אלוהים / העולם - חלק 1 - האם העולם נברא ? או שאולי הוא נצחי ?
האם יש אלוהים ? האם / איך נברא העולם ? מי ברא את העולם ? מי ברא את אלוהים / הבורא ? בריאת העולם / אלוהים ועוד.
בריאת העולם על ידי אלוהים יש מאין.
במאמר הזה נביא מספר טיעונים בעד ונגד בריאת העולם על ידי אלוהים יש מאין.
במאמר הזה נתייחס להוכחת קיומו והימצאותו של אלוהים דרך בריאת העולם בלבד. ז"א יתכן וישנן עוד דרכים להוכיח את קיומו של אלוהים שלא דרך בריאת העולם, אך כאן נתייחס לעניין של הוכחת קיומו של אלוהים דרך בריאת העולם.
טיעון:
העולם נברא יש מאין על ידי בורא שהוא אלוהים.
הוכחה: לכל דבר שקיים יש בורא, כך גם לעולם יש בורא. לדוגמא: את השולחן יצר נגר. את השעון יצר שען. ואת העולם יצר הבורא שהוא אלוהים.
סוף טיעון.
הפרכה:
בניגוד לשולחן ולשעון שהאדם יודע בוודאות כי הם לא היו קיימים מאז ומעולם, וממילא נוצרת השאלה מי ברא אותם... בניגוד לכך אין דרך להוכיח כי היה זמן שבו העולם לא היה קיים.
אין דרך להוכיח שהיקום / העולם / כדור הארץ נברא, וממילא אין צורך בבורא, וממילא אין צורך באלוהים.
השאלה מי ברא את העולם, מבוססת על הנחת יסוד שגויה, והיא שהעולם בכלל נברא. יתכן והעולם מעולם לא נברא אלא הוא קיים מאז ומעולם.
שאלה: האם יתכן שישות כלשהי תהייה קיימת מאז ומעולם (קיום נצחי) ?
תשובה: כן, תתכן אפשרות שישות תהיה קיימת לנצח. אין דרך להוכיח שאין אפשרות שישות תהיה קיימת לנצח. וכל שכן שגם לפי ההסבר של בריאת העולם על ידי אלוהים, גם בו הטיעון אומר שאלוהים קיומו הוא נצחי.
בקיצור: קיימת האפשרות לומר שהעולם לא נברא מעולם, אלא הוא קדמון והוא קיים מאז ומעולם.
נקודה נוספת:
גם השען וגם הנגר *לא* יצרו את השעון יש מאין, אלא רק שינו צורה אחת של יש לצורה אחרת של יש.
ולכן, אולי ניתן לומר כי אלוהים ברא את העולם "יש" מ"יש", אך לא הגיוני כי הבריאה היא יש מאין מוחלט.
ז"א לא ניתן להוכיח כי ה"יש" אינו קדמון ונצחי.
בעניין נצחיות ה"יש", ראה: כאן.
קיומו של השולחן אינו תלוי בקיומו של הנגר, וקיומו של השעון אינו תלוי בקיומו של השען.
האם גם קיומו של העולם אינו תלוי בקיומו של הבורא באותה המידה ? דהיינו האם יתכן כי אפשרי שיתקיים העולם ללא הבורא, כשם שאפשרי הדבר שיתקיים השולחן גם ללא הנגר וכולי ?
ואם כן, נמצא כי קיומם של הדברים אינו תלוי בקיומו של הבורא וכולי...
את כל השאלות שיש על מי ברא את העולם, את כולם ניתן לשאול גם על אלוהים שברא את העולם. וממילא, כל תשובה שאפשר לתת על אלוהים, אפשר לתת גם על העולם עצמו...
במאמר הנ"ל לדוגמא, לקחנו את הרעיון של נצחיותו של אלוהים, שעונה על השאלה מי ברא את אלוהים, ונתנו את תכונת הנצחיות גם לעולם עצמו, כדי לענות על השאלה מי ברא את העולם.
אלוהים / העולם - חלק 2 - הוכחה מציר הזמן לכך שהעולם *לא* נברא על ידי אלוהים !
הוכחה לכך שהעולם *לא* נברא על ידי אלוהים / הוכחה לכך שהעולם קדמון ונצחי:
הקדמה: הטיעון שאלוהים ברא את העולם יש מאין, גורר בהכרח לומר שאלוהים ברא גם את ציר הזמן ואת מרחב המקום, משום שבאין המוחלט אין ציר זמן ואין מרחב מקום כלשהם.
קיימת אפשרות לוגית להוכיח כי העולם קיים מאז ומעולם וכי הוא לא נברא מעולם, באמצעות ציר הזמן.
באמצעות חווית הזמן, ניתן לומר כי מסתבר שהיקום כיקום (גם אם לא כדור הארץ עצמו) קיים מאז ומעולם.
חווית הזמן היא אין סופית. ניתן לנוע בה אחורה וקדימה עד אין סוף ללא בעיה.
תחושת הזמן היא, שהזמן קיים מאז ומעולם, דהיינו הזמן קיים כל הזמן, כל הזמן היה זמן.
ומכאן ניתן להבין, כי משהו כלשהו תמיד היה קיים, כך שמעולם היקום (מימד המקום) לא היה צריך להיברא בשלב כלשהו.
אם תחושת הזמן הייתה שהזמן אינו נצחי, ממילא זה היה מעיד על כך שאכן משהו אחר קדם לזמן. אך תחושת הזמן היא נצחית. המושג נצחיות עצמו מוגדר באמצעות חווית הזמן !
כך שאפשר פשוט לומר שהזמן עצמו נצחי, וממילא אין צורך באלוהים חיצוני לציר הזמן שיברא את הזמן.
טיעון נגדי לכך שהזמן קיים מאז ומעולם:
תחושת הזמן עצמה מעידה על כך שהוא לא היה קיים מאז ומעולם (וממילא הוא נברא).
כיצד ?
תחושת הזמן מייחסת לכל דבר שקיים בתוכו את ה"לפני" ו"אחרי". ומכאן ניתן להסיק, כי כשם שלכל דבר בתוך ציר הזמן יש "לפני" ו"אחרי", כך גם לציר הזמן עצמו (כמו גם לציר המקום עצמו), יש "לפני" ו"אחרי".
ה"לפני" ו"אחרי" של ציר הזמן, זהו ציר זמן גדול יותר שמהותו שונה ממהותו של ציר הזמן של העולם.
ציר הזמן החיצוני לציר הזמן שלנו, הוא ציר הזמן של אלוהים, שברא את העולם יש מאין.
כך שקיימת האפשרות לומר שגם ציר הזמן של העולם, גם הוא קיים בתוך ציר זמן אחר גדול ממנו.
שאלה: מהי מהותו של ציר הזמן שבתוכו נמצא ציר הזמן שלנו ? תשובה: רק אלוהים יודע את התשובה.
שאלה נוספת: וציר הזמן של אלוהים עצמו, בתוך איזה ציר זמן הוא עצמו נמצא ? דהיינו מה היה לפני שהיה אלוהים, מי ברא את אלוהים, מה היה לפני אלוהים וכולי ? תשובה: רק אלוהים יודע את התשובה.
אלוהים / העולם - חלק 3 - הוכחה ממרחב המקום לכך שהעולם *לא* נברא על ידי אלוהים !
קיימת אפשרות לוגית להוכיח כי העולם קיים מאז ומעולם וכי הוא לא נברא מעולם, באמצעות מרחב המקום.
באמצעות חווית המקום, ניתן לומר כי מסתבר שמימד המקום עצמו, דהיינו היקום קיים מאז ומעולם.
חווית מרחב המקום היא אין סופית. ניתן לנוע בה לכל הצדדים עד אין סוף ללא בעיה.
תחושת המקום היא, שמרחב המקום קיים בכל מקום, דהיינו בכל מקום יש מקום, ואין מקום שאין בו מקום.
אם תחושת המקום הייתה שהמקום מוגבל, ממילא זה היה מעיד על כך שהמקום עצמו אינו נצחי, וזה היה מעיד על כך שהמקום עצמו נברא.
אך מאחר שתחושת המקום היא אין סופית, דהיינו האדם אינו חווה תחושה של "אין מקום", ממילא לא הגיוני להתייחס למציאות שבה "אין מקום" כמו בבריאת העולם יש מאין.
ולכן הגיוני יותר לומר שהמקום עצמו לא נברא מעולם, אלא הוא כל הזמן היה קיים. וגם לומר שהמקום עצמו קיים בכל מקום, ושאין דבר כזה "אין מקום".
טיעון נגדי לכך שהמקום קיים בכל מקום:
תחושת המקום עצמה מעידה על כך שהוא לא קיים בכל מקום (וממילא הוא נברא).
תחושת המקום מייחסת לכל דבר שקיים בתוכו את הצדדים השונים שמקיפים את הדבר. ומכאן ניתן להסיק, כי כשם שלכל דבר בתוך מרחב המקום יש צדדים, כך גם למרחב המקום עצמו, יש צדדים, דהיינו גבול וסוף והתחלה, דהיינו כי קיים "אין מקום".
מה שמקיף את מרחב המקום, דהיינו המקום שבתוכו נמצא המקום, זהו מרחב מקום גדול יותר שמהותו שונה ממהותו של מרחב המקום של העולם.
