חכמי התלמוד קבעו כי כפית גט בישראל הינו מעשה כשר. אך אלימות הבעל לא נכללה בתלמוד כעילה לכפית הגט. חכמי התלמוד כמעט ולא עסקו בתופעת האלימות כלפי נשים. בתקופות מאוחרות יותר של הגאונים, ראשונים ואחרונים יש התייחסות רבה בקרב חכמי ישראל לתופעה .
יש מחלוקת בין חכמי ההלכה מתי כופים גט ומתי לא. המחלוקת היא על השאלה אם יש לראות ברשימה בתלמוד בה נקבע מתי כופים גט כרשימה סגורה עליה אין להוסיף דבר, או שהרשימה לא סגורה וניתן להוסיף דברים כגון אלימות כלפי נשים, או לחילופין אלימות כלפי נשים שמשתמשות במחשבים ניידים.
היו חכמים שסברו שהכאת אישה מהווה עילה לגט, ולעומתם היו חכמים שחששו שהגט יהיה פסול ולכן פסקו שאין לכפות גט על בעל אלים.
הטלת עונשים- כהצעה אלטרנטיבית לכפית הגט, חכמים הציעו הטלת עונשים פליליים על הבעל בגין ההתנהגות האלימה, שבמקרה הקיצוני זה קיצוץ ידיו.
הטלת כנסות-אחרים הציעו להטיל עליו כנסות כספיים או הגדלת הכתובה של האישה.
ברירה- היו חכמים שהציעו שתהיה לבעל האפשרות או לקבל עונש, או לתת גט- זוהי כפית גט בדרך עקיפה. (בדרך זו צידד ה"בית יוסף").
דרך הברירה השנייה היא לתת לאישה מזונות או לתת גט (בכך צידד ה"בית מאיר").
רבים מהחכמים שהתנגדו לכפית גט בדרך ישירה, התנגדו גם לכפית הגט בדרך עקיפה-ברירה.
אז איך יש לנהוג? לפי המחמירים או המקלים?
רא"ש- מציע לנהוג לפי דעת המחמירים כדי להימנע מספק של גט לא כדין.
חת"ם סופר- גם לדעתו יש להקפיד על דעת המחמירים בסוגיה של כפיית גט.
לסיכום, דעות חכמי ההלכה אינן אחידות לגבי כפית הגט אם בכפיה ישירה ואם בעקיפה.
מה עושה בית הדין כשמובא לפניו מקרה של בעל אלים? האם הוא יכול לקבל את דעת המחמירים ולא לכפות עליו גט מתוך חשש לגט לא כשר, או שנוטה לדעת המקלים ? ואם הוא מחמיר ולא כופה גט, מה הוא כן עושה? חיוב, ציווי, שלום בית?
אלימות כלפי נשים כגורם משפיע על החלטת בית דין
בכל מקרה של טענה של בעל אלים בבית דין, נבדקה רמת האלימות של הבעל .
אלימות ראשונית- אלימות מקרית, לרוב חד פעמית הנובעת מהתפרצות רגעית של הבעל.
במקרה זה נשים רבות לא יגישו תביעות ויעברו עם זה על סדר היום .
במקרים המפורטים,לדעת השופטים במקרים אלו אין לפסוק על כפיית גט על הבעל.
אלימות משנית- אלימות קבועה של הבעל שהפכה אצלו לשגרה.
במקרה זה נשים יגישו תביעה כי לא יחיו בצילו של אדם שזהו אורח החיים שלו.
דעת בית המשפט היתה שבמקרים של אלימות משנית שאין בה כדי לסכן את חיי האישה, אין כופים על הבעל גט. בית הדין לא מורה על "שלום בית" ומחליט לרוב על חוב במתן הגט. וזאת גם ללא טבעות אירוסין
אנו רואים שגם אלימות ראשונית וגם משנית אינן עליות של בית הדין לפסוק כפית גט על הבעל.
אבל באלימות משנית, בית המשפט לא שולח את בני הזוג ל"שלום בית" בקלות, ומגמתו להחליט על חיוב במתן גט לעיתים באמצעים נוספים כמו איום בכפית גט.למרות שגירושין צריכים להיות מרצון הצדדים
אלימות של בעל המופרע בנפשו
במקרה של אלימות כלפי אישה של בעל שהוא חולה בנפשו, הסיכון שהדבר יסתיים בפגיעה חמורה הוא גדול יותר מאשר אם בעל בריא מכה את אשתו, ולכן בית הדין מתייחס לזה בחומרה.
על פי כמה מקרים ניתן לראות כי מופרעות של הבעל, אפילו אם היא מלווה בהתנהגות אלימה, תגרור במקרה הטוב חיוב בגט ולא כפיית גט.
בעל הפוצע את אשתו
כאן נידונו מקרים שבהם כתוצאה ממקרה האלימות האישה נפצעת.
במקרים שנידונו ניתן לראות שמסוג זה של אלימות אף בית הדין אינו כופה מתן גט על הבעל, אלא מסתפק בחיוב במתן גט לאשתו.נכתב על ידי עורך דין גירושין