העלייה המתמשכת בתוחלת החיים בישראל היא נושא לדאגה עבור אלה המופקדים על עתידה של מערכת הרווחה בישראל. מדוע? ובכן אותה עלייה מבורכת בתוחלת החיים גורמת לכך כי החיסכון הפנסיוני הנצבר במשך שנות עבודתו של הישראלי הממוצע נדרש לספק לו רווחה כלכלית עבור מספר הולך וגובר של שנים, בעוד מספר שנות העבודה אינו משתנה. סוגיה זו מטרידה ממשלות ברבות ממדינות העולם, במיוחד במדינות העולם המערבי ובהתאם נהגו מספר דרכים שונות להתמודד עם הקושי העתידי: דחיקת גיל הפרישה לגיל מבוגר יותר, השוואת גיל הפרישה של גברים ונשים, עידוד עובדים לאחר גיל הפרישה להמשיך ולעבוד וכן עידוד האוכלוסייה להפריש כספים בהיקף רב יותר לחיסכון הפנסיוני.
לחסוך זה משתלם
בשנים האחרונות מגוון הדרכים להתמודדות עם סוגיית החיסכון הפנסיוני נדונות בקרב קובעי המדיניות ובעלי התפקידים הרלוונטיים ולעת עתה האמצעי בו הוחלט לנקוט בפעולה מיידית הוא עידוד הציבור הישראלי להגדיל את היקף החיסכון הפנסיוני שלו. עדות משמעותית למימוש מדיניות זו הגיעה לאחרונה עם השקתה של קופת גמל ממודל חדש- קופת גמל להשקעה. אחת הסיבות העיקריות שהניעו את משרד האוצר לגבש את המודל החדש הינה כאמור הרצון לעודד את החוסך הישראלי להפריש נתח גדול יותר מהכנסתו לימי הסגריר של שנות הפנסיה. על מנת להשיג תוצר זה צוידו קופות הגמל החדשות במספר הטבות מס משמעותיות, במיוחד עבור אותם חוסכים אשר ימנעו מפדיון סכום החיסכון בטרם הגיעם לגיל פרישה.
אילו הטבות מס ניתנות לעמיתי קופות גמל להשקעה?
הטבת המס הראשונה נועדה להתמודד עם החשש המובן של החוסך הממוצע "להקפיא" את כספו לשנים ארוכות עד להגיעו לגיל פרישה. כך למשל עמית בקופת גמל לתגמולים במתכונתה הנוכחית אשר יבקש לפדות את כספי החיסכון מן הקופה לפני שהגיע לגיל פרישה יאלץ לשלם מס דרקוני בן 35 אחוזים על סכום החיסכון כולו. על מנת להתמודד עם החשש האמור הוחלט כי עמית קופת גמל להשקעה יוכל לפדות את כספו ולשלם מס רווחי הון בלבד, מס בן 25 אחוזים המוטל על הרווח הריאלי. עמית שישמור את כספו בקופה וימשוך אותה כקצבת פנסיה יקבל פטור ממס רווחי הון וכן פטור ממס עבור הקצבה.