מרחב המקום החיצוני למרחב המקום שלנו, הוא מרחב המקום של אלוהים, שברא את העולם יש מאין.
כך שקיימת האפשרות לומר שגם מרחב המקום של העולם, גם הוא קיים בתוך מרחב מקום אחר גדול ממנו.
שאלה: מהי מהותו של מרחב המקום שבתוכו נמצא מרחב המקום שלנו ? תשובה: רק אלוהים יודע את התשובה.
שאלה נוספת: ומרחב המקום של אלוהים עצמו, בתוך איזה מרחב מקום הוא עצמו נמצא ? דהיינו מה היה לפני שהיה אלוהים, מי ברא את אלוהים, מה היה לפני אלוהים וכולי ? תשובה: רק אלוהים יודע את התשובה.
אלוהים / העולם - חלק 4 - לכל דבר יש התחלה ? לכל סיבה יש מסובב ?
לכל תהליך יש התחלה וגורם שמתחיל את התהליך. ומכאן ניתן להסיק כי גם לעולם עצמו יש התחלה דהיינו אלוהים.
או בצורה אחרת: לכל אירוע יש סיבה שקודמת לו ושגרמה לו להתרחש. ולכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. כך שגם לעולם עצמו יש סיבה דהיינו אלוהים.
יתכן שיש יוצא מהכלל. ז"א לא ניתן להוכיח שלכל דבר ללא יוצא מן הכלל יש סיבה. ויתכן כי לעולם עצמו אכן אין סיבה / בורא / מתכנן וכולי.
תוספת: לפי טיעון בריאת העולם על ידי אלוהים, לאלוהים עצמו אין סיבה אחרת שקודמת לו, אין לו מתכנן וכולי. כך שאת כל זה ניתן לומר על העולם עצמו.
ז"א אם תאמר שאלוהים עצמו הוא יוצא מן הכלל, ממילא הפרת את הכלל שלכל דבר יש סיבה אחרת וכולי, וממילא אין הוכחה לכך שיש אלוהים.
אלוהים / העולם - חלק 5 - הוכחה לכך ש*אין* אלוהים נצחי שברא את העולם !
הוכחה לכך ש*אין* אלוהים נצחי שברא את העולם.
הדרך לעשות זאת היא מאוד פשוטה. כיצד ? באמצעות ההוכחות לעצם קיומו של אלוהים כבורא לעולם.
לדוגמא:
לכל תהליך יש התחלה וגורם שמתחיל את התהליך. ומכאן ניתן להסיק כי גם לאלוהים עצמו יש התחלה דהיינו אלוהים נוסף.
או בצורה אחרת: לכל אירוע יש סיבה שקודמת לו ושגרמה לו להתרחש. ולכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. כך שגם לאלוהים עצמו יש סיבה דהיינו אלוהים נוסף.
ואת ההמשכיות הזו יש להמשיך כמובן עד אין סוף, דהיינו לכל בורא יש בורא אחר שקדם לו וכולי.
כך שבעצם גם אם אלוהים ברא את העולם יש מאין, אז אין לאלוהים הזה שום משמעות, משום שגם אותו ברא אלוהים אחר וכולי.
הפרכה: אלוהים הוא הגורם היחיד שיוצא מן הכלל שאותו לא ברא אף אחד והוא קיים מאז ומעולם.
טיעון נגדי: את אותו הדבר בדיוק ניתן לומר על העולם עצמו, דהיינו שהוא היחיד שיוצא מן הכלל ושאותו לא ברא אף אחד, כי הוא קיים מאז ומעולם, וממילא אין צורך באלוהים.
אין דרך להוכיח שלאלוהים עצמו אין בורא אחר שונה ממנו. וממילא ניתן לומר שגם אם אלוהים ברא את העולם, עדיין יתכן כי מישהו אחר ברא אותו וכן הלאה עד אין סוף...
אלוהים / העולם - חלק 6 - הוכחה לכך שאלוהים *לא* ברא את העולם !
הוכחה לכך שאלוהים *לא* ברא את העולם, לפחות לא לפי דעתו של אלוהים.
לומר שאלוהים ברא את העולם, פירושו לייחס זמן לאלוהים עצמו.
אלוהים ברא את העולם משמעותו, לפני שאלוהים ברא את העולם ואחרי שאלוהים ברא את העולם. לפני שאלוהים רצה לברוא את העולם, ואחרי שהוא רצה לברוא את העולם.
אם נאמר שאלוהים אינו נמצא בתוך ציר זמן כלשהו, הרי שזה אומר שלפחות מבחינתו הוא *לא* ברא את העולם. כי אם מבחינתו של אלוהים הוא ברא את העולם, הרי שמבחינתו קיים זמן כלשהו ולפני ואחרי.
כך שמבחינתו של אלוהים עצמו, הוא *לא* ברא את העולם, ולבריאת העולם אין שום קשר אליו. כי אחרת אנחנו מכניסים את אלוהים לתוך ציר הזמן.
בעניין ציר זמן שמהותו שונה מציר הזמן שלנו: ראה כאן.
ולכן: האדם יכול לטעון לנצח כי אלוהים ברא את העולם ואת ציר הזמן וכולי, אך מצידו של אלוהים עצמו זאת שטות מוחלטת, כי אלוהים עצמו כדי שהוא יברא את הזמן הוא צריך להיות מחוץ לציר הזמן, וממילא אין אצלו זמן, וממילא הוא לא יכול לברוא את העולם, לפחות לא לפי דעתו האישית.
כך שגם אם האדם מייחס לאלוהים את בריאת העולם, זה עדיין לא אומר שגם אלוהים מייחס לעצמו את בריאת העולם. ואדרבה, ההיגיון אומר שאלוהים לא ייחס לעצמו את בריאת העולם, כי אחרת הוא בתוך ציר זמן...
אלוהים / העולם - חלק 7 - הוכחה לכך שהעולם *לא* נברא יש מאין על ידי אלוהים !
הוכחה לכך שאלוהים *לא* ברא את העולם יש מאין. הוכחה לכך שהעולם *לא* נברא יש מאין.
נגדיר: יש = כל מה שישנו. אין = העדר של יש / הפך של יש / כלום / שום דבר.
קיימות רק 2 אפשרויות.
1 - ה"יש" הוא נצחי והוא קיים מאז ומעולם.
2 - ה"יש" הוא אינו נצחי וכי הוא נברא על ידי בורא וכולי. או במילים אחרות, כל דבר שהוא ישנו, הוא אינו נצחי, והוא יכול גם לא להיות. וא"כ צריך שמישהו יברא אותו.
בנוסף קיימות גם רק 2 אפשרויות.
1 - מהותו של אלוהים היא "יש".
2 - מהותו של אלוהים היא "אין".
אין אפשרות שמהותו של אלוהים היא "יש" + "אין" בו זמנית, משום שישות כזו אינו יכולה להתקיים, משום שזה נוגד את השכל / הגיון / לוגיקה וכולי (ראה: האם ניתן להוכיח כי ישות כלשהי (אלוהים) אינה קיימת ?).
טיעון: מהותו של אלוהים אינה ידועה ולכן לא ניתן לדון בה.
תגובה: ברגע שאומרים שאלוהים ברא את העולם, ומייחסים לו רצון / פעולה וכולי, ממילא כבר דנים בו.
אם מהותו של אלוהים אינה ידועה, ממילא אין אפשרות גם לייחס לה את בריאת העולם וכולי. ברגע שמייחסים לאלוהים משהו כלשהו, הרי שכבר מגדירים את מהותו, וממילא אפשר ויש לדון במהותו.
תגובה נוספת: גם אם מהותו של אלוהים היא אינה ידועה, עדיין מהצד של האדם קיימות רק 2 אפשרויות, או שמהותו של אלוהים היא "יש" או שהיא "אין".
ומהנ"ל ניתן להוכיח שאלוהים *לא* ברא את העולם יש מאין.
תשובה:
אם אלוהים הוא "יש", ממילא קיימות 2 אפשרויות. או שמישהו ברא גם אותו וכן הלאה על כל בורא אחר, או שהוא נצחי.
אם הוא נצחי, זה אומר שה"יש" נצחי, וממילא אין צורך בבורא.
ואם מהותו של אלוהים היא "אין", ממילא לא ניתן לייחס לה שום פעולה / רצון כלשהי.
ונחדד:
לומר שאלוהים ברא את העולם יש מאין, פירושו שלפני ה"יש" היה אלוהים + "אין", כי לא היה "יש".
ואם ה"יש" אינו קדמון ונצחי, ואלוהים הוא כן קדמון ונצחי, ממילא אלוהים הוא אינו "יש" אלא "אין". וממילא אין משמעות למשפט אלוהים ברא את העולם יש מאין, כי אלוהים עצמו הוא אין.
בנוסף, לא ניתן גם לומר שה"אין" ברא את ה"יש". כי לא ניתן לייחס להעדר הגמור ישות כלשהי.
ברגע שאומרים שה"אין" ברא את ה"יש", ממילא מייחסים פעולה / ישות כלשהי, ל"אין" וממילא הוא כבר אינו "אין" אלא "יש", וממילא הוא לא יכול להיות הבורא.
ולכן, הדבר ההגיוני ביותר לומר הוא, שה"יש" הוא קדמון, וכי אף אחד מעולם לא ברא אותו.
