אני נמצאת בדילמה שקשורה לזוגיות ולא יודעת לאן לפנות מה לעשות ?
היה לי ידיד טוב בעבודה שהיינו מאוד קרובים אחד לשני  והרגשנו מעבר לידידות אך אני העדפתי לשתוק מכיוון שהוא נמצא במערכת יחסים עם מישהי כבר שנתיים אך איכשהו הקלפים נפתחו והתווידנו על רגשותינו  התברר  שזה הדדי בינינו אך הוא פחד מתגובתי  שנפתחו הקלפים הוא היה בהתלבטות  מה לעשות?
בסופו של דבר הוא נפרד מחברתו והתחלנו בקשר שנמשך כחודש וחצי אך נקטע מכיוון שהוא לא סגר לגמרי תקצוות של הקשר הישן שלו ושמתחילים קשר חדש ועדיין הקשר הישן פתוח הקשר החדש לא יכול להתפתח כראוי, הוא פחד שרבנו ולא הסתדרנו ונשבר  ובסוף גם חזר לחברה שלו  לפני שבועיים ,ועכשיו הוא מתחרט ורוצה הזדמנות שנייה אומר שהוא טעה שהוא אוהב ומתגעגע ושזה היה טעות  לחזור   הוא חזר אליה כי היא ביקשה הזדמנות נוספת והוא חשב לנסות לראותאולי יסתדרו
והבין שהוא עשה טעות עכשיו שוב חזרנו להתחלה  לפרשת דרכים הזאת הוא מבקש הזדמנות שנייה אך רוצה קודם זמן  שיוכל לסגור תקשר הישן לגמרי כדי לא לחזור על הטעויות שעשה אז  איתי  וכן הוא אוהב אני יודעת אך לא מבינה אתו  הוא מפחד    ולא יודע להסביר בדיוק תפחדים שלו  ואני מתלבטת אם לתת לו הזדמנות או לא כי כבר היינו בסרט הזה  ולא הלך כיוון שלא התפתח טוב  שהאקסית חצצה באמצע  ואני מפחדת להפגע ממנו שוב אך מצד שני אוהבת אותו  ויודעת שאנחנו יכולים להצליח אם זה רק ילך בדרך הנכונה   אך עדיין מפחדת  מה דעתך בנידון ?
אשמח לקבל את דעתך ועצתך בנושא
נורית

לדעתי היא צריכה ללכת עם הלב שלה: היא אוהבת אותו. היא מרגישה שהם יכולים להצליח.  אתה יודע, נורא חשוב ללכת עם תחושות הבטן, עם האינטואיציה שלה. חוץ מזה, מה כבר יש לה להפסיד? אמנם אם זה לא ילך, היא תפגע ותכאב. זה ברור. אבל אם זה יצליח, היא הרויחה את כל הקופה. אתה כבר מכיר את דעתי בנושא – שווה להמר ולכאוב בדרך, כדי להגיע "לדבר הנכון".

את לא חושבת שזה תלוי גם בגיל? כלומר, היא לא סיפרה בת כמה היא. היית עונה אותו דבר לבחורה בת 27 ולבחורה בת 37? אני לא בטוח...

אתה יודע מה, אתה צודק. בגיל 27 הייתי אומרת לה "יש לך עוד זמן, את לא ממהרת. אז אם את אוהבת אותו, לכי על זה. שווה להשקיע זמן באהבת אמת ולבדוק את הדברים. אולי אלה רק צרות של התחלת קשר, ועוד מעט הכל יסתדר? בגיל יותר מבוגר אולי לא הייתי שלמה עם אותה תשובה. מה, היא יכולה עכשיו להתחיל לחכות לבחור שלא מצליח לבחור ולהחליט? יש לה זמן למשחקים?

אבל זה בדיוק הפוך! בגיל 27 הייתי אומר לה לשלוח אותו לעזאזל. מה היא צריכה כזה בחור לא החלטי, שמן ההתחלה כל כך קשה לו לבחור, להגיד את מי הוא באמת רוצה. אין שום סיבה שהיא תתפשר אם היא צעירה. אבל אם היא בת 37 הייתי מהסס ולא פוסל כל כך מהר. עד שמתאהבים ורוצים לוקח זמן, ואם זה קרה לה, אז כדאי שתלך על זה. אולי ההיסוסים מהסוג שלה דווקא הם אלה שהשאירו אותה לבד עד היום? אולי הגיע הזמן שהיא תחליט מה היא רוצה ותלך על זה ברצינות!

