לכולם קיימת הזכות לבחור לעצמם את בן או בת הזוג שאיתם הם רוצים להמשיך ולהתקדם אל עבר חיים משותפים והקמה של משפחה. אולם, מה קורה כאשר הזכות הבסיסית הזאת לחבור אל האדם שאותו הכי אוהבים, בצורה אינטימית, ולא יכולים להתקדם אל עבר נישואים? כאן נכנס חוזה נישואין רשמי שמסייע להתקדם אל עבר חיים משותפים עם טקס מרגש, או בלעדיו.

הקשיים

יש כמות הולכת וגדלה של אזרחים ישראלים שרוצים להתחתן אחד עם השני ומכל מיני סיבות אינם יכולים ליישם את הרצון הזה כאשר מנגד נמצאת הרבנות שמסננת בצורה מאוד קפדנית את כל האנשים שאינם עומדים באמות המידה של הדת נותרים ללא מענה אמיתי כאשר הם רוצים להתחתן ולהיות בדיוק כמו ככל יתר האנשים בארץ היהודים. מה נותר לעשות? חלק פונים אל עבר נישואים אזרחיים במדינות שמעבר לים, בעוד אחרים מחליטים לקיים זוגיות ללא כל מסמך רשמי שמעיד על הקשר. הם למעשה מוכרים בציבור, אולם עדיף תמיד ליישם בצורה חוקית עם חוזה נישואין את כל הדברים שיכולים להיות בעוכרי זוגות שלא נישאו כדת וכדין.

למי זה מתאים בכלל?

· פסולי חיתון - לפי הבדיקות של הרבנות ישנם אנשים שהיהדות שלהם אינה מוכרת ולכן הם לא יכולים להינשא בטקס דתי. בנוסף, ישנם אנשים שהדת אינה מכירה באפשרות שלהם להינשא בשל היותם מאוהבים בבן מינם, דבר שאינו מותר לפי התורה ביהדות ואינו יכול לקבל את האישור לחתונה כדת.

· חתונה לא דתית - ישנם זוגות שלא מעוניינים להתחתן בטקס כדת וכדין והאופציות האחרות שנותרות להם הן ללכת אל דינה שבה הם יוכלו להינשא בטקס אזרחי בלבד או להתקדם אל עבר עריכה של חוזה נישואין מול אדם המוסמך לכך על מנת לקבל את כל הניתן מבחינת זכויות וחובות עד כמה שאפשר.