רוב האנשים יושבים ברכבת עם אוזניות ושומעים מוזיקה, אחרים מדברים ביניהם בלי שום מחסומים על החיים שלהם ואני נטולת אוזניות, מקשיבה לשיחות של אחרים.

האזנתי בסתר לבחורה צעירה שסיפרה על כך שביטלה את כרטיס הטיסה שלה שבוע לפני שיצאה "לטיול הגדול" שלה.

היא הייתה אמורה לפגוש את החבר שלה מזה שמונה שנים, אבל זה הבין, לפתע, שאין טעם שהיא תגיע, ואני כבר הבנתי שהסיפור הזה יותר גדול ממה שהיא חושבת.

"לסרט דוקומנטרי חדש מחפשים להתלוות לזוגות שטסים לטייל ביחד- האם הזוגיות תעמוד במבחן?"

לא עברו חמש דקות וכבר המייל שלי התריע על הודעה חדשה.

תחקירן הוא נץ- מציאת דמות

כל איש הוא סיפור, אבל לא כל סיפור שווה שיספרו אותו. כשאנחנו כותבים תסריט לסרט מסע דוקומנטרי ועדיין אין לנו דמות ראשית אנחנו מנסחים את הרעיון הכללי של הסרט ומתחילים את עבודת התחקיר, בחיפוש אחר הדמות האידיאלית.

אני פותחת את רשימת אנשי הקשר שלי ומתקשרת לכל חבר או אפילו מכר רחוק שיכול לעזור לי למצוא את "הזוג הנכון בשבילי". זוג צעיר אל מול זוג מבוגר- שניהם מתכוונים לקחת סיכון ולהתמודד עם הזוגיות שלהם ועל הדרך גם עם צרות החיים שלהם באמצעות הטיול, בתקווה להישאר ביחד.

הם עומדים בפני מבחן של חופש, של פיתויים, של סיטואציות מורכבות, של מרחק וקרבה ועולם שלם שעומד באמצע. תוכלו לעדכן אותי אם תיתקלו בזוג מעניין?

לאחר שסיימתי לעדכן את נציגיי הפזורים ברחבי הארץ אני עוברת לידידי הידוע בציבור, גוגל. באמצעותו אולי אוכל להגיע בעקיפין אל הדמות. בחיפוש ראשוני בגוגל כשאני כותבת "זוג בטיול" אני מקבלת רשימה של פורומים למטיילים ואתרי טיפים לזוגות שטסים ביחד. קפצה לעיני הודעה מעניינת על בני זוג בגיל 50 שמחפשים זוג נוסף לטוס איתו ומגיעים בעוד שבוע להרצאה באחת מרשתות הטיולים.

זה הזמן לצאת החוצה ולתפוס את הדמות בידיים.

אני מגיעה להרצאה "הודו לגילאי 45+" ובמקביל בודקת על הרצאות נוספות על הודו בחודש הקרוב- עליי למצוא גם זוג צעיר.
אני מציגה את עצמי כיוצרת סרטים (המילה תחקירנית לרוב יוצרת קונוטציה שלילית אצל אנשים. כמובן שתמיד אפשר להגיע כבחורה שמעוניינת להשתתף בהרצאה אבל עד עכשיו האמת הייתה תמיד עדיפה על השקר. אנחנו תחקירנים לסרט, לא אנשי מוסד- אל תתפתו לשקר). בסוף ההרצאה אני מגלה שהזוג שלי לא מעניין וזוג נוסף שמצאתי לא מעוניין. כשאני אומרת לא מעניין אני מתכוונת לזה שככל הנראה לא יהיה להם קונפליקט בסרט. בנוסף הבעל ממלמל ואומר משפט פעם בכמה דקות- זו לא דמות שתוביל סרט.
הזוג השני- בני 47 עם שני ילדים, האישה ד"ר והגבר הייטקיסט שהחליטו לפצות על הטיול שפספסו והבינו שהילדים מספיק גדולים בשביל להסתדר לבד כמה חודשים. הם לא רואים טעם לחשוף בסרט את אורח חייהם ואת הבעיות שלהם, אם יהיו. ביקשתי בכל זאת את מספר הטלפון שלהם ואמרתי שנהיה בקשר.

אם  הדמויות שלכם לא מעוניינות להצטלם היום זה לא אומר שהם לא יסכימו להצטלם מחר.
השורה התחתונה - זוהי מערכת יחסית הדדית!

יותר מכל אנחנו רוצים לעזור לדמות שלנו להישמע, לחוות ולשנות במעט את חייה באמצעות הסרט.

