כסא כלה

לפני עשור או שניים לא היתה חתונה שלא היה בה כסא כלה.
כסא כלה היה אחד האלמטים העיצובים הבולטים באירוע החתונה, ואכן הוקדשה לו תשומת לב רבה.

מסיבת הנישואין נפתחה במנהג לגשת אל הכלה ולברך אותה.
עוד בטרם החל טקס הנישואין, היו האורחים ניגשים לברך את הכלה, (להחמיא לה על שמלתה איפורה וכו,) אשר ישבה על כסא כלה מהודר והיא כמובן קיבלה אותם בשמחה רבה.
לידה עמדו ההורים, החתן והשושבינות.
כך קיבלו המזמינים את פני כל המוזמנים עוד לפני התחלת הטקס עצמו.

המנהג היפה שבני הזוג עצמם מקבלים את פני האורחים עם הגיעם כמעט ולא קיים כיום.

היום את פני המוזמנים מקבלים הורי החתן והכלה.
הזוג מגיע רק מאוחר יותר, כאשר כל המוזמנים כבר נמצאים באולם .

מנהג כסא כלה עדיין נהוג בחוגים הדתיים וטוב שכך, לעומת זאת כבר לא נראה כסא כלה מעוצב ומהודר בחתונה חילונית - וחבל.

מקור המנהג בזמנים שהחתן והכלה הלכו ברגל למקום בו נערכה החתונה, כשהם מלווים בבני משפחה וחברים. הכלה היתה מגיעה למקום האירוע בתהלוכה גדולה,  לעתים נמשכה התהלוכה  הרבה זמן, ולכן נהגו לקחת כסא כדי שהכלה תוכל מדי פעם לנוח.פני הכלה היו מכוסות והיא הובלה ע"י הנשים.שם ישבה הכלה על כיסא שהוכן מראש עד לבוא החתן.

ומה תעשנה הכלות אשר לא רוצות כסא כלה ? כלות אשר חושבות כי מנהג כסא כלה הוא מיושן  אבלעדיין רוצות לקבל את אורחיהן בעצמן ולא להשאיר מטלת הנשיקות להוריהן?

הפתרון הוא לקבוע פינה מרווחת בה יש ספסל נוח או פינת ישיבה נעימה ולבקש ממעצב האירוע לעצבם כך שיהוו חלק בלתי נפרד מעיצוב החתונה.

עיצוב כסא כלה כולל:

עיטור כסא כלה בבדים מסוגים שונים כגון טול, תחרה או סטן. צבע הבדים וסוג הבד צריכים להתאים לאופי החתונה וסגנון העיצוב הכללי.

כסא כלה שזור בפרחים ,ירק, ועשבי תבלין ריחנים המתאימים לצבעים ולסגנון החתונה.

שביל גישה המוביל לכסא הכלה - ניתן לפרוש שטיח ארוך וצר ועליו לפזר עלי פרחים.
ניתן לסמן שביל גישה ע"י הצבת סידורי פרחים גבוהים או ע"י שורת פמוטים או נרות.

מה דעתכם האם לא כדאי להחזיר את מנהג כסא הכלה לאופנה, ולקבל את פני האורחים ?