פילוסופיה. לוגיקה. תכלית.

בהמשך למה שהתבאר במאמר תכלית החיים - האם יש או אין תכלית לחיים? ואם יש, אז מהי?, נבאר עוד את העניין בצורה הבאה:

אם נתבונן בעניין נראה, כי יש 3 אפשרויות. אפשרות אחת היא שלכל דבר בעולם יש תכלית. אפשרות שנייה היא שלשום דבר בעולם אין תכלית. ואפשרות שלישית היא, שלחלק מהדברים בעולם יש תכלית ולחלק מהדברים בעולם אין תכלית.

וכדי לפתור בעיה, לשם כך צריך לצמצם את האפשרויות שלה. ולשם כך נצמצם את 3 האפשרויות שלנו ל2 אפשרויות בצורה הבאה:

אם נאמר שלחלק מהדברים יש תכלית ולחלק מהדברים אין תכלית, נשאל את השאלה הבאה: האם יש תכלית וסיבה מדוע לחלק מהדברים יש תכלית ולחלק מהדברים אין תכלית? ואם נאמר שיש סיבה מדוע לחלק יש תכלית ומדוע לחלק אין תכלית, הרי שבעצם אמרנו שלכל דבר יש תכלית. ואם נאמר שאין תכלית וסיבה, מדוע יש דברים שיש להם תכלית ומדוע יש דברים שאין להם תכלית, הרי שהמשמעות היא שאין שום תכלית לשום דבר.

כי לומר שיש לחלק מהדברים תכלית, פירושו שיש סיבה בנקודת ההתחלה של הדברים, שבגללה הדברים הם כפי מה שהם. ואם לחלק מהדברים אין סיבה. הרי שבנקודת ההתחלה שנוצרו הדברים, הרי שלא באמת הייתה סיבה מדוע לחלק מהדברים יש ולחלק מהדברים אין סיבה. וא"כ, לומר שלחלק מהדברים יש ולחלק אין סיבה, המשמעות היא שבנקודת ההתחלה נעשו דברים בלי סיבה, וא"כ אין משמעות לסיבה כלשהי בנקודת ההתחלה.

כי אם יש סיבה מדוע לחלק יש סיבה ולחלק אין סיבה, הרי שיש סיבה לכל דבר. ואם אין סיבה מדוע לחלק יש סיבה ולחלק אין סיבה, הרי שבנקודת ההתחלה שבה נוצרו הדברים ונפרדו זה מזה, אלו לאירועים עם סיבה ואילו לאירועים בלי סיבה, הרי שאם לחלוקה עצמה אין סיבה, הרי שהאין סיבה, קודם לנתינת הסיבה לדברים, וא"כ כל הסיבות של הדברים שיש להם סיבה, הן חסרות משמעות.

ונוסיף להבהיר: אם נאמר שיש דברים שאין להם סיבה ויש דברים שיש להם סיבה, הרי שנשאל: מהי הסיבה שבגללה הוחלט שיהיו דברים עם סיבה ושיהיו דברים בלי סיבה. ואם נאמר שיש לכך סיבה, הרי שיש סיבה גם לדברים שאין להם סיבה.

ואם נאמר שאין סיבה מדוע יש דברים עם או בלי סיבה, הרי שהמשמעות היא שתהליך יצירת הדברים עם ובלי סיבה, הוא עצמו נעשה בלי שכל וסיבה. וא"כ אין משמעות לסיבות שנוצרו בו. כי אם אין סיבה מדוע יש סיבה, א"כ אין משמעות גם לסיבה עצמה.

כי אם יש סיבה לכל הסיבות, הרי שיש משמעות לכל הסיבות. אבל אם אין סיבה לכל הסיבות, דהיינו אם בנקודת ההתחלה אין סיבה מדוע לחלק מהדברים יש ולחלק מהדברים אין סיבה, הרי שיש אקראיות בנקודת ההתחלה ללא סיבה, וא"כ אין משמעות ליצירת הסיבות עצמן.

כי אם נאמר שאין סיבה מדוע חלק מהדברים יש וחלק מהדברים אין להם סיבה, המשמעות היא שבעצם הדברים יכולים להיות גם אחרת. ואם הדברים לא יכולים להיות אחרת, ואם בהכרח שלדברים האלו תהיה סיבה ולדברים אחרים לא תהיה סיבה, הרי שיש סיבה לכל דבר.

ואם אכן באמת הדברים יכולים להתחלף, הרי שאין סיבה אמיתית לדברים שיש להם סיבה, כי הם יכולים להתחלף עם הדברים שאין להם סיבה.

בכל מקרה, אם נאמר שלחלק יש ולחלק אין סיבה, הרי שאם יש לזה עצמו סיבה, הרי שיש סיבה לכל דבר. ואם לזה עצמו אין סיבה, אז אין שום סיבה לשום דבר. וא"כ נשארנו עם 2 אפשרויות, 1 שיש סיבה לכל דבר, ו - 2 שאין סיבה לשום דבר.

ואחרי שנשארנו עם 2 אפשרויות, עכשיו נראה שהן בעצם בעלות אותה המשמעות.

כי אם יש סיבה לכל דבר ודבר, הרי שבכל דבר מושגת הסיבה הסופית, וא"כ שום דבר הוא לא בעל משמעות יותר מאשר דבר אחר, וא"כ אין באמת סיבה לשום דבר, כי כל דבר הוא הסיבה של עצמו.

ואם נאמר שאין סיבה לשום דבר, אז גם אין משמעות לכל סיבה שהיא, ואז ממילא כל הדברים בעלי אותה המשמעות.

ונמצא אם כן, שהסיבה של כל דבר, היא הדבר עצמו.

ראה גם:

* תכלית החיים - האם יש או אין תכלית לחיים? ואם יש, אז מהי?.

המאמר מאת להצליח בכח המחשבה | ידע - הדרך שלך להצליח

הכנס לאתר וקרא עוד מאמרים על לוגיקה, יעוץ, סיבות, פירוד ועוד ...