תנו להם לחשוב על זה.

תחקירן הוא זיקית- בניית אמון

תדמיינו שבוקר אחד היו מגיעים אליכם עם מצלמה, מיקרופון שמחובר לכם לחולצה ושלושה אנשים שמתרוצצים סביבכם כל היום. הם לא מצלמים אתכם כי אתם מפורסמים או שקיבלתם פרס נובל, מה שמעניין אותם זה הקונפליקטים שלכם בחיים ודרך ההתמודדות שלכם. אחרי זה הם יערכו את זה, יוסיפו מוזיקה דרמתית ויפיצו את זה בכל פסטיבל, ערוץ בטלוויזיה ועמוד בפייסבוק.

הלוווווו, זה החיים שלי פה! זה לא סרט!

אנו צריכים לבנות אמון עם הדמויות כדי שהם ירגיש בנוח לספר ולשתף, להכניס אותנו לתוך "חדר השינה שלהם" ולדבר על האיש היקר ביותר שהם חולקים איתו את החיים. מה שלא יקרה בטיול הזה- לטוב ולרע הם יצטרכו להתמודד עם זה  יום, יום.

אני חוזרת לתקווה שיצאתי איתה לדרך ומקווה שללוות אותם ולספר את הסיפור שלהם ישפיע באיזשהו אופן על הזוגיות- שלהם או של מישהו אחר שיצפה בזה. בלי לשים לב, זה גם משנה את דרך ההתבוננות שלי.

כאן מתחילות הדילמות שלך- כמה רחוק ללכת?

תחקירן הוא תוכי- תמלול הדמות

אחרי שצילמתי את המפגשים עם הדמויות שהחלטתי לבדוק יותר לעומק ישבתי בבית מול הטלוויזיה והתבוננתי.

(אגב, מצלמים את התחקיר גם כדי לראות שהדמות יכולה לחזור על הסיפור ורוח הדברים שוב ושוב). ראיתי זוג צעיר מדיי ולא בשל לטיול ביחד, ראיתי זוגות בוגרים שרוצים לברוח מהמציאות של חייהם, ראיתי זוגות מאוהבים ודביקים בצורה איומה.
הרגשתי שאני מנתחת אותם ומאבדת את האובייקטיביות שלי. כששאלתי את חברה שלי שצפתה איתי בטלוויזיה מה היא רואה היא ענתה- אני רואה בחורה בלונדינית עם עיניים כחולות וגבר עם אף ארוך שלובש בגדי מותגים. פשוט.

אחד הדברים הקשים ביותר בעבודת התחקירן הוא לראות ולהעביר רק את מה ששם באמת, בלי השלכות אישיות שלנו על מה שעומד מולנו, בלי הוספת משמעויות מהחיים האישיים. אנחנו חייבים ללכת עם העובדות ולבחור את הזוג שמשדר לנו את הסיפור שאנחנו מחפשים. אנחנו מתבוננים בהם ומנסים להגיע הכי עמוק שהם נותנים לנו ואת זה אנחנו כותבים מילה במילה כאילו מראה עומדת מולם ולא תחקירנית.

את התחקיר הזה יקרא הבמאי ולפיו יתכנן את הסצנות שיצלם ואת השאלות שישאל. הוא ידע מה הנקודות הרגישות שלהם ואיפה הם יפרצו בבכי, מה יצחיק אותם, מה יחרפן אותה, מה ידליק אותו ועל מה הם לא מוכנים לדבר מול המצלמה.

לסיכום, ראשית אני צדה את אלה שעונים על תיאור הדמות. לאחר מכן מצמצמת אפשרויות. לאחר מכן אני דואגת לשמור איתם על קשר בניסיון להתחבר, ולהיכנס לחייהם עד כמה שניתן. בשלב זה נעשים ראיונות בוידאו.
ראיונות אלה מוצגים בפני יתר אנשי התוכן (במאי/עורך תוכן/מפיק) עד שנבחרות הדמויות לסרט המסע הזה.

כאן, כביכול, נגמרת עבודתי. למרות שעליי לשחרר ולהמשיך הלאה (בכל זאת, גם חיי הם סיפור), תמיד נשארת בי סקרנות… איך נגמר הסיפור? האם הם עדיין אוהבים? האם הסרט עזר להם לאהוב יותר, או רק הפריע?

מיקוקה הפקות- חברה להפקת תוכן וידאו יצירתי

www.mikooka.com

www.facebook.com/MikookaProduction

www.youtube.com/user/mikooka