"אל תסתכל בקנקן אלא במה שבתוכו", גורסת האמרה הידועה. הדבר נכון, על אחת כמה וכמה, במקרה של נכסי מגורים. גם אם המעטפת החיצונית של בית נראית מצוין, הרי שמתחתיה עלול להסתתר עולם שלם של ליקויים ופגמים. אלה מסכנים את האנשים המתגוררים בנכס ומורידים את ערכו. כדי למנוע זאת, הפתרון הכמעט יחידי הוא ביצוע בדק בית- אבל מתי בדיוק הוא נדרש?

המצב הראשון מתייחס לכל אותם אנשים אשר ראו דירה המוצעת למכירה, התרשמו ממנה וכעת מעוניינים "להתקדם" לשלב הבא. אולם, גם אם גודלו של הבית משביע רצון, והוא נראה חדיש ומתוחזק היטב, וגם אם בעל הבית הנוכחי נחמד ביותר, אין הדבר אומר מאומה לגבי מצב הנכס באמת. סדקים בקירות, בעיות בצנרת או תפקוד לקוי של מערכת החשמל, למשל, ייתכן שיאפיינו בתים ישנים, דבר שהופך את העסקה לכדאית הרבה פחות.

במקרה הראשון, ברור כי בהחלט ייתכנו ליקויים מסוגים שונים בבית אשר התגוררו בו כבר שנים מספר. יחד עם זאת, רצוי מאד שלא לוותר על בדק בית גם כאשר רוכשים דירה או בניין מהקבלן, לא משנה עד כמה חדישה היא נראית על הנייר.

הסיבה העיקרית לכך היא שחלק מהותי מהליקויים המתגלים במהלך בדיקה חשובה זו מקורם בבנייה עצמה, בין אם עקב חוסר מקצועיות ובין אם עקב רצון ברור של הקבלן "לחסוך" באיכות הבניה: חומרי בניה זולים, למשל, עלולים להתפתח לכדי ליקויים של ממש.

בדק בית, אם כן, רצוי לבצע כל אימת שעוברים להתגורר בנכס מגורים כלשהו. הדגשה חשובה היא שמומלץ מאד לעשות זאת לפני שעוברים לדירה, או אפילו טרם החתימה על החוזה. הסיבה העיקרית לכך היא שבכוחם של הליקויים להוריד פלאים את ערך הדירה. כמו כן, ניתן לדרוש שאלה יתוקנו על ידי הבעלים הקודמים של הנכס, או לחילופין הקבלן. במצב כזה, נמנע התשלום על השיפוצים, ואי הנוחות הכרוכה בכך.

חשוב לזכור כי מעבר לחיסכון הכספי בביצוע בדק בית, הרי שהשקט הנפשי משחק פה תפקיד של ממש. כאשר יודעים כי הדירה בה מיועדים להתגורר עומדת בכל תקני הבטיחות הנדרשים, מרגישים כי העסקה, אחרי הכול, הייתה משתלמת ביותר.