תקשורת, תקשורת, תקשורת...
ושוב תקשורת.
מספיק ניצוץ קטן של ידיעה שמתפרסמת אי שם באיזה צהובון קטן באחת מבירות העולם, ותוך שנייה כמו אש בשדה קוצים הידיעה הקטנה שהתפרסמה אי שם הפכה להיות הידיעה החדשותית שפותחת מהדורות עולמיות. CNN-BBC-SKAY ואיך לא מהדורת החדשות המרכזית בערוצים הישראלי השונים.
כן, נכון. תקשורת היא הנשק המסוכן ביותר הקיים עלי אדמות, תקשורת היא זאת שיוצרת את האירועים, ובפרט היום שכול ילד או ילדה גבר או אישה אי שם בתוככי הגלובוס כותבים פוסט ברשת החברתית שלו הדבר הופך להיות לכותרות ואוו איזה כותרות.
אם לא היו מספרים לנו שאיזה מישהו עשה הצגה עצמית והסריט את זה ב-I-PHONE שלו, העביר לרשת החברתית שלו ואחד מערוצי הטלוויזיה קלט, הראה והקפיץ את הצפיות לסרט המעניין או פחות מעניין לעולם כולו. (מה נשאר אחרי זה. כלום)
כ-יועץ עסקי אני יכול לכוון את האמרה הזאת גם לנושא החם של היום 04.01.2013 מכירת הרשת החברתית WAZE ל-APPLE. ומה מסתבר כי איזה אתר קטן משום מקום כתב ידיעה קטנה בעניין ומידיעה זאת זה הפך לכותרות השבוע, ספקולנטים התחילו להעריך את החברות, כלכלנים כתבו כי החברה צריכה לחכות, משתמשים כתבו כי הם פוחדים לאבד את המיזם הישראלי, מומחים התראיינו ברשתות הטלוויזיה ובמדורי הכלכלה בישראל ובעולם. ובסוף מה מסתבר "לא דובים, לא יער, לא כלום" עוד ידיעה שנופחה ללא כול פרופורציה.
כ-יועץ עסקי אני מבקש לתת משפט קצר על נושא הביטחון, המלחמה, רק אתמול אולפני הטלוויזיה היו מלאים בפרשנים מכול הקשת בישראל שניתחו את מלחמת עמוד ענן, התקשורת דיווחה 24 שעות ביממה, כול טיל שנפל נראה כמו צהלה ושמחה של קרייני החדשות לעוד אירוע מעניין, כול רשת הייתה מוכנה ודרוכה להעביר כול התפתחות הכי קטנה, לא זאת בלבד שהאולפנים בתל אביב ובעזה נפתחו לשני הצדדים וראיונות בנושא המלחמה שודרו אחד מול השני (מצד אחד יורים מצד שני מדברים) חסר היה רק שדיווחים כמו "עזם סגר את המכולת שלו ברחוב דיר אל אסד בעזה בגלל פצצה שנפלה לידו ועכשיו אין אוכל וסיגריות לתושבי השכונה" לרמת רזולוציה כזאת הגיע הטירוף התקשורתי.
כ-יועץ עסקי תארו לכם כי ביום תחילת המלחמה הטלוויזיה הייתה משדרת שירים (כמו פעם בתקופת מלחמה הרדיו היה משדר שירי מולדת) אז להזכירכם: מלחמת ששת הימים נגמרה ב-6 ימים, מלחמת יום כיפור נגמרה ב-14 ימים (כמדומני) וניצחנו, ולא ידענו מה קורה, ולא היה ליבוי של אש ומלחמה, ולא כול יורה טיל מעזה ידע תוך שניה עם הטיל שלו פגע או החטיא...שקט דממה. האם זה לא היה יותר טוב? וזה לא שאני חס וחלילה מאשים את התקשורת, אנו, העם שלימדו אותנו לשתות תקשורת בצמא רב. אנו דורשים זאת.
ואם נעבור לבית אינסטנט כוכבים של התקשורת כאשר אנשים אלמונים עולים לכותרות שרים שיר שניים מופיעים פעם פעמיים על במת האירוויזיון וזהו...נולדו מהר והתיישרו מהר. אבל אם ניקח את אותם כוכבים שעלו לאט ובטוח נחכים ונראה שאותם אנו יותר שומעים, שלמה ארצי, אריק איינשטיין, שרית חדד, אייל גולן, ועוד טובים אחרים. שהרי ידוע מה שניבנה לאט נבנה בבטחה ומה שהוזנק למעלה קורס מהר מטה.
זאת היא הסכנה שבתקשורת, היא אפשר בלעדיה כי לא נוכל שלא לתת לה את הציונים המגיעים לה אבל בלעדיה יכול להיות שהעולם היה קצת שונה או יותר נכון אם היא הייתה מבוקרת יכולנו לחיות קצת יותר נוח. ובבקשה, אל תכנו אותי במילה פרימיטיבי. כי אני ממש לא.
דורון עמית יועץ עסקי וגם מלווה בתחום הניהול, השיווק, המכירות, יועץ עסקי ויועץ שיווק