תחום הנדל''ן הוא אחד המורכבים שיש, בכך אין ספק. דבר זה נותן את אותותיו גם כל אימת שצצה לה מחלוקת כלשהי בין מספר צדדים הנוגעים לתהליך. אפילו כאשר מוחלט על הליך משפטי, הרי שברוב המקרים לשופט אין ידע מקצועי של ממש הדרוש כדי לדון במקרה לבדו. ואז, נכנס לתמונה מהנדס ממונה מטעמו.
מהנדס ממונה מטעם בית המשפט הוא, למעשה, בורר. הוא רותם את הידע המקצועי שלו על מנת לסייע בפסיקה בנושאים שלגביהם יש מחלוקת של ממש, בין אם אלה ליקויי בניה, אחריות לתיקונים, נזקים הנגרמים על ידי צד אחד לאחר וכן הלאה. התוצאה של כל ההליך היא חוות דעת מנומקת, המוגשת לשופט ומחייבת את כל אחד מהצדדים המעורבים. ואגב, על החלטת הבורר לא ניתן לערער.
בורר הנדסי יכול למנות השופט עצמו, וכן הדבר יכול להיעשות על פי בקשת הצדדים או עורכי הדין שלהם. כאן גם הנקודה להדגיש בדיוק מיהם אותם "צדדים". ובכן, הם יכולים להיות, בין השאר, שני שכנים, בעל בית וקבלן שיפוצים, יזם וקבלן וכן הלאה. למהנדס הממונה, כמובן, אין כל אינטרס בעניין.
מהנדס ממונה אינו עורך דין, ועיקר ההתמקדות שלו היא, כמובן, בנושאים ההנדסיים שהוזכרו (כמו גם רבים אחרים). העבודה שלו תתמקד בביצוע בדיקות שונות בנכס האמור, למשל לאיתור ליקויים או חריגה מתכניות הבנייה, והגשת חוות דעת המפרטת את אלה בדיוק.
לכן, נדרש שהוא יהיה מהנדס בניין מומחה, אשר מאחוריו ביצוע בדיקות מרובות, וכן כזה המאופיין בידע רב לגבי תקנות הנדל'ן בישראל, כתיבת חוות דעת משפטית וכן הלאה. וכן, גם ציוד אלקטרוני ואחר בביצוע הבדיקות יכול רק לסייע. הצדדים הבוחרים את הבורר צריכים לשאוף לכך שהוא ימלא את הדרישות האלה.
בדומה לתחומים משפטיים אחרים, הרי שגם בבוררות ההנדסית יש נושאים מורכבים יותר ופחות. משך הפסיקה נקבע גם על פי אלה: הוא עשוי לנוע בין מספר ימים בודדים (למשל, מקרה ספציפי דוגמת נזק רטיבות), אך להימשך גם חודשים מספר. יהיו אלה המקרים בהם יש יותר מנכס אחד נכלל בסוגיה, או לחילופין כשנדרש לבצע בדיקות מרובות.
המאמר נכתב על ידי צביקה כהנא, מנכ"ל חברת גלאור מהנדסים ויועצים