יתכן וה"יש" משנה כל הזמן את הצורות של עצמו, אך הוא עצמו קדמון ונצחי, ומעולם לא ברא אותו אף אחד.
כי אם נאמר שמישהו ברא אותו, הרי שאנחנו אומרים שה"יש" אינו קדמון ונצחי, ואז ממילא אנחנו מייחסים ישות ופעולה ל"אין" וזה אינו הגיוני כנ"ל.
אלוהים / העולם - חלק 8 - מי ברא את אלוהים עצמו ?
הנחה 1: לכל דבר שנברא יש בורא.
הנחה 2: העולם נברא ואינו קיים מאז ומעולם.
מסקנה: לעולם יש בורא שהוא אלוהים (ראה הפרכה כאן).
שאלה: מי ברא את אלוהים ?
תשובה: אף אחד, קיומו הוא נצחי ומעולם הוא לא נברא.
שאלה: האם ניתן להוכיח כי אף אחד לא ברא את אלוהים עצמו ?
תשובה: כן. כי חייב להיות בורא ראשון כלשהו ונקודת התחלה כלשהי לכל התהליך.
אם נאמר שהבורא גם הוא נברא, הרי שגם עליו נשאל מי ברא אותו. כך שחייבים לעצור בנקודה כלשהי שהיא אלוהים שהוא הבורא הראשון.
טיעון נגדי 1:
ההסבר כי קיומו של אלוהים הוא נצחי, מפר את ההוכחה לקיומו של אלוהים עצמו.
הסבר: את קיומו של אלוהים הוכחנו באמצעות ההנחה כי כל דבר שקיים, הרי שהוא נברא. ולכל נברא יש בורא ואם כן, אז יש אלוהים שברא את העולם.
אך ברגע שאנחנו אומרים שאלוהים הוא הבורא הראשון, דהיינו שקיים בורא ראשון, ממילא זה עצמו מפר את הכלל שלכל דבר שקיים יש בורא, וממילא נשמטה הקרקע מתחת ההוכחה לקיומו של אלוהים עצמו.
כי מאחר שהטיעון אומר כי לבורא אין בורא, ממילא זה אומר שלכלל שלכל דבר יש בורא, יש אצלו יוצא מן הכלל, וממילא אין הוכחה לכך שיש בורא.
טיעון נגדי 2:
אם נקבל את הכלל שלכל דבר יש בורא, הרי שיתכן כי גם לבורא עצמו יש בורא וגם לבורא של הבורא יש עוד בורא אחר שקדם לו וכן הלאה עד אין סוף.
אין דרך להוכיח כי לבורא אין בורא אחר שקדם לו עד אין סוף.
וממילא, אם נאמר שלכל בורא יש בורא אחר שקדם לו עד אין סוף, ממילא ערכו של בורא העולם ביחס לעולם הוא חסר משמעות בתוך רצף הבוראים האין סופי..., כי גם הוא עצמו נברא וכולי...
אלוהים / העולם - חלק 9 - אולי גם לבורא יש בורא אחר ?
קיים בורא ראשון, קיימת סיבה ראשונה, קיים מגביל ראשון וכולי.
שאלה: אולי לכל בורא יש בורא אחר עד אין סוף, לכל סיבה יש סיבה אחרת עד אין סוף וכולי ?
תשובה: המוח האנושי אינו תופס את האין סוף, ועל כן לא יתכן כי קיימים בוראים עד אין סוף וכולי.
ולכן, על כורחך לומר כי קיימת נקודת התחלה שהיא הבורא הראשון שקיומו נצחי ושאין לו בורא אחר וכולי.
הערה: קיומה של נקודת התחלה, מפר את הכלל כי לכל דבר יש בורא. וא"כ ההוכחה לקיומו של בורא / אלוהים, ממילא מתבטלת (ראה בהרחבה: כאן וגם כאן).
הטיעון לכך שיש בורא ראשון, נשען על מגבלת השכל האנושי לתפוס את האין סוף כנ"ל.
וכאן יש כשל לוגי פשוט:
מכך שהשכל האנושי מוגבל לתפוס את האין סוף, לא ניתן להוכיח כי קיימת נקודת התחלה סופית כלשהי.
יתכן כי למרות שהשכל האנושי אינו יכול לתפוס את האין סוף, אף על פי כן מצד המציאות האובייקטיבית, *לא* קיימת סיבה ראשונה, כי לכל סיבה יש מסובב נוסף ולכל בורא יש בורא נוסף עד אין סוף.
ז"א אי יכולתו של השכל לתפוס את האין סוף, לא מגביל את המציאות להיות אין סופית.
הפרכה נוספת:
כדי להפריך את ההוכחה לכך שיש בורא ראשון, לשם כך יש להבין את מהות מגבלת השכל האנושי להבין את מהות האין סוף.
ולשם כך נבהיר: מהי משמעותה של מגבלת השכל האנושי לתפוס את מהות האין סוף ?
תשובה: מגבלת היכולת השכלית לתפוס את האין סוף, *אין* פירושה כי השכל אינו יכול לתפוס את קיומו של האין סוף.
המגבלה היא להכניס לתוך מחשבה אחת את כל האין סוף כולו בבת אחת.
אך בהחלט קיימת יכולת הבנה אנושית להבין כי האין סוף אכן קיים.
ובהקשר שלנו זה אומר, כי קיימת יכולת תפיסה אנושית להבין כי אפשרי שלכל בורא יש בורא אחר עד אין סוף.
וניתן מספר דוגמאות:
דוגמא 1: ציר המספרים.
נשאל: מהו המספר הגדול.
נשיב: X כלשהו הוא המספר הכי גדול.
נפריך: לעולם לא יכול להיות מספר X שהוא הכי גדול, כי X + 1, תמיד יהיה גדול מ X.
לכל מספר הכי גדול, תמיד ניתן להוסיף עוד מספר, ולכן לא קיים מספר הכי גדול, אלא ציר המספרים הוא אין סופי.
נשאל: מהו המספר הכי גדול ?
נשיב: אין מספר כזה. המספר הכי גדול הוא אין סוף.
נשאל: האם ניתן להבין ולהכניס לתוך המחשבה את המספר הכי גדול שכינויו הוא אין סוף ?
נשיב: לא. השכל מוגבל להבין את האין סוף, אך עדיין ניתן להבין כי אין מספר שהוא הכי גדול.
מסקנה: ציר המספרים הוא אין סופי.
דוגמא 2: ציר הזמן.
נשאל: מהו הזמן הכי רחוק שניתן להגיע אליו (בעבר / עתיד)
נשיב: X כלשהו.
נפריך: לכל נקודה בציר הזמן יש: עבר / הווה / עתיד. לכל נקודה בציר הזמן יש: לפני / אחרי.
ולכן ציר הזמן הוא אין סופי.
נקשה: אולי לזמן עצמו יש נקודת התחלה, ואולי קיים רגע כלשהו שלפניו לא היה זמן ?
נשיב: נניח לרגע שאכן לציר הזמן שלנו יש נקודת התחלה, וכי היה רגע כלשהו שלפניו לא היה זמן.
אך גם אם נאמר זאת, הרי שאנחנו תוחמים את ציר הזמן שלנו בציר זמן אחר גדול יותר, כך שחזרנו לכך שציר הזמן הוא נצחי ואין סופי.
הסבר:
ברגע שאנחנו אומרים כי קיים זמן + אנחנו אומרים כי יש לזמן נקודת התחלה, הרי שאנחנו בעצם אומרים כי ביחס לנקודה הראשונה בציר הזמן, עדיין יש לפני ואחרי, דהיינו לפני קיום ציר הזמן שלנו ואחרי קיום ציר הזמן שלנו.
יש להבין: כי גם אם נאמר שציר הזמן שלנו עצמו נברא, הרי שברגע שאנחנו אומרים שהוא נברא, באותו הרגע אנחנו אומרים שיש ציר זמן אחר גדול יותר שמקיף את ציר הזמן שלנו.
כך שבעצם אנחנו בסך הכל יוצרים ציר זמן אחר גדול יותר, אך אנחנו לא מעלימים בכך את הזמן כולו.
לומר שהזמן נברא, פירושו לומר שציר הזמן שלנו נברא, בתוך ציר זמן אחר גדול יותר.
ואז ממילא זה אומר, כי ציר הזמן האמיתי הוא הגדול יותר.
ואז ממילא זה אומר, כי לציר הזמן אין נקודת התחלה.
בעניין ציר זמן שחיצוני לציר הזמן שלנו, ראה כאן וגם כאן.
דוגמא 3: מרחב המקום.
את כל מה שהובהר לגבי ציר הזמן, ניתן להשליך על מרחב המקום, שהוא מטבעו אין סופי.
גם אם נאמר שלמרחב המקום שלנו יש סוף, וכי הוא כולו נוצר במפץ הגדול מנקודה סינגולרית כלשהי, הרי שזה מכניס את מרחב המקום שלנו לתוך מרחב מקום אחר גדול יותר, שהוא כמובן אין סופי.
בשורה התחתונה, בכל נקודה בציר המקום, תמיד יהיה משהו אחר סביבה, דהיינו מרחב מקום נוסף גדול יותר.
גם אם נאמר שאי אפשר לנוע בפועל לכל נקודה במרחב המקום, הרי שעדיין *כן* ניתן לנוע לכל נקודה במרחב המקום באמצעות המחשבה, ולהבין כי מרחב המקום הוא אין סופי.
