגורו.

כ-יועץ עסקי ניתן לי לראות גם את הצד השני של אותם בעלי מניות של חברות ציבוריות, אשר לוו כסף למינוף עיסוקם מהבנקים, מהציבור, מקרנות הפנסיה, בהנפקת אגרות חוב לציבור, כסף שהלך (וכאן ארצה לעשות הגבלה מבלי להשמיץ) למינוף עיסוקם ולעסקים שאותם דירקטורים ובעלי עניין בחברה החליטו להשקיע בהם ונכשלו.

לא נדבר כאן על משכורות העתק של הדירקטורים בחברות הציבוריות, וביכולת של דירקטורים אלה למנף עסקים או חברות פרטיות מאותו כסף שעמד לזכותם בחברות הציבוריות, משכורות אשר סכומם שווה לשנה מחזור של חלק מהעסקים הפרטיים בישראל. אלה נדבר על הנושא הכאוב ביותר שהוא חוסר השוויון בין מה קורה לעסק הפרטי שקורס ומה קורה לבעלי המניות בחברות הציבוריות שקורסות.

כ-יועץ עסקי אני בכוונה מרבה במאמרים בתחום הזה מכיוון שאני רואה חוסר צדק משווע ואפליה בין ציבור בעלי העסקים הפרטיים בישראל המעסיקים את מספר המועסקים הגבוהה ביותר במשק לבין התנהלותם והתייחסות החוק לאותם דירקטורים ובעלי עניין בחברות הציבוריות.

כ-יועץ עסקי צד את עיני כתבה באחד מעיתוני הכלכלה השבוע בו אני קורא על טיקון ישראלי אשר החליט "לזרוק את מפתחות אחד מעסקיו הציבוריים" חברה אשר חייבת 920 מיליון שקל למחזיקי אג"ח,, וזאת מתוך החלטה קרה וצינית שעדיף לזרוק את החברה מאשר להכניס יד לכיס האישי ולשלם את חובות החברה לכול הפחות חובות ששייכים לבעלי אג"ח. שהם אתה, ואתה, והאחר.

אני מבטיח לכם שהוא ימשיך לעשות עסקים, יהנה מהכספים הרבים שצבר לעצמו תוך שהוא משאיר חללים רבים, ולעומתו יעמוד בעל העסק הפרטי עם כיסיו מחוץ למכנסיו ונדרך ע"י נושיו, מפרקי עסקו, ומערכת המשפט והאכיפה שלא יעזבו אותו לשנייה.

האם לזה אנו קוראים צדק?

האם זו הדרך שגם בעלי עסקים פרטיים צריכים לנהוג-לחלוב את עסקם ולהשאיר אותו ערום כעריה (לא שיש להם מאיין לעשות זאת שהרי הם לא עוסקים בנפט וזהב-או מגייסים מיליארדים מהציבור)

ראו- בשנה האחרונה קודמו פעולות לעבר כוון האכיפה והמשפט בנושא קריסה של עסקים, האחד בתחום ההוצאה לפועל והשנייה בתחום של כונס הנכסים הרשמי, למעשה זו סנונית להבנתו של הריבון למצב החדש שנוצר בשדה העסקים הישראלי והעולמי. אבל, עדיין זה לא מייתר את הצורך ברפורמה שווה בין מנהלי חברות ציבוריות לבין בעלי עסקים פרטיים.