כאשר רוכשים ביטוח דירה, מעוניינים שהוא יהיה, מן הסתם, ביטוח מקיף ככל האפשר. בדיוק לצורך זה, החליטו חברות ביטוח רבות להציע את ביטוח "כל הסיכונים", שנועד להתייחס למצבים שונים – ובין השאר ביטוח תכולתה של הדירה גם מחוצה לה. אולם, מה קורה כאשר פריטים נגנבים מתוך רכבו של המבוטח? האם הביטוח תקף אז?

המקרה המשפטי של פלוני, שנדון בבית המשפט לתביעות קטנות בנתניה בשנת 2009, נחשב לאחד החשובים, מהבחינה הזו. אנחנו נתייחס כאן לפרטים המרכזיים שלו, ולהשפעתו על תחום הביטוח בישראל.

נסיבות המקרה

פלוני היה מבוטח באמצעות אחת מסוכנויות הביטוח הגדולות, הוא רכש ממנה ביטוח כל הסיכונים לדירה – זהו ביטוח מקיף ביותר, הכולל בתוכו גם כיסוי עבור תכולת הדירה מחוצה לה. והביטוח הזה, לא ידע פלוני, עתיד להתממש מוקדם מאד.

במקרה הביטוחי האמור, חנה פלוני בתחנת דלק כדי לרכוש חלב. בזמן זה, פרצו למכוניתו אלמונים, וגנבו ממנה מספר פריטים יקרים. פלוני פנה לגורם המבטח, אך האחרון סירב להעניק לו את הפיצויים, בטענה שהפוליסה אינה תקפה במקרה שהגניבה נעשית מתוך הרכב. כאן, יש לזכור כי ישנה גם חפיפה מסוימת בין פוליסות: במקרה הזה, בין ביטוח דירה לבין ביטוח רכב. כל אלה סיבכו את המקרה, והביאו למחלוקת שנפתרה רק בבית המשפט.

המחלוקת הופכת למשולשת

יש כאן, אם כן, מקרה משפטי בו מעורבים שלושה צדדים: המבוטח, הגורם המבטח והסוכנות. הנסיון הראשוני היתה לפשרה, אך זו נדחתה על ידי פלוני. בין השאר, תרמה למורכבות העובדה שתוקפה של פוליסת הביטוח של פלוני נגמר למעשה, ושהגורם המבטח, לטענתו, סירב לחדש אותה.

בית המשפט קבע כי אין עילה לתביעתו של פלוני כנגד סוכנות הביטוח, והוציא אותה משדה המשחק. מכאן, עיקר המחלוקת הייתה הקביעה האם ביטוח כל הסיכונים, מטעמה של חברת הביטוח, אכן מתייחס למקרה של גניבת התכולה מכלי הרכב של המבוטח. מה הוחלט בנושא?

פסיקת בית המשפט: הפיצויים יינתנו

בשלב הזה, נכנסו לתמונה האותיות הקטנות של ההסכם: ידוע הרי כי ביטוח מקיף יכלול בוודאי סעיפים על גבי סעיפים. בהסכם, בפרק של ביטוח תכולה, נרשם שהרחבת הכיסוי לא תחול בעת הימצא הרכוש ברכב. אולם, היות והפריטים שנגנבו היו תכשיטים, בעיקרם, הפנה פלוני את בית המשפט לסעיף הרלוונטי המתייחס אליהם. הסעיף נוגע לרכוש הנמצא בכלי רכב ללא השגחתו של אדם מבוגר, ולכן, לפי פלוני, לא קיים כעת.

בית המשפט הסכים עם פלוני על כך שהפרק הרלוונטי הינו זה המתייחס לתכשיטים. מכאן, עיקר המחלוקת נוגעת לעניין ההשגחה, כלומר, האם הימצאותו של בעל הרכב בסמוך מהווה "השגחה"? התשובה לשאלה מתבססת על רמת הזהירות של המבוטח ה"סביר", והגבול העובר בינה לבין רשלנות.

ההחלטה של בית המשפט, בסופו של יום, הייתה כי אכן הייתה במקרה מידה מסוימת של רשלנות, מצידו של המבוטח – אך לא ברמה כזו שתביא להחלתו של החריג. בין השאר, ההתייחסות הייתה לכך שהמרחק בין פלוני לרכב עמד על פחות מ-20 מטרים, ושהוא היה בקשר עין עם רכבו. בית המשפט גרס כי הפיצוי יינתן למבוטח.

השלכות לגבי העתיד

אז מה ניתן ללמוד מהמקרה של פלוני? ובכן, ניכר כי מחלוקות משפטיות מסוג זה אינן יביאו בהכרח לתשובה חד משמעית, וכי נסיבותיו של המקרה הספציפי הן שישחקו תפקיד. בכל אופן, אפילו ביטוח מקיף ביותר לא מהווה תחליף לזהירות: חשוב לשמור על הרכב, או הדירה, מכל משמר.