אקסיום- שלבים בניסוח שאלות המחקר והשערותיו

דו' לשאלות שנשאלו בסקרים: באילו פעילויות ספורטיביות עוסקים תושבי רעננה? מהן עמדות הנוער בישראל כלפי ערכי הדמוקרטיה? כיצד ניתן לקדם מכירות מוצר מסוים? ניסוח השאלות הוא נורא כללי (שאלות מחקר והשערותיו מנוסחות כך בשלב התחלתי של כל מחקר) אך מטרות ראשוניות מעורפלות נפוצות יותר בסוג זה  של מחקר.

הגדרת המטרות האופרטיביות של המחקר -

שלב זה עוזר להגדיר את תחום התופעות ואת המשתנים שימדדו. יש לבדוק מהי המטרה האופרטיבית, האם מעוניינים בתמונת מצב ברגע נתון או שמעוניינים גם לבחון שינויים שחלים זה. למשל מטרות אופרטיביות אפשריות למחקר שמטרתו הכללית היא לאתר דרכים להגדלת פלח שוק של בנק X יכולות להיות – איתור דרכים לרכוש לקוחות פרטיים/עסקיים חדשים, איתור דרכים למניעת נשירות לקוחות פרטיים/עסקיים , איתור דרכים להגדיל פעילות בנקאית של לקוחות בנק ותיקים (פרטיים ועסקיים).

הגדרת אוכלוסיית המטרה

אוכלוסיית המטרה (אוכלוסיית האם) היא האוכלוסייה לגביה מסיקים מתוצאות הסקר והיא נקבעת לפי מטרות המחקר. אם מטרת המחקר היא לבדוק את דימוי שירותי חברת ביטוח רכב או חברת ביטוח נסיעות בקרב הציבור אוכלוסיית המטרה תהיה כלל הלקוחות שנזקקו לשרותיה. לעיתים ניתן לחשוב על כמה אוכלוסיות מטרה מתאימות. האוכלוסייה צריכה להיות מנוסחת במונחים סקירת ספרות

לסקירת ספרות מס' מטרות:

1.       איתור שאלות שחוקרים אחרים בחנו בנושא הנדון והממצאים שעלו במחקרים אלו.

2.       חיפוש שאלות והשערות חדשות שעלו במחקרים אלו אך לא נחקרו

3.       מציאת משתנים שנבדקו ואת הגדרותיהם האופרציונליות.

4.       איתור הגדרות מפורשות של אוכלוסיות  האם במחקרים שלעיל.

5.       לברר מה היו כלי המחקר שהשתמשו בהם בעבר.

החוקר יכול להחליט אם להתייחס או לא להתייחס למחקרים קודמים. הוא יכול לבחור בין מחקר השוואתי טהור שיחזור על מחקר או מחקרים קודמים בשינוי המועד, המקום או הנסיבות, לבין מחקר חדשני לחלוטין. כל זה נתון לבחירתו החופשית. אולם כדי שבחירה זו תהא מוצלחת, עליו לדעת מה כבר נעשה וכיצד.

מחקר חלוץ

למעשה הקונספט של מחקר חלוץ הוא ניסוי על מדגם קטן שעפ"י תוצאותיו ניתן יהיה לתקן את הפתרון ולהתאימו לצרכים.כמו שקיים כיום בש.ה.מלהבדיל ממחקר חלוץ שלא בכוונה תכילה, ייתכנו מצבים בהם משלב החוקר מחקר חלוץ במסגרת סקר מתוכנן. החוקר עושה זאת כשהוא חש כי למרות סקירת הספרות שערך אין לו די רקע אמפירי או תיאורטי כדי לבצע את הסקר בו הוא מעוניין. מחקר חלוץ כזה נקרא מחקר גישוש. כאן מטרת החוקר לפתח רעיונות והשערות ולאתר משתנים שמשפיעים על התופעה המעניינת את החוקר. כדי לקבל תשובות נוספות יוכל החוקר לערוך ראיונות עומק. אלו נועדו לאפשר לו לקבל תמונה ראשונית של הנושא הנחקר בעזרת דו שיח חופשי בין המראיין לבין מדגם קטן של נחקרים מאוכלוסיית האם. הנתונים הנאספים בראיונות אלו אינם חלק מנתוני המחקר אלא משרתים את החוקר בתכנון המחקר.

קביעת המשתנים המעורבים במחקר

לרוב שאלות המחקר או השערותיו נגזרות ממטרות המחקר ונעשת על ידי כתיבה שיווקית. כשחוקר מסוים עוסק בתחום שאינו מוכר לו או שלא נחקר רבות הוא ייעזר בנתוני מחקר החלוץ להגדרת השערותיו. בכל מקרה מחקר החלוץ יכול לסייע לו לדייק בהשערותיו ולמקדן. לאחר הצגת ההשערות/שאלות יגדיר החוקר את כל ההיבטים שבהם תיבדק התופעה. דוג' במחקר הבודק הרגלי קריאה ובילוי של אוכלוסיית ישראל הבוגרת הגדירה הלמ"ס את ההיבטים הבאים: בילוי בתוך הבית (צפייה בטלוויזיה, קריאה –עיתונים, ספרים, השאלת ספרים..) ובילוי מחוץ לבית (ביקורת במוסדות תרבות ובידור (קולנוע, מוזיאון, בלט, תחרויות ספורט..). ההיבטים הללו הם משתנים שונים שעדיין לא הוגדרו אופרציונלית . חלק מהמשתנים בשלב זה נוגעים ישירות לשאלת המחקר. מלבד זאת החוקר עשוי להתעניין במשתנים נוספים שלכאורה אינם קשורים ישירות למחקר. אלו הם "משתני עזר" שעשויים להסביר את הקשרים השונים שיימצאו בין משתני המחקר העיקריים ולהיות בסופו של דברים משתנים מתווכים. למשל באונ' רוצים לערוך סקר כדי לעמוד על הסיבות לכישלון או הצלחה של הסטודנטים בה. משערים כי הגיל הוא אחד המשתנים הקשורים להצלחה , ואולם ייתכן שהגיל וההצלחה קשורים כי עם העלייה בגיל משתנות גם מטרות הלימודים והן שמשפיעות על איכות הלמידה. המשתנה איכות הלמידה יצורף לסקר כמשתנה עזר. החוקר צריך לנסות לחשוב מראש על המשתנים המרכזיים שעשויים להסביר את הקשרים שיימצאו ולמדוד אותם. הסברים הנשענים על משתנים שלא נמדדו יכולים להיות גירוי למחקר נוסף