אגרת חוב היא מעין הלוואה ארוכת טווח הניתנת לחברה או לגוף ממשלתי. אגרות חוב הן אמצעי עבור חברה, ארגון, או ממשלה לגייס הון ומשאבים. כשם שאגרת החוב היא אמצעי לגיוס כספים עבוד החברה, או הארגון הממשלתי הנזקק לה, כך היא אמצעי השקעה לטווח ארוך עבור המשקיע  הנהנה מהריבית המצטברת.

בניגוד להלוואה רגילה, אגרות חוב ניתנות על סמך הפוטנציאל העתידי לרווח של חברה או גוף הממשלתי, ולא על סמך נכסים או משאבים קיימים.

לכל איגרת חוב יש מועד נקוב מראש לפדיון, בדרך כלל משנה ועד לשלושים שנים.

שלושת הסוגים העיקריים של אגרות חוב הם:

אגרות חוב קצרות מועד, שניתן לפדות בתוך שנה או פחות.

אגרות חוב לטווח בינוני, שניתן לפדות אחרי יותר משנה ופחות מעשר.

אגרות חוב ארוכות טווח, שניתן לפדות רק אחרי עשר שנים או יותר. 

בישראל, שלושת המנפיקים העיקריים של אגרות חוב הם:

ממשלת ישראל -.אגרות חוב המונפקות על ידי הממשלה נקראות אגרות חוב ממשלתיות. אגרות חוב המונפקות על ידי הממשלה אינן מדורגות שכן הן נחשבות לבטוחות לחלוטין.

רשויות מקומיות – אגרות חוב המונפקות על ידי רשויות מקומיות נקראות אגרות חוב מוניציפאליות. אגרות חוב כאלו מונפקות, בדרך כלל, למימון פרוייקטים חד פעמיים, תשתיות, וכדומה.

חברות – אגרות חוב המונפקות על ידי חברות נקראות אגרות חוב קונצרניות.

אגרות חוב נחשבות לאמצעי השקעה ארוך טווח בטוח יותר ממניות, אך בעל תשואה נמוכה יותר.

אגרות החוב השונות מדורגות לפי היכולת הפוטנציאלית של המנפיק לפרוע את חובו. לחברות קטנות, שסיכוייהן לפרוע את החוב קטנים יותר, יהיה דרוג נמוך, אך שיעור הריבית שהן יהיו מוכנות להעניק, בדרך כלל גבוה יותר. אגרות חוב כאלו, בעלות דרוג נמוך ושיעור ריבית גבוה, נקראות "אגרות חוב זבל". אגרות חוב שזכו לדרוג גבוה נקראות "אגרות חוב מדורגות".