כי יש לזכור, כי גם אם נאמר שהוא סופי, הרי שהוא בתוך מרחב מקום אחר גדול יותר, וממילא מרחב המקום האמיתי הוא אין סופי.
בעניין מרחב מקום גדול יותר ראה כאן.
דוגמא 4:
ניתן לקחת כל 2 הפכים, ולחפש את נקודת הקצה שלהם.
לדוגמא, מהי הטמפרטורה הגבוהה ביותר שיכולה להיות קיימת (גם אם לא ניתן להגיע אליה בפועל) ?
התשובה כמובן תהיה אין סוף.
וכל כיו"ב באין סוף דוגמאות נוספות...
הערה:
ניתן לנסות לומר שציר הזמן / מרחב המקום שלנו הם בצורת עיגול / כדור, דהיינו שנקודת ההתחלה והסוף מחוברות אחת עם השניה, ואם כן יש להם סוף.
כנ"ל, גם אם נאמר שמרחב המקום שלנו הוא בצורת כדור מוזר, שבו כאשר מגיעים לקצה אחד נכנסים לקצה השני של עצמו, הרי שזה עדיין אומר שהכדור עצמו נמצא בתוך מרחב מקום אחר גדול יותר.
ברגע שנתנו למרחב המקום שלנו צורה כלשהי, כגון של כדור, הרי שבעצם אמרנו כי:
קיים מרחב מקום אין סופי, שבתוכו קיים מרחב מקום אחר קטן יותר שלנו שתחום בתוך צורה של כדור שמתנהגת בצורה כלשהי.
אך בכל מקרה אנחנו תמיד נהיה בתוך מרחב מקום אין סופי.
צורת הכדור האפשרית של מרחב המקום, מתארת אך ורק את *ההתנהגות* של מרחב המקום, אך לא מגבילה מרחב מקום אחר גדול יותר שמקיף את הכדור.
צורת כדור למרחב המקום, מגדירה את ההתנהגות של מרחב המקום, אך לא מגבילה את מרחב המקום שבתוכו נמצא מרחב המקום שלנו.
כנ"ל לגבי ציר זמן שיתכן והוא *מתנהג* בצורה של עיגול *סופי* שחוזר על עצמו. אך תמיד הוא יהיה בתוך ציר זמן אחר גדול יותר שקדם לציר הזמן שלנו. ואם כן ציר הזמן האמיתי הוא אין סופי.
מסקנה:
למרות שלא ניתן לתפוס את כל האין סוף כולו בתוך המחשבה, עדיין ניתן להבין כי קיים האין סוף.
זה שאין אפשרות לתפוס בתוך המחשבה את הבורא הראשון בנקודת האין סוף, זה לא סותר את זה שיתכן כי קיים בורא לכל בורא עד אין סוף.
ולכן לא ניתן להוכיח כי קיימת סיבה ראשונה / בורא ראשון וכולי, דהיינו אם נאמר כי לכל נברא יש בורא וכולי, הרי אפשרי הדבר כי גם לאלוהים יש בורא אחר וכולי.
הערה נוספת:
בסופו של דבר, גם כאשר עוצרים בנקודה ראשונה כלשהי, הרי שגם אז מייחסים לה תכונה של אין סוף. כך שבכל מקרה הגדרת בורא ראשון, לא מעלימה את האין סוף.
הרעיון כי הבורא הראשון הוא נצחי, משתמש בעצם באין סוף, כי נצחיות = אין סוף.
ולכן שימוש בבורא ראשון, לא פותר את מגבלת התפיסה האנושית להבין את האין סוף.
אלוהים / העולם - חלק 10 - הוכחה לכך ש*אין* בורא ראשון יחיד !
הוכחה לכך ש*אין* בורא ראשון, אלא או שלכל נברא יש בורא עד אין סוף, או שלא לכל נברא יש בורא.
נסביר:
*אין* אפשרות לומר כי קיים בורא ראשון. מדוע ?
נניח שיש בורא ראשון.
נשאל: האם הבורא היה מוכרח לברוא את הבריאה ?
אם נשיב שכן, אז מכך נסיק כי בוודאי היה מישהו / משהו אחר שקדם לו ושהכריח אותו לברוא את הבריאה.
אם נשיב שלא, דהיינו הבורא לא היה מוכרח לברוא את הבריאה, אז נשאל: אם כן מדוע הוא ברא את הבריאה ?
אם נשיב כי הוא בחר לברוא את הבריאה למרות שהוא לא היה מוכרח, אז נשאל: אז מדוע הוא בחר זאת ? האם הוא היה מוכרח לבחור את האפשרות הזאת ?
אם הוא היה מוכרח לבחור באפשרות הזאת, הרי שמישהו אחר קדם לו.
ואם הוא לא היה מוכרח לבחור באפשרות הזו, אז מדוע הוא בחר בה ?!
אפשרות לנסות להתחמק:
אלוהים ברא את העולם כי ככה הוא רצה בלי סיבה אחרת שקודמת לה. דהיינו הוא היה יכול לבחור שלא לברוא את הבריאה, אך הוא ברא את הבריאה בלי סיבה, רק כי ככה הוא רצה.
אז נמשיך לשאול:
ומי ברא את הרצון של הבורא עצמו ? האם הבורא היה מוכרח לעשות את הרצון של עצמו ?
ולכן, על כורחך לומר שהרצון שלו קדם לו / נוצר ביחד איתו על ידי משהו אחר, דהיינו בורא אחר.
וננסה להתחמק: אלוהים ברא את הרצון של עצמו לבחור לברוא את העולם.
ונמשיך לשאול: האם אלוהים רצה לברוא את הרצון של עצמו ? האם הייתה לו סיבה לכך ? האם מישהו הכריח אותו ? האם הרצון של הבורא נברא בצורה אקראית ? או אולי הרצון של הבורא נברא מעצמו ?
בכל מקרה, בשורה התחתונה, מכך שהבורא ברא את הבריאה, ניתן להבין כי משהו כלשהו הכריח אותו לעשות זאת, בין אם זה הרצון האישי שלו, ובין אם זה כוח אחר כלשהו. כך שבוודאי שקיים בורא לכל בורא עד אין סוף...
נחדד עניין חשוב:
ניסיון התחמקות שאומר כי אלוהים ברא את הסיבה הראשונה עצמה וכי אלוהים ברא את הרצון הראשון של עצמו, הם אינם עונים על שום דבר, אלא בסך הכל מגדירים את הבריאה הראשונה בצורה אחרת.
פירוש:
כאשר אומרים שאלוהים בחר לברוא את הרצון של עצמו לברוא את העולם, הרי שבעצם אומרים שהבריאה הראשונה הייתה הרצון העצמי של אלוהים.
כך שבעצם השאלה הראשונה של האם הוא היה מוכרח לברוא את הבריאה, במקום שהיא תישאל על בריאת העולם, היא ממשיכה להישאל על בריאת הרצון הראשון.
הניסיון להסביר את בריאת העולם, על ידי זה שאלוהים ברא את הסיבה עצמה לבריאת העולם, בסך הכל מעבירה את השאלה צעד אחד אחורה, שהיא: מדוע הבורא בחר לברוא את הסיבה הראשונה עצמה.
ז"א שינוי הגדרת הבריאה הראשונה מבריאת העולם עצמו, לבריאת הסיבה הראשונה, הרצון העצמי הראשון, אינו פותר דבר, אלא בסך הכל מגדיר את הבריאה הראשונה בצורה אחרת.
ובקצרה הטיעון הוא פשוט:
ניקח בריאה ראשונה כלשהי, בין אם זה בריאת העולם / בריאת הסיבה הראשונה / בריאת הרצון העצמי הראשון / או כל הגדרה אחרת.
נשאל: האם אלוהים היה מוכרח לעשות זאת ?
אם כן, אז הוא מוגבל, אינו אין סופי, והוא בעצמו נברא וכולי.
ואם לא, אז מדוע הוא עשה זאת ? האם זה קרה מעצמו ? או אולי בצורה אקראית ?
בין כך ובין כך, בכל מקרה לא ניתן לומר כי קיים בורא ראשון שאין מוגבל ושבכל זאת עשה פעולה כלשהי.
ברגע שמייחסים פעולה לבורא הראשון, הרי שמגבילים אותו על ידי רצון / סיבה / זמן (ראה גם: כאן) וכולי.
ולכן, או שלכל בורא יש בורא אחר עד אין סוף, או שלא ואז ממילא גם אין הכרח כי יש בורא לעולם.
אלוהים / העולם - חלק 11 - הוכחה לכך ש*אין* סיבה ראשונה לכל הסיבות !
לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה.
אלוהים הוא הסיבה הראשונה של כל הסיבות ששום סיבה אחרת לא קודמת לה.
אלוהים הוא סיבת הסיבות = הסיבה של כל הסיבות.
נוכיח ש*אין* סיבה ראשונה לכל הסיבות, אלא או שלכל סיבה יש מסובב וסיבה אחרת שקודמים לה, או שלא לכל סיבה יש סיבה.
*אין* אפשרות לומר כי קיימת סיבה לכל הסיבות / סיבה ראשונה. מדוע ?
נניח שיש סיבה ראשונה לכל הסיבות / רצון ראשון שקודם לכל הרצונות / כוח ראשון שקודם לכל הכוחות וכולי.
