לא שמתי לב והינה התחילה שנת לימודים חדשה! וואו איזה לחץ הולך להיות. המערכת עוד לא מסודרת לגמרי, וצריך לסדר את החדר בדירה החדשה. לפתע שיחת טלפון. "כן, כבר חוזרת אליך. אני מתארגנת כאן על כמה דברים ואתקשר אליך חמוד שלי",  "זה בסדר, אני מתגעגע אליך. נדבר יותר מאוחר". בשעת ערב כשהיא עוד מעט "נשפכת" מרימה טלפון והוא מספר על כמה חברים שנמצאים איתו ואומר "כן אני מאוד רוצה לדבר איתך, אז נדבר מחר....." כשתקשורת מקוטעת שכזו ממשיכה ומופיעה, הזוגיות נעלמת לה ואת מקומה תופסת שגרה מרתונית הצבועה בגוונים של משימות אינסופיות.

לעיתים נמצא את עצמנו בוחרים ליצור קשר זוגי אחרי הבחינות כשדברים יירגעו. איך אני אמצא זמן להשקיע בחבר חדש, זו המון עבודה. בחופש זה יהיה יותר קל. הבעיה שחופש יש לו נטייה להסתיים וכשהחופש מגיע לקיצו, וחוזר הלחץ של "שגרת" הלימודים, לעיתים מופיעה המחשבה שזוגיות זה דבר מגביל ואולי זה הזמן להרפות קצת מכל העניין.

אז איך משלבים בין העומס של משימות והלחץ של החיים הסטודנטיאליים הלא פשוטים והמורכבים עם חברות וזוגיות? האם אפשר ללמוד, לעבוד, לפגוש את ההורים, לשמור על קשר עם חברים, להמשיך לבקר את בני המשפחה הקרובים, לתת יחס לחיית המחמד האהובה, למצוא מעט זמן למנוחה ...... האם האפשר למצוא איזון בין כל הדברים? איך שומרים ומטפחים קשר זוגי בתנאים כאלה שלעיתים הם בלתי אפשריים?

הפעולה הראשונה תהייה להחליט ולשים את הזוגיות כמטרה עם עדיפות גבוהה, ולראות בה משימה מהנה. נכון, צריך לבדוק האם זו זוגיות יציבה שנראה שתמשך לתקופה ארוכה, ואולי זהו קשר זמני ארעי שיסתיים עם המשבר הראשון. האפשרות השלישית היא שזהו קשר שעתידו לא ברור ונראה עם הזמן את הכיוון אליו הוא יזרום.  אין ספק שזוגיות ארעית שבאה לספק מטרות רגעיות מהנות, לא תשרוד את עומס המשימות. זוגיות שכזו תראה לעיתים כעוד משימה מכבידה מול אוסף המטלות, במיוחד אם בסביבה מחכה זוגיות אחרת עם פוטנציאל להנאה שעדיין לא נכבשה. מכאן התנאי הראשון להצלחה הוא לקבוע שזוגיות היא חשובה, והמערכת הזוגית הזאת היא עם פוטנציאל של בניה וצמיחה. אז איך ממשיכים מכאן? איך מנהלים את זה נכון?

הקצבה של זמן לזוגיות היא הכרחית להצלחת העניין. קביעה מראש היכן ואיך נבלה בסופשבוע, למצוא ימים שנוכל להיות רק שנינו ביחד, למצוא זמן לבלות ביחד עם החברים המשותפים. אפשר ורצוי לעשות זה לצד זה את השיעורים, לבשל ביחד, לקבוע פגישה לארוחת צהרים משותפת. כן, למעשה כל פעולה שבבסיסה יכולה להיעשות לבד ניתן לבחון האם אפשר לעשותה ביחד. למשל מקלחת משותפת... טוב זו פעולה נחמדה , אך לא ברור מה יהיה בסופה.... רצוי לא לסמוך על הרצון הספונטאני  לצאת ולבלות אלא לתכנן את הדברים. ליחסי המין דרושים זמן ופרטיות ויש צורך בתכנון מקדים כדי שהדברים יתאפשרו.

זוגיות נבנית מהיותה מערכת שתומכת ועוזרת לשני הצדדים להרגיש שהם לא לבדם, שיש אדם מאוד קרוב שנמצא איתם ויכול לתמוך בהם. בני זוג יכולים למצוא זמן לעצמם, אך עלולים לפגוש ריקנות ושטחיות בקשר. ריקנות כתוצאה מקשר שמסתובב סביב מטלות, סביב בלויים נחמדים אך לא כאלה שמאפשרים להכיר לעומק את מי שנמצאים איתו.

מבחן טוב לזוגיות זו היכולת לשבת ביחד ללא טלביזיה, מוזיקה או אפילו קיום יחסי מין ולבחון את היכולת של בני הזוג לדבר בינם לבין עצמם. לדבר לא רק על מה שאחרים עושים, לא רק על מה שקרה להם אלה גם על רגשות ומחשבות שממלאים את עולמם האישי. ממקום שכזה נבנית אינטימיות רגשית, שהיא מרכיב חשוב ביצירה של יציבות בקשר הזוגי.
זוגיות היא מיומנות נרכשת שמשביחה עם השנים. צריך לזכור שבהתחלה ההתאהבות והמשיכה ההדדית מכפרים על חוסר המיומנות. אך אלה דברים שפוחתים תוך זמן קצר ולעיתים אפילו נעלמים. נדע כי לרשות בני הזוג ישנם כלים רבים של תקשורת, התמודדות עם רגישויות וקשיים מהעבר, דרכים לגשר על הבדלי תרבויות וגישות או בעיות מורכבות שמקורן במשפחות המוצא היכולים לפתור את הדברים ולגשר על הפערים. חשוב שנדע כי קשיים אלו אינם מסמלים את סופו של הקשר הזוגי. אלו הם סימנים המעידים על הצורך לעלות מדרגה בקשר ולהתמודד עם דברים יותר עמוקים. נושאים שאם לא נדע לפתור אותם כאן, סביר שנצטרך להתמודד איתם בקשר הבא.

כדי להצליח עם כל המשימות האחרות נזכור כי חופש הוא במסגרת גבולות והכוונה כאן היא להגביל את הקשר הזוגי לזמנים מוגדרים ולתת לדברים האחרים את המקום שלהם. חשוב להיזהר ולהימנע מהיסחפות בקשר הזוגי והשקעה בו על חשבון דברים אחרים, המובילה להזנחה של דברים הכרחיים. היכולת לנהל את הדברים במידת האפשר, היכולת להימנע מלהיסחף לקשר ללא גבולות ומעצורים, היכולת שלא לשקוע במשימות ובצורך להתקדם והאיזון בין הדברים הוא מפתח חשוב ליצירת הצלחה בקשר הזוגי בשלב הזה של החיים.