הגדרת המושג- תרבות ארגונית

הגדרה ראשונה- פסיכולוגיה ארגונית תעשייתית- יישום או הרחבה של עקרונות וידע פסיכולוגי לבעיות המאפיינות בני אדם הפועלים בתוך עולם העבודה והתעשייה.

הגדרה שנייה- מחקר מדעי של הקשר שבין האדם ועולם העבודה כחלק מהתפרנסותו.

יש לנו את האדם ואת עולם העבודה בכל הגדרה. בעצם יש 2 דילמות עיקריות שעולות. אחת מדברת על האם אין פרדוקס בלדבר על נקודת המבט של הפרט בעולם העבודה. קיימת כאן פרספקטיבה של טובת הפרט מול טובת הארגון. האם זה אותו דבר? האם אין פה פרדוקס שאינו ניתן לגישור? הדילמה השנייה מדברת על רמת הניתוח. ההגדרות דברו על האדם בעבודה אך לא על הרמות השונות- פסיכולוגיה של הפרט, הקבוצה והארגון. האם זה אותו דבר? מהי רמת הניתוח של הפסיכולוגיה הארגונית- הפרט, הקבוצה או הארגון כשלם?

דילמה ראשונה- מתח בין הפרט לארגון:

מאיזו נק' מבט מסתכלים- האם טובת הפרט היא גם טובת הארגון? אם הארגון ישקיע בעובדים אז הדברים יילכו בכיוון של הורדת לחץ והעלאת מוטיבציה. זה יגרום לשביעות רצון. לכן חשוב להשקיע בעובדים ומדי פעם לצאת איתם לטיול חברה על מנת ליצור אוירת שחרור, כיף וגיבוש.

דילמה שנייה- הרמות השונות:

הדילמה הראשונה היא גם של יועצים. הדילמה השנייה היא של פסיכולוג נטו. הרבה פעמים המנגנונים הפסיכולוגים של קבוצות דומה לזה של הפרט. העוצמות שונות. היכולת להסתכל על ארגונים מנקודת מבט פסיכולוגית היא מכיוון שהמנגנונים הפסיכולוגים הם דומים, הדינאמיקה דומה. לפעמים הכיוון משתנה. ננצל את ההבנה של הפרט והדינאמיקה של הפרט כדי להסתכל על המערכת. לפעמים נראה תופעות מוקצנות אבל בבסיס התופעות יהיו אותן תופעות.

ניתן ואף מומלץ לבחון את הדינמיקה בין אנשי הארגון באיזורים נייטרלים בהן העובד מרגיש חופשי ופתוח יותר ואז יהיה מוכן גם לקבל ביקורת בונה במידה ויש צורך בכך. סדנאות odt מציגות לעובדים ובעצם לארגון "מראה" כיצד הדברים מתנהלים בחיי היום יום בחברה.