מדוע ללמוד במכינה לעיצוב?

במכינה מלמדים אותך לחשוב, להביע את עצמך בדיבור, ברישום ודרך חומר. אבל אין שום ספק שתפקיד המכינה להחליף איזשהו פרק במהלך הלימודים האקדמיים.

במוסדות מסוימים אולי ימליצו לכם לא להירשם למכינה לעיצוב בעוד שזה נובע מתוך אינטרס אישי של המוסדות מתוך רצון להקל על עצמם ביכולת לאבחן תלמיד במהלך הבחינות. תלמיד שעבר מכינה הגיע עם הכלים הדרושים לשם כך, לעומתו תלמיד לא פחות מוכשר לא יתקבל משום שלא היו לו הכלים הדרושים.

כיום, בתקופה בה עיצוב הפך לנושא וגורם שכיח בהוויה הישראלית נוצר ביקוש כמעט טבעי ללימודי עיצוב. חשוב להפריד שיש גם לימודי מקצוע בתחום שבהם המיקוד הוא בהיבט הטכני והביצוע. בניגוד ללימודי התוכנה, הקראפט והפרקטיקה, האקדמיות לעיצוב מבקשות ללמד משהו אחר, מתוך חשיבה עיצובית ולימודים קונספלטואלים בהם ההיבט הטכני מגיע כעניין נלווה. בחברה הישראלית, וגם הבינלאומית העיצוב הפך לדרך חשיבה והבנה שדברים יכולים לקרוא אחרת, מאתגרת, להשפיע על דעת קהל, חווית משתמש ומענה לצרכים שאינם דווקא קיומיים.

בעקבות מגמה זו, נוצר ביקוש אדיר ללימודים מסוג זה - ישראל היא דוגמא מצוינת לכך בה קיימות מספר לא רב של בתי ספר אקדמיים ואוניברסיטאות מובילים כמו בצלאל, שנקר, הטכניון בתחום האדריכלות, hit חולון ויצ"ו חיפה ועוד מספר בודדים. בעקבות הביקוש האדיר נוצרת תחרות ורמת סינון מאוד גבוהה של סטודנטים. כמצופה, הסטודנטים הטובים יותר מתקבלים באחוז סטטיסטי של כמעט תלמיד אחד מתוך עשרה.

הדרישות קבלה מהמוסדות האקדמיים כה גדולה, כך שסטודנט פוטנציאלי שלא היתה לו ההכנה הדרושה כלומר לימודי אמנות בתיכון וזוג הורים מעצבים שילוו אותו לאורך הדרך, לרוב סיכויו לקבלה יהיו קלושים. לשם כך קמו גופים המכונים "מכינות לעיצוב" שתפקידם לקדם את הסטודנטים הפוטנציאליים לרמה כמה שיותר גבוהה. יש שיגידו כי מכינות לעיצוב הן דבר לא טוב, ושהאקדמיה מעדיפה שהסטודנטים יביאו הכל מעצמם וללא עזרה, אך הדבר אינו מדויק ובהמשך אשוב אליו. האקדמיה והמכינה מקיימות יחסי גומלין מצוינים - ראשית כל הסטודנטים מגדילים את סיכויהם להגשים את החלום שלהם, לממש את הפוטנציאל ולחדד את הכישרון שלהם כך שלא רק 'יצליחו' להתקבל, אלא יהפכו לחוד החנית בתחום בגם בתוך האקדמיה והאחריהם יובילו קבוצה שלמה ע"י אמביציה, נסיון וכישרון כמובן. והאקדמיה, מן הסתם, מקבלת סטודנטים חזקים יותר שעוזרים לקדם את רמת הלימודים והתפיסה ויחסי הציבור שלה אל מול עולם העיצוב. בתחילת הלימודים האקדמיים שלי נוכחתי לגלות כי מרבית חברי לכיתה, בערך כ80 אחוז מהכיתה היו במכינה, לא שכוונתי חלילה שהתקבלו בעזרת כספם, אלא שהם היו אלו שהצליחו והובילו והרמה הלימודית היתה מאוד גבוהה עקב כך, ולי זמן להדביק את הקצב משום שלא עשיתי מכינה.