נשאל:
האם הסיבה הראשונה היא מוכרחת להיות כפי שהיא, או שהיא אינה מוכרחת ?
דהיינו נשאל: האם נקודת ההתחלה הזאת היא מוכרחת או אפשרית ?
אם נשיב כי היא מוכרחת להיות כפי מה שהיא, הרי שחייב להיות משהו אחר שמכריח אותה להיות כפי מה שהיא ?
ואם נשיב שהיא אינה מוכרחת להיות כך, אז נשאל, אז מדוע היא כך ולא אחרת ?
מסקנה: או שלא לכל סיבה יש מסובב, וממילא לא ניתן להוכיח שיש סיבה ראשונה / אלוהים, או שלכל סיבה יש מסובב אחר... ואז אין אלוהים ראשון... אלא התהליך של סיבה ומסובב הוא אין סופי...
אלוהים / העולם - חלק 12 - האם לכל מוגבל יש מגביל עד המגביל הראשון שאינו מוגבל ?!
מוכרח להיות אלוהים שהוא כל יכול ושאינו מוגבל, שהוא זה שהגביל וברא את העולם כפי מה שהוא.
הוכחה: לכל מוגבל יש מגביל. א"כ יש מגביל שאינו מוגבל דהיינו הבורא הראשון שהגביל את כל המוגבלים.
מידות השולחן הוגבלו על ידי הנגר. מידות השעון הוגבלו על ידי השען וכולי.
אם כן, מכך שמידות כדור הארץ / השמש / הירח וכולי מוגבלות בצורות שונות, א"כ מוכרח להיות להם מגביל, דהיינו מוכרח שיש להם בורא / אלוהים שאינו מוגבל.
בנוסף מוכרח להיות שהבורא עצמו אינו מוגבל, כי אם הוא מוגבל, אז מי הגביל אותו ?
א"כ נוכיח כי קיים מגביל ראשון שאינו מוגבל.
נקודה נוספת: מכאן גם נוכיח שאין 2 בוראים, כי אחרת כל אחד מוגבל בצורה כלשהי על ידי השני.
הפרכה 1:
לא ניתן להוכיח כי לכל מוגבל יש מגביל ללא יוצא מן הכלל. יתכן כי קיים יוצא מן הכלל. ובפרט כאשר אנחנו בסוף אומרים כי קיים יוצא מן הכלל כלשהו דהיינו המגביל הראשון.
הפרכה 2:
אכן מידותיו של כדור הארץ / השמש והירח וכולי מוגבלים, אך מידותיו של מרחב המקום ש*בתוכו* נמצאים כדור הארץ / השמש וכולי, *אינן* מוגבלות ! (ראה בהרחבה: כאן).
וא"כ גם אם נאמר שבהכרח שלכל מוגבל יש מגביל, הרי שניתן לומר כי מרחב המקום האין סופי, הוא זה שהגביל בתוכו את כדור הארץ וכולי. אך איננו נזקקים לאלוהים חיצוני למרחב המקום כדי לעשות זאת.
הפרכה 3:
גם אם נאמר כי מרחב המקום עצמו מוגבל (מה שאינו נתפס בשכל אנושי ואינו לוגי / חושי בעליל. ראה כאן), עדיין לא ניתן להוכיח כי המגביל של העולם הוא עצמו אינו מוגבל.
יתכן כי לכל מגביל יש מגביל אחר שקדם לו עד אין סוף. אין דרך להוכיח כי קיימת נקודת התחלה.
כך שיתכן כי אכן העולם הוגבל על ידי אלוהים הבורא, אך גם הבורא עצמו הוגבל על ידי מישהו אחר.
הפרכה 4:
אם יש בורא לעולם, הרי שניתן להוכיח כי כוחו של הבורא אינו מוגבל לברוא את העולם כפי מה שהוא. אך לא ניתן להוכיח כי הוא אינו מוגבל לחלוטין.
ואם נשאל: מי הגביל את כוחו של הבורא להיות כפי מה שהוא ?
נשיב: כוחו היה מוגבל באופן נצחי, דהיינו כוחו מוגבל מאז ומעולם, ללא נקודת התחלה.
כשם שקיומו של הבורא אינו מוגבל בזמן, כך גם מגבלתו של הבורא אינו תחומה בזמן כלשהו, אלא היא נצחית...
הגיוני יותר לומר כי הבורא מוגבל !
הוכחה 1:
קיומו של העולם מגביל את הבורא בצורה כלשהי.
הסבר: מכך שקיים עולם, הרי שקיימת ישות נוספת מלבד הבורא, והרי שהבורא מוגבל בצורה כלשהי, על ידי העולם עצמו שהוא עצמו ברא.
הוכחה 2:
בריאת העולם מגבילה את הבורא.
נשאל: האם הבורא היה מוכרח לברוא את העולם דווקא בצורה שהוא כרגע, או שמא הוא היה יכול לברוא את העולם בצורה אחרת ?
נשאל גם: האם הבורא בכלל היה מוכרח לברוא את העולם, או שמא הוא היה יכול שלא לברוא אותו ?
מסקנה: או שהבורא לא ברא את העולם, או שהבורא הוגבל לברוא את העולם בכלל ודווקא כפי מה שהוא בפרט.
הוכחה 3:
רצונו של הבורא, מעיד על מגבלתו של הבורא.
הסבר: הבורא מוכרח למלא את הרצון של עצמו.
אם נאמר שהוא אינו מוכרח למלא את רצונו העצמי, הרי שמשהו הכריח אותו למלא את רצונו לברוא את העולם.
סיכום:
הגיוני יותר לומר שהבורא מוגבל.
גם אם נאמר כי הבורא הוא אינו מוגבל, הרי שהוא כן מוגבל !
תשובה: מעצם הגדרתו כבלתי מוגבל, הרי שהוא הוגבל להיות בלתי מוגבל, דהיינו הוא אינו יכול להיות מוגבל בצורה כלשהי.
נחדד: גם להיות בלתי מוגבל זו מגבלה, דהיינו מגבלת היכולת להיות מוגבל.
ונחדד עוד יותר:
כל דבר מוגבל על ידי ההגדרה של עצמו. כל דבר מוגבל על ידי ההפך של עצמו / השונה ממנו.
ברגע שהבורא מוגדר כבלתי מוגבל, הרי שהוא מוגבל על ידי ההגדרה של עצמו.
מסקנה: גם בורא בלתי מוגבל הוא מוגבל בצורה כלשהי, ואם כן מי הגביל אותו ?!
הוכחה בכיוון הנגדי:
כל דבר בעולם הוא *אינו* מוגבל להיות מה שהוא.
וכדי שדבר לא יהיה מוגבל להיות מה שהוא, הרי שיש מישהו אחר שמאפשר לו לא להיות מוגבל בכך.
לדוגמא: השולחן אינו מוגבל להיות עץ ללא צורה, אלא הוא בלתי מוגבל להיות בצורה ספציפית דהיינו שולחן ולא כסא וכיו"ב.
לכל בלתי מוגבל יש מאפשר אחר, דהיינו קיים לדוגמא נגר שמאפשר לשולחן לא להיות מוגבל להיות עץ, אלא מאפשר לו להיות בלתי מוגבל ולהיות גם שולחן כנ"ל.
מסקנה: לכל בלתי מוגבל יש מאפשר, דהיינו גורם שמאפשר לו להיות מה שהוא ולא משהו אחר.
וא"כ גם אם נאמר שאלוהים הוא אינו מוגבל, הרי שחייב להיות גורם אחר שקדם לו שמאפשר לו להיות בלתי מוגבל.
ובנוסף, על כורחך לומר שהגורם הראשון הוא דווקא מוגבל.
כי אילו הוא לא היה מוגבל כלל, הרי שהוא לא היה עושה פעולה כלשהי.
ולכן נוכיח כי:
קיים בורא ראשון מוגבל באופן נצחי, שמגבלתו וקיומו נצחיים ללא נקודת התחלה, או שמוגבל אחר קדם לו וכולי, ושאותו הבורא אפשר לעולם להיות בצורה שלו ולא בצורה אחרת...
נחדד: לקחנו לדוגמא שולחן ובמקום להגדיר אותו כמוגבל, הגדרנו את המגבלה שלו כאפשרות וכחוסר מגבלה להיות מה שהוא. וכך בעצם הפכנו את הטיעון כולו...
לוגיקה נוספת:
כל דבר בעולם הוא גם מוגבל להיות מה שהוא, וגם בלתי מוגבל להיות מה שהוא אינו אלא מסוגל להיות מה שהוא כפי מה שהוא ולא אחרת.
מסקנה: כל דבר בעולם הוא גם מוגבל וגם בלתי מוגבל.
ומכאן נוכיח, כי גם הבורא הוא כנראה מוגבל להיות מה שהוא ובלתי מוגבל להיות משהו אחר.
האם מישהו הגביל אותו ? האם לכל מוגבל / מאופשר יש מגביל / מאפשר אחר ? האם יש כאן לולאה אין סופית ? האם יש נקודת התחלה ? תשובה: ברמה הלוגית, הכל יכול להיות...
אלוהים / העולם - חלק 13 - כמה זמן עבר מהתחלת הזמן ? האם זמן אין סופי ?
לא יתכן כי היקום קדמון / לא יתכן כי היקום קיים מאז ומעולם. ועל כן בהכרח כי יש לו נקודת התחלה, ואם כן יש לו בורא.