היא לא נשמעת לי כל כך מהססת. דווקא הבחור נשמע זה שקשה לו להחליט. נראה לי שזו הדילמה הקלאסית של בחורים שמפחדים מחתונה: אם הוא בוחר אחת, הוא מוותר בבת אחת על כל הבנות הפוטנציאליות האחרות בעולם. וזה קשה. אני רואה פה גבר שממש מפחד לבחור. מפחד לעשות את הויתור.

ואני רואה פה גבר שהבעיה שלו לגמרי אחרת. הסיפור זה לא הויתור, אלא הפחד להשאר לבד. את רואה איך הוא עובר מאחת לשניה? אף פעם אין רגע לבד, הוא מכין את הקן הבא עוד לפני שעזב את זה. נראה לי שהוא לא ממש מאמין שיצליח לחיות בזכות עצמו. מאלה שרואים את עצמם שלמים רק בשניים. זה יכול להיות מאד קשה לקשר, אם בתור אחד אתה רק "חצי" כל הזמן.

את חושבת שהיא צריכה לתת לו הזדמנות שניה? הוא כבר פישל פעם אחת כשהם עמדו בדיוק באותה צומת. מי מבטיח לה שהפעם  הוא יהיה אחרת? איך בכלל נותנים צ'אנס אחרי כאב כזה?

אף אחד לא מבטיח לה כלום. זה באמת הימור ללכת על הקשר הזה. אתה יודע מה, בלי קשר לגיל. איך נותנים צ'אנס? זו שאלה של אמון. אמון תלוי בבחור, כמובן. כי לא צריך לתת אמון אוטומטי ועיור בכל אחד, אבל אמון גם תלוי בבחורה עצמה. יש אנשים שלא נותנים אמון, ואחרים שנוטים כן. זו תכונה. זה מדהים אותי כל פעם מחדש לראות, איך דווקא אלה שלא נותנים אמון, נכנסים פעם אחר פעם לתוך סיטואציות, שמוכיחות מחדש כמה הם צודקים ואי אפשר לסמוך על אף אחד. דווקא אלה שנותנים אמון, שלפעמים היינו אומרים עליהם שהם נאיבים ותמימים, מסתבכים הרבה פחות מהאחרים. זה כאילו מצליח להם.. נכון זה מוזר ?

ממש כמו נבואה שמגשימה את עצמה. אני בכל זאת חושב שהיא צריכה לתת לו צ'אנס. נכון שזה מפחיד להפגע שוב. אבל אם היא תצליח, היה שווה. תגידי, מה דעתך להמליץ להם להגיע ליעוץ זוגי? לבדוק את הדברים בטיפול?

כל כך מהר הולכים לטיפול? לא נראה לי. אלה יחסים שהמערכה הראשונה שלהם ארכה ששה שבועות בלבד והשניה טרם התחילה. עדיין מוקדם מדי לנתח את הדברים, ובודאי שמוקדם מדי לעבוד עליהם בטיפול. הם בכלל לא הספיקו להיות יחד מספיק זמן. עדיין לא מכירים מספיק אחד את השני. את הכוחות, את הטוב שבקשר, את הפגמים...

אז אולי יעוץ אישי?

לא הייתי פוסלת את האפשרות הזו, אבל התכוונת אליה או אליו? מעניין שהיא זו ששולחת את השאלה אלינו. היא מחוברת לכאב, למחירים, מודעת לקושי עוד לפני שנכנסה מחדש לתוך המערכת הזו. אבל איפה הוא עומד? מה הוא חושב? מרגיש? האם גם הוא מתלבט? האם גם הוא מתייסר? היה מעניין אותי לשמוע גם את הצד שלו.

אז מה בסופו של דבר את מציעה לה?

אני חושבת שאני חוזרת להתחלה, שתלך עם הלב שלה. ומה אתה מציע?
 
אותו דבר – מצביע לאהבה, ונותן צ'אנס ללב.
אז נלך לכתוב את זה?

יעל דורון וגילי בר

פורסם במדור יחסים   Ynet