מי שיפשפש מעט בנבכי ההיסטוריה האנושית בכלל וזו המערבית בפרט אולי יופתע לגלות שלא תמיד ולא בכל הזמנים זכו עוגות חתונה במקום הכבוד שלו זוכים מאפי הבצק האלו בעשורים האחרונים. כך למשל, המשפט המפורסם של מארי אנטואנט "אם אין לחם אז שיאכלו בינתיים עוגות" רק ממחיש עד כמה העוגה בכלל ועוגות לאירועים ספציפיים כמו עוגות חתונה, לא היו דבר שבשגרה ורק בעלי היכולת כמו מלכים, יכלו להרשות לעצמם להעמיד במרכז הבמה, בסוף הערב המרגש, עוגות מעוצבות להפליא.

מנהגים

כל עדה והמנהגים שלה, אך יש מנהגים שחוצים גבולות והופכים לנחלת הכלל. כך למשל הוא המקרה של עוגות חתונה. במקרה זה, ההשפעה של תרבות המערבת על דרך עיצובן של עוגות חתונה חצתה ימים ויבשות. בין המנהגים שהחלו את דרכם באירופה ומשם התפשטו לכלל העולם, אפשר למצוא את הנוהג להעמיד דמויות מיניאטוריות של חתן וכלה בראש העוגה. מנהג אחר, אף הוא ממוצא אירופי שהתפשט בעולם הוא שהתחן והכלה פורסים יחד את הפרוסה הראשונה של עוגת החתונה.

מסורת אחרת אשר קושרת אף היא כתרים למעמדן של עוגות חתונה, מחייבת את בני הזוג, הנישאים הטריים, להאכיל זו את זה בפרוסה הראשונה וזאת כסמל למחוייבות ההדדית של שניהם. יש גם אמונה אחרת, לפיה אורחת רווקה אשר תניח פרוסה מעוגת החתונה תחת כר הלילה, תחלום על הגבר שלו היא תינשא.

לשמור פרוסה עד להולדת הבן

לפי מנהג אשר הגיע מבריטניה הגדולה ואף הוא קשור כפי שאכן ניחשתם נכונה בשמן של עוגות חתונה; מקובל לשמור על חלק מעוגת החתונה על לדטק ההטבלה של בנם הבכור של בני הזוג.

בכל מקרה, בין אם מדובר במנהג חדש או מנהג ישן, היום כבר אין ספק, עוגות חתונה כבר כבשו מזמן את היעד וחובשות בגבורה את כתר המאכל האהוב והחגיגי ביותר של אירוע החתונה.