הוכחה:
אם נאמר שגיל היקום הוא אין סופי, הרי שאנחנו בעצם אומרים שעד הרגע הזה כבר עבר זמן אין סופי. וזה דבר שלא יכול להיות, משום שלא ניתן לעבור זמן אין סופי.
מסקנה: מאחר שלא ניתן לעבור זמן אין סופי, הרי שלא יתכן שהעולם קיים אין סוף זמן אחורה.
תוספת: העתיד יכול להיות אין סופי ללא מגבלת זמן. אך היקום בוודאי שיש לו נקודת התחלה, משום שלא יתכן לומר שכבר עבר זמן אין סופי מנקודת ההתחלה עד הרגע הזה, כי את האין סוף אי אפשר לעבור.
ולכן, ליקום יש נקודת התחלה. וא"כ יש לו בורא / אלוהים...
הטיעון הנ"ל נובע מאי הבנת הרעיון של הקיום הנצחי של היקום.
כאשר אנחנו אומרים כי היקום הוא נצחי, *אין* הכוונה לומר כי עד הרגע הזה כבר עבר אין סוף זמן.
הכוונה היא כי קיים ציר זמן אין סופי קדימה ואחורה, עבר ועתיד, שאנחנו נמצאים בנקודה כלשהי בתוכו.
עד הרגע הזה *לא* עבר זמן אין סופי, משום שהזמן כולו עוד לא עבר.
מאחר שלזמן העתיד אין סוף, ממילא אכן *לא* ניתן לעבור זמן אין סופי.
אך כדי להגיע לרגע הזה, *לא* צריך לעבור זמן אין סופי, אלא צריך להיות בנקודה כלשהי על ציר הזמן האין סופי לשני הכיוונים.
גם אם נאמר שגיל היקום עצמו הוא אינו אין סופי, הרי שבכך אנחנו מתייחסים רק ליקום בלבד כחומר, אך איננו מתייחסים בכך למרחב המקום ולציר הזמן עצמם.
בהחלט אפשרי לומר ואף הגיוני לומר, כי מרחב המקום וציר הזמן הם אין סופיים לכל הצדדים.
מעצם הגדרתו של ציר זמן ומעצם הגדרתו של מרחב מקום, מעצם הגדרתם הם אין סופיים.
כך שגם אם נאמר מסיבה כלשהי שגיל היקום הוא אינו אין סופי, הרי שגיל מרחב המקום הוא כגיל ציר הזמן, דהיינו אין סוף.
המאורעות השונים מתרחשים בתוך ציר זמן אין סופי *ש*כבר* קיים כולו.
ז"א ציר הזמן *אינו* נוצר בכל רגע, אלא הוא כבר כולו קיים.
המאורעות השונים מתרחשים בתוך ציר הזמן והאדם נע בתוך ציר הזמן האין סופי.
אך ציר הזמן האין סופי הוא כבר קיים כולו כיחידה אחת אין סופית, ללא התחלה וללא סוף.
כנ"ל לגבי מרחב המקום האין סופי.
כאשר אנחנו אומרים כי העתיד עוד לא התרחש, וכי הוא נוצר בכל רגע... *אין* הכוונה לומר כי רגעי הזמן נוצרים בכל רגע.
הכוונה היא לומר כי המאורעות שמתרחשים בציר הזמן, הם אלו שנוצרים ביחס לאדם הצופה בהם, בכל רגע מחדש.
ז"א בכל רגע של הווה, נגלה אל האדם הצופה באירועים השונים, רגע חדש בציר הזמן האין סופי.
אך הזמן עצמו כולו כבר קיים, ויתכן גם כי כבר האירועים עצמם כבר קיימים, רק שהאדם עדיין לא יודע עליהם.
כך ש*לא* הזמן נוצר, כי הוא אינו צריך להיווצר, אלא רק האירועים שבתוכו נוצרים בכל רגע, וגם זה רק ביחס לאדם כנ"ל.
ובאנלוגיה למרחב המקום, כאשר האדם מתקדם (גם מחשבתית או באמצעות חוש הראיה) בתוך מרחב המקום, מרחב המקום אינו גדל תוך כדי תנועה, אלא האדם נע בתוכו...
גם אם נאמר שהזמן עצמו אינו נצחי וכולי, הרי שלא עשינו בכך כלום, משום שבסך הכל יצרנו ציר זמן ומסגרת זמן גדולה יותר.
לומר שאלוהים ברא את העולם, זה בסך הכל יוצר ציר זמן גדול יותר, שבתוכו התרחש האירוע של בריאת העולם, אך זה לא מעלים בשום דרך את קיומו של ציר זמן אין סופי.
תוספת:
הטיעון שמנסה להוכיח כי לזמן יש התחלה, כי לא אפשרי שנעבור אין סוף זמן כדי להגיע לרגע הזה, דומה גם לטיעונים דומים על אותו הרעיון:
1 - טיעון שלא ניתן להגיע (על ידי חימום / קירור) לטמפרטורה X, כי כדי להגיע אליה צריך לעבור אין סוף טמפרטורות מנקודה אין סופית של טמפרטורה.
2 - טיעון שלא ניתן שיהיו לבן אדם 100 תפוזים, כי לשם כך הוא נצרך להתרחק מרחק אין סופי ממינוס אין סוף תפוזים.
3 - לא ניתן להיות בשום מקום, כי צריך להתרחק מרחק אין סופי מהקצה של מרחב המקום. ומאחר שאין קצה כזה, ממילא לא ניתן לנוע בתוך המקום ולא ניתן להיות בשום מקום.
וההפרכה היא כמובן פשוטה:
אכן כדי להגיע אל הקצה האין סופי של ציר כלשהו, אכן לשם כך צריך לעבור אין סוף נקודות, וזה אינו אפשרי, אא"כ אתה נע במהירות אין סופית, שאז אפשר לעבור את כל האין סוף בבת אחת ולהגיע אל הקצה האחרון של האין סוף.
אך האדם עצמו נע *בתוך* ציר הזמן, והעולם כרגע הוא אינו ברגע האחרון של ציר הזמן, אלא נמצא בתוך ציר זמן אין סופי. וכן כיו"ב לשאר הדוגמאות...
אלוהים / העולם - חלק 14 - האם לכל שעון יש שען ולכל נברא בורא ?
בהכרח כי יש בורא לעולם.
הוכחה: כשם שהשעון מעיד על השען והשולחן על הנגר, כך הבריאה מעידה על הבורא.
נסביר את הלוגיקה המחשבתית של הטיעון הנ"ל.
קיימות מספר אפשרויות:
1 - העולם / היקום / מרחב המקום קדמון ונצחי ומעולם הוא לא נברא.
2 - הכל נברא במקרה ומעצמו בצורה אקראית.
3 - קיים בורא מתכנן וכולי.
האדם שולל את האפשרות שהכל נוצר מעצמו במקרה ושולל גם את האפשרות שהכל קיים כל הזמן, מכך שהאדם עושה אנלוגיה לשעון / שולחן וכולי.
וכאן יש לשים לב לדבר הבא:
הסיבה שהאדם מניח כי לכל שעון יש שען, היא אך ורק הרגל מחשבתי בלבד.
לאדם נדמה כי לכל שעון יש שען, רק משום שהוא מעולם לא ראה שעון שנוצר מעצמו + בנוסף לכך הוא ראה / שמע על שעון שנוצר על ידי שען.
לו יצויר שהאדם היה רואה שעון שנוצר מעצמו ו/או לא היה שומע על שען ביצר שעון, הרי שהוא לא היה חושב כי לכל שעון יש שען.
ונסביר:
ניקח לדוגמא אדם שגדל ביער כל חייו כמו כל שאר בעלי החיים.
נניח שאדם כזה היה רואה יום אחד שעון באמצע היער.
כיצד היה אדם זה מגיב למציאת השעון ?
נשיב:
הוא בוודאי היה מתייחס לשעון כאל אבן חסרת שימוש מוגדר כלשהו.
ואם הוא היה מגלה את השימוש של השעון ואפילו את המנגנון הפנימי המורכב של השעון, כיצד הוא היה מתייחס לשעון אז ?
הוא עדיין היה מתייחס לשעון, בדיוק כפי שהוא מתייחס לכל פרי אחר שגדל על העץ וכיו"ב. ז"א האדם עצמו לא היה מסיק כי קיים שען מכך שיש שעון.
ונשאל:
ואם הוא היה מוצא כל יום שעון אחר, כיצד הוא היה מגיב אז ?
אדרבה ואדרבה, הוא היה רואה את מציאותו של השעון כתופעה פיזיקאלית כלשהי שאינה שונה מכל תופעה אחרת.
ואם אדם כזה היה מגיע למקום ישוב ורואה שעון בחלון הראווה, מה הוא היה חושב אז ? האם אז הוא היה מבין שיש שען לשעון ?
לחלוטין לא ! הוא היה חושב שהשעון הוא משאב טבעי בדיוק כמו הפירות / המתכות / יהלומים וכיו"ב.
אז מה צריך לעשות כדי לגרום לאדם הזה להבין כי לשעון יש שען ?
לשם כך יש ללמד את האדם כי השעון לא גדל על העצים כמו הפירות וכולי, אלא לשעון יש שען שיצר אותו.
