יש הסבורים כי איתור רטיבות הוא משימה פשוטה. אחרי הכול, הסימנים שלה ברורים, לכאורה: כתמי לחות, שלפוחיות צבע, קילופים, פטריות וכן הלאה. ואכן, סימנים אלה מעידים, כמעט תמיד, על רטיבות או נזילה. הבעיה היא שכשאלה מופיעים, המצב לא פעם מאוחר מדי. כיצד מגלים רטיבות, אם כן, מבלי לחכות שהיא תהרוס לנו את הבית?

הנקודה הראשונה שיש להבהיר היא שרטיבות היא צרה צרורה לכל בית. הנזק האסתטי ברור, אבל בכך רחוקה הבעיה מלהסתיים. בכוחם של המים להרוס חלקות רבות אחרות בבית: כשהם נצברים להם, הם נוטים לפרק את החומרים שסביבם. מכאן ועד לנזק מהותי לקירות, למרצפות, לשטיחים או לרהיטים, למשל, הדרך אינה כה ארוכה.

מכל הסיבות שהובאו עד כה, ברור כי רצוי למגר את תופעת הרטיבות מוקדם ככל האפשר. כאן העניין מתחיל להסתבך: פעמים רבות, נזקי רטיבות מקורם בבעיות במערכת האיטום, או לחילופין במערכת האינסטלציה. לא ניתן לזהות את הרטיבות בשלב המתאים בעיניים בלתי מזוינות, והנזק מתחיל לרקום עור וגידים.

עם השנים, פותחו מספר כלים שבכוחם לזהות באופן יעיל ביותר את מקור הבעיה. איתור רטיבות וכשלי איטום נעשה כיום, במידה רבה, באמצעות מצלמה תרמית, מבוססת קרני אינפר-אדום. אלה מצלמות את האזור ומציגות את הבדלי הטמפרטורה שבו- מקומות בהם הטמפרטורה נמוכה במיוחד, צריכים להדליק נורה אדומה.

גם הפרוטימטר, מכשיר מבוסס גלי רדיו לאיתור רטיבות מתחת לפני הריצוף ובתוך הקירות, חיוני במקרים רבים. זאת מכיוון שביכולתו "לחדור" עוד יותר לעומק- דבר שהמצלמה התרמית לא מסוגלת לעשות. אלה יחדיו משלימים, במידה רבה, את התמונה. לכן, חשוב לבחור במומחה שמחזיק גם במצלמה תרמית וגם בפרוטימטר.

רטיבות עלולה להתפתח בכל נקודת זמן שהיא, והיא מצביעה לרוב על בעיות באיטום, הישחקות יסודות הבניין או צנרת לקויה. עם זאת, מרבית הישראלים לא יחשבו אפילו על לאתר נזקי מים כאשר הבעיה לא מופיעה אל מול העיניים שלהם, ויש שיאמרו בצדק גמור. הפתרון, אם כך, הוא בדיקה מקיפה של הבית כולו, במועדים מסוימים.

איתור רטיבות ייעשה לרוב במסגרת של בדיקה כוללנית יותר: בדק בית, איתור ליקויים וכן הלאה. אלה צריכות להיות מוזמנות בכל אימת שעוברים לבית חדש, וכן במועדים בהם יש חשד לליקוי מסוג מסוים. בתום הבדיקה, יוצג דו''ח מקיף על הרטיבות (וליקויים אחרים), כך שניתן להתחיל כבר לחשוב על תיקונה.