האם זה יגרום לאדם הזה שהתרגל לחשוב כי השעון גדל בטבע, האם זה יגרום לו לחשוב כי לכל שעון יש שען.
בהחלט לא ! ייקח המון זמן לשטוף את המוח לאיש הזה, כדי לשנות את צורת המחשבה שלו, וכדי לגרום לו להבין כי לשעון יש שען.
רק אחרי תקופת לימוד ממושכת יבין האדם, כי השעונים שהוא מצא ביער, לא גדלו שם מהטבע, אלא מישהו הביא אותם לשם וכי הם נוצרו על ידי שען כלשהו.
המחשבה של לכל שעון יש שען, היא לא יותר מאשר הרגל מחשבתי חברתי בלבד.
כנ"ל, אילו היה האדם רגיל למצוא שעונים בטבע, הרי שהוא היה מסיק כי כל שעון או שהוא גדל בטבע או שיש לו שען אנושי. בדיוק באותה המידה שהאדם מתייחס לכל מיני תופעות אחרות, שקיימות גם בטבע וגם ניתנות לייצור אנושי.
ובנוסף, אילו לא ראה אף אדם אף שען מעולם ובכל זאת הוא היה רואה שעונים, הרי שהוא היה מסיק שהשעונים הם סוג של משאב טבעי וכולי.
ונקשה:
כיצד ניתן להשוות בין רמת תחכום של שעון לבין רמת תחכום של אבן וכיו"ב ?
ונשיב:
רמת התחכום של טיפת מים אחת ושל החלקיק הקטן ביותר באבן, גדולה לאין שיעור מרמת התחכום של כל ההמצאות של כל בני האדם בעולם.
אז נשאל:
אז מדוע האבן נראית פחות מתוחכמת לאדם מאשר שעון ?
1 - הרגלי חשיבה חברתיים וכיו"ב.
2 - האדם טיפש ולא מבין את התחכום של האבן.
3 - האדם רגיל לראות הרבה אבנים ולכן הוא התרגל לתחכום.
וכיו"ב.
בכל מקרה, האבן בהחלט לא פחות מתוחכמת מאשר כל השעונים ביחד.
נניח שיום אחד יגלו במקום כלשהו ביקום עץ שמצמיח שעונים, מה יקרה אז ?
1 - האדם יסיק כי קיימת אפשרות לגידול שעונים על העצים.
2 - האדם יטען כי יש מתכנן לעץ עצמו שמצמיח את השעונים, כי אם לשעון עצמו יש מתכנן, כל שכן לעץ שמצמיח אותם.
נמשיך לשאול:
ומה יקרה אם האדם יגלה בעוד ועוד מקומות שעונים שונים בצורות שונות שגדלים על העצים ? ומה יקרה אם האדם פתאום יראה עצים שמצמיחים כל מיני מכשירים טכנולוגיים שונים ? ומה יקרה אם האדם עצמו יהיה מסוגל לקחת גרעין קטן של עץ, להשקות אותו וכולי, ולראות שהוא מצמיח שעונים ? כיצד יגיב לכך האדם ?
אז יסיק האדם כי לא לכל שעון יש שען, וכי רק בכדור הארץ שבו לא צומחים השעונים על עצים, רק כאן האדם הצליח ליצור שעונים שדומים לשעונים (אולי הטובים יותר) שצומחים על העצים במקומות אחרים.
נסכם:
הסיבה לכך שנדמה לאדם שלכל שעון יש שען וכולי, היא לא יותר מאשר הרגל מחשבתי בלבד.
מצד המציאות עצמה הכל אפשרי.
ולכן מכך שהאדם רגיל לראות שעונים שנוצרים על ידי שענים, מכך לא ניתן להוכיח אפילו לא כי לכל שעון יש שען, וכל שכן שלא ניתן להוכיח מכך שום דבר אחר...
אלוהים / העולם - חלק 15 - האם לכל מורכב יש מרכיב ?
לכל דבר שמחובר ומורכב מפרטים שונים, יש גורם אחר שהוא זה שמחבר / מרכיב / מסדר את הדבר המורכב להיות בצורתו ולא בצורה אחרת.
וא"כ נסיק כי גם לעולם עצמו שמורכב מפרטים שונים, יש בוודאי בורא יחיד שמרכיב ומסדר את העולם וכולי.
לכל דבר שמחובר ומורכב ממספר חלקים / פרטים שונים, יש גורם אחר שמחבר אותו למצב שבו הוא נמצא.
ונביא מספר דוגמאות:
1 - ראשית נביא את הדוגמא הקלאסית של השעון והשען, שהיא דוגמא לדבר מורכב בעל תכלית ושימוש ידועים (ראה האם לכל שעון יש שען).
הדוגמא היא: שעון שהוא ישות שמחוברת מחלקים שונים ואותה חיבר והרכיב השען (או שולחן ע"י נגר וכיו"ב).
2 - דוגמא נוספת לדבר שנראה חסר מורכבות טכנית, אך גם הוא הורכב על ידי כוח חיצוני לו: גרגירי חול שנמצאים על הרצפה בצורה כלשהי.
גרגרי החול הובאו לשם על ידי אדם / רוח וכיו"ב. דהיינו כוח חיצוני שהרכיב וחיבר את גרגירי החול להיות בצורה שבה הם נמצאים.
3 - דוגמא נוספת ממשל כתם הדיו המפורסם: כתם דיו שנשפך על נייר יוצר צורה כלשהי, שהורכבה ונגרמה על ידי הכוחות השונים שפעלו על הדיו כאשר הוא נשפך על הנייר, בין אם אלו כוחות פיזיקאליים / אנושיים וכיו"ב.
(נא לשים לב לכך כי במשל המקורי של כתם הדיו, שם הטיעון התבסס על כתם דיו שיוצר טקסט קריא, שלא יתכן כי הוא נוצר מעצמו, אלא בוודאי שהוא נכתב על ידי מישהו.
אך כאן בעצם אנחנו מוכיחים שיש גורם לכתם הדיו, גם אם לא יצא ממנו ספר לקריאה. כי לא משנה מהי צורת הדיו והאם האדם מבין את משמעות הצורה, בכל מקרה קיימים גורמים כלשהם לכך שהכתם הוא דווקא בצורה הזאת ולא בצורה אחרת.)
נמצא אם כן:
כי דברים מורכבים שמחוברים מפריטים שונים, קיים כוח חיצוני אחר שגורם לכך שהם יהיו כפי מה שהם ולא אחרת, בין אם זה כוח אנושי / טבעי וכיו"ב.
ועכשיו *נניח* כי: *כל* דבר מורכב קיים עבורו מחבר ומרכיב אחר חיצוני לו שקדם לו ושהרכיב וחיבר אותו לצורתו. ואין אפשרות כי דבר יהיה מורכב ומחובר ללא מרכיב ומחבר.
וא"כ נסיק: כי קיים בורא לעולם שהרכיב את כל העולם.
נחדד:
הבורא גם הרכיב את כל הרגעים שיש בציר הזמן + הבורא הרכיב גם את כל המקומות השונים שיש במרחב המקום.
ומי הרכיב / חיבר את הבורא עצמו להיות מה שהוא ?
נשיב: הבורא עצמו הוא יחיד / אין סופי / אינו מורכב / אין לו שני וכיו"ב. הוא אינו מורכב אלא הוא ישות אחת ללא שינוי / השתנות וכולי. וממילא עליו לא שייכת השאלה מי הרכיב אותו.
ונוסיף:
בטיעון הנ"ל יש גם כאילו הוכחה סמויה, לכך שציר הזמן ומרחב המקום גם הם נבראים. משום שגם הם *ניתן* לומר שהם עצמם אינם ישות אחת, אלא הם מורכבים מרגעים וממקומות שונים. למרות שגם כאן אפשר לשחק עם ההגדרות איך שרוצים, אך איננו עוסקים כרגע בכך.
הטיעון בעצם הוא כי לכל מחובר ומורכב יש מחבר ומרכיב עד המחבר והמרכיב הראשון שהוא עצמו יחיד כישות אחת שאינה מורכבת וממילא אין צורך שמישהו אחר ירכיב אותה וכולי.
אך יש לזכור כי קיימות מספר אפשרויות נוספות:
1 - לכל מורכב יש מרכיב אחר עד אין סוף.
2 - לא לכל מורכב יש מרכיב, אלא יתכן כי דבר הורכב מעצמו ללא מרכיב כלשהו.
(הערה: אנחנו מדלגים כאן על האפשרות כי מורכבות העולם היא נצחית וממילא מעולם לא היה צריך להרכיב אותה על ידי מישהו).
ועכשיו נוכיח מדוע על כורחך לומר כי אחת מ 2 האפשרויות הנ"ל נכונות בהכרח, ומדוע *אי* אפשר לומר כי יש מרכיב ראשון דהיינו אלוהים.
ז"א נוכיח כי *אין* אפשרות שיהיה מרכיב ראשון שאינו מורכב וכולי כנ"ל, אלא על כורחך לומר או ש:
2 - ישנם דברים שמורכבים מעצמם ללא מרכיב.
ברגע שאנחנו אומרים שאלוהים ברא את העולם, הרי שבאותו הרגע הפכנו גם את אלוהים למורכב ולמחובר.
וממילא או שמישהו אחר הרכיב אותו וממילא זה עד אין סוף ללא נקודת התחלה, או שקיימים דברים שמורכבים מעצמם וממילא אין הוכחה לכך שיש אלוהים.
נשאל:מדוע לומר שאלוהים ברא את העולם, זה בעצם לומר שאלוהים הוא ישות *מורכבת*, ש*אינה* אחת, *אינה* אין סופית וכולי ?
נשיב: כי ברגע שאנחנו מייחסים לאלוהים הגדרה / פעולה / רצון כלשהו, הרי שאלוהים עצמו מורכב מהישות העצמית שלו + מהרצון / פעולה / תיאור / הגדרה וכולי.
לדוגמא: ברגע שאומרים אלוהים רצה לברוא את העולם, הרי שאומרים שאלוהים עצמו מורכב מישות עצמית + רצון שהוא אינו הוא עצמו.
*לא* ניתן לומר כי הרצון שלו והישות שלו הם אחד, משום שאז נשאל במה שונה הישות של הבורא מהרצון שלו ?
אם נאמר שאין *שום* הבדל בין הבורא לבין הרצון שלו, הרי שממילא לא שייך לומר שלבורא יש רצון כאילו אלו 2 דברים שונים, משום שזו ישות אחת, וזה כאילו יהיה לומר שאלוהים הוא אלוהים, מאחר שהרצון עצמו והבורא עצמו הם ישות אחת ממש.
ואם נאמר כי קיים הבדל *כלשהו* בין הבורא לבין הרצון שלו, גם אם נאמר כי הרצון של הבורא עשוי ממהותו של הבורא, הרי שבכל מקרה הפכנו בכך את אלוהים בורא העולם לישות שמורכבת מישות עצמית + רצון שהוא אינו זהה לחלוטין לישות העצמית שלו.
מעצם זה שאנחנו אומרים "רצון הבורא", הרי שאנחנו מגדירים את אלוהים כישות שמורכבת מתודעה / הוויה / ישות עצמית + רצון שהוא בהכרח שונה במשהו כלשהו מהישות עצמה, כי אחרת לא הייתה שום משמעות לביטוי "רצון הבורא" אם באמת אין שום הבדל בין הבורא לבין הרצון שלו.
כך שבעצם ברגע שמייחסים לבורא רצון לברוא את העולם, הרי שבעצם אומרים שהבורא הוא עצמו ישות שמורכבת מדברים שונים, וא"כ חוזרת השאלה מי הרכיב את הבורא וכולי.
וא"כ נסיק שגם לבורא יש בורא אחר עד אין סוף, או שהכל נברא מעצמו, או שהכל קיים מאז ומעולם ללא נקודת התחלה וכיו"ב.
בדוגמא הקודמת הסברנו כי "רצון הבורא" פירושו ישות מורכבת, דהיינו ישות בעלת רצון.
זה כמובן נכון גם לגבי כל יחוס תכונה אחרת לבורא, כגון: מחשבה / רגש וכיו"ב.
וניתן דוגמא נוספת:
נניח לרגע אחד שלבורא אין רצון / מחשבה וכולי, והוא אכן ישות אחת, ושהוא ברא את העולם ללא רצון שנפרד ממנו וכולי, אלא בלי רצון וכולי.
נתמקד לרגע אחד ברעיון שאלוהים ברא את העולם, דהיינו נתמקד בביצוע הפעולה של בריאת העולם על ידי בורא, בלי להתייחס למחשבה / רצון של אלוהים וכולי.
מי שיתבונן יראה כי גם יחוס פעולה כלשהי לבורא, גם זה עצמו הופך אותו לישות מורכבת שמצריכה מרכיב חיצוני אחר וכולי.
מדוע ?
משום שברגע שאומרים שאלוהים ביצע פעולה כלשהי, הרי שבעצם אומרים בצורה עקיפה כי קיימות לפחות 2 צורות שונות אפשריות של אלוהים, שהן:
1 - אלוהים ללא פעולה.
2 - אלוהים + פעולה כלשהי.
וברגע שאנחנו אומרים שקיימת 2 אפשרויות שונות של אלוהים ללא פעולה ואלוהים + פעולה כלשהי, הרי שמיד נשאל את השאלה:
מי הרכיב את המצב של אלוהים + פעולה ?!
כי אלוהים + פעולה / אלוהים + עולם וכיו"ב, זהו מצב מורכב, שגם אותו מישהו צריך להרכיב.
ז"א מי בעצם הרכיב וחיבר את הפעולה של בריאת העולם לאלוהים ? מי הרכיב וחיבר את הרצון של בריאת העולם לישות של אלוהים ?
זה הרי *לא* יכול להיות שאלוהים עצמו הרכיב את זה, כי אז נשאל: ומה גרם לו לבצע את ההרכבה והשינוי הראשון וכולי.
ויותר מכך, נוכל גם לשאול:
מאחר שקיימת האפשרות לאלוהים + פעולה וגם האפשרות לאלוהים ללא פעולה / רצון לברוא את העולם וכולי, אז ממילא השאלה היא לא רק מי הרכיב וחיבר את תהליך בריאת העולם לאלוהים, אלא גם נשאל:
מי *הכריח* את המצב של *לפני* בריאת העולם.
דהיינו מאחר שקיימת האפשרות לאלוהים + פעולה של בריאה וכולי, א"כ מי הכריח את המצב שקדם לפעולה של בריאת העולם ?
כי מאחר שיש לפחות 2 אפשרויות שונות לאלוהים עם או בלי עולם, אז מי הכריח את המצב של לפני בריאת העולם שיהיה כפי מה שהוא.
ז"א השאלה היא לא רק מי הרכיב את הפעולה של הבריאה לאלוהים, אלא גם מי הכריח את המצב של לפני הבריאה להיות כפי מה שהוא.
ולכן נסיק:
או ש 1 - מישהו אחר הרכיב את התהליך, וממילא גם לו עצמו יש מרכיב אחר עד אין סוף.
2 - העולם הורכב מעצמו ללא אלוהים / לא לכל מורכב יש מרכיב.
3 - העולם קיים מאז ומעולם.
ונוסיף, כל אחת מ 3 האפשרויות הנ"ל *אינה* שוללת את קיומו של אלוהים, אלא היא שוללת את יחוס הפעולה של בריאת העולם לאלוהים כנ"ל, כי זה כבר הופך אותו למורכב וכולי.
תוספת חשובה:
נא לשים לב לכך כי הלוגיקה הנ"ל חוזרת על עצמה בצורות שונות ובהטעיות שונות.
לדוגמא: לייחס לאלוהים את בריאת העולם ואת בריאת הזמן, זה בעצם יוצר ציר זמן גדול יותר שבתוכו התרחשה בריאת העולם, אך לא באמת מעלים את ציר הזמן לגמרי בשום שלב.
גם, לומר שאלוהים הנצחי ברא את הזמן, זו כמובן הטעיה לשונית, כי המושג נצחי פירושו ציר זמן אין סופי, ואם אין זמן, מה שייך אלוהים אין סופי ונצחי.
בטיעון הנ"ל לדוגמא, טוען הטיעון אינו שם לב לכך שגם האלוהים הוא ישות מורכבת וכי גם בריאת העולם היא תהליך מורכב. כך שממילא אלוהים לא פתר שום בעיה לוגית בשום צורה.
בכל מקרה, הרעיון הוא שצריך לשים לב לכך, ש:
כל כולל כל הוכחה לכך שיש אלוהים, היא בעצם הפרכה מוחלטת וישירה לכך שאלוהים ברא את העולם !
כי גם בריאת העולם ע"י אלוהים, גם זה עצמו תהליך שמתרחש בתוך ציר זמן / מרחב מקום / סיבה ומסובב וכולי.
ראה גם: * האם יש אלוהים ? מי ברא את העולם / אלוהים ? - חלק 1.
* אלוהים / העולם - חלק 12 - האם לכל מוגבל יש מגביל עד המגביל הראשון שאינו מוגבל ?!.
* אלוהים - חלק 2 - מעל הזמן / לא שייך אצלו זמן ?!.
* אלוהים / העולם - חלק 6 - הוכחה לכך שאלוהים *לא* ברא את העולם !.
* ההגיון הנגדי - רשימת כל המאמרים....
קרא עוד על עולם , לשאול שאלות , דפוסי התנהגות / חשיבה , אלוהים ועוד ...
מאת להצליח בכח המחשבה www.EIP.co.il
מאת אליעד כהן - מאמן אימון אישי + יעוץ אישי - לכל תחומי החיים ועוד
מחבר הספרים! אהבה בחיים / חיים בלי פחד / חיים טובים / להיות אלוהים / להצליח בכח המחשבה ועוד
הכנס עכשיו לאתר EIP.co.il ותהנה מאלפי מאמרים + הרצאות וידאו על כל נושאי החיים בכלל, ועל האושר שלך בפרט ...
מאמן אימון אישי חרדה פחד דיכאון קבלת החלטות זוגיות ויחסים ביטחון והערכה עצמית אהבה אושר להתמודד עם בעיות הצלחה מוטיבציה כסף והצלחה לחנך חינוך ילדים לשכנע מכירות שכנוע משמעות החיים בחירה חופשית חשיבה חיובית לחשוב חיובי ידע רוחניות מודעות הארה אלוהים להיות אלוהים בריאת העולם ברסלב רבי נחמן מברסלב פורום ברסלב אימון טיפול ייעוץ אישי
תכנסו ותהנו ...