התיקון השלישי לתמ"א 38 מביא עמו רוח חדשה ואופטימית שמביאה לתקווה גדולה בנוגע להצלחת התכנית המבורכת שעד היום, למרות שיצאה לאוויר העולם לפני קרוב ל 8 שנים לא הצליחה להתרומם מן הקרקע ולהמריא. על מנת להבין לעומק את מהות התיקון השלישי לתכנית נסקר בקצרה את ההשתלשלות שלה עד לנקודת הזמן בה בוצע התיקון השלישי.

תמ"א 38 –  אישור מהיר

שנת 2005 תיזכר בעיני רבים כשנה בה אישרה ממשלת ישראל את תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים בפני רעש אדמה. מדינת ישראל יושבת על מפגש של לוחות טקטוניים שקרוי השבר הסורי אפריקאי. אי לכך אנחנו חיים באזור שמועד לפורענות בכל הנוגע לרעידות ולרעשי אדמה. אמנם בישראל ישנו תקן מסוים של עמידות בפני רעש אדמה, אך הוא חל אך ורק על מבנים שהוקמו אחרי משנות ה 80. אי לכך, מבנים שהוקמו לפני שנה זו אינם עומדים בתקן (שקרוי גם התקן הישראלי לעמידות מבנים בפני רעידות אדמה) ולפיכך עומדים בפני סכנת קריסה פוטנציאלית במידה ותתחולל רעידת אדמה רצינית בישראל.

תמ"א 38 – התוכנית המלאה

המטרה לשמה נכתבה התכנית הייתה לסייע לדיירים שחפצים לחזק את המבנה בו הם חיים. באופן שגרתי, במידה ודיירים בבניין כלשהו בארץ מעוניינים להוסיף קומות למשל, לבנות מרפסת או להתקין חפץ כלשהו במבנה כמו מעלית למשל, עליהם לקבל היתר בניה מיוחד מטעמן של וועדות שונות שהוקמו מכוח חוק התכנון והבניה. הלכה למעשה מדובר בתהליך בירוקרטי לא פשוט, שלוקח זמן רב ומתיש חלק גדול מאלו שהתחילו בו. משום כך, דיירים רבים חוזרים בהם מניסיונות קבלת ההיתרים לעתים קרובות. תמ"א 38 הסדירה מנגנון שכל מטרתו היא קיצור ההליכים הבירוקרטים בכל הנוגע לחיזוק הבניין בפני רעידות אדמה. כמו כן, על מנת לספק תמריץ לבעלי הדירות, אפשרה הממשלה באישור התכנית לקבל זכויות בניה בבניין מה שגרם ללא מעט קבלנים לחזר אחרי בעלי הבתים על מנת להוציא את התכנית לפועל בתמורה לזכויות הבניה בבניין.

תמ"א 38, התכנית המקורית – החלום ושברו

למרות התמריץ המשמעותי ועצם החשיבות שיש לחיזוק המבנים בפני רעידות אדמה, בשנים הראשונות לאחר אישור התכנית, בניינים בודדים ברחבי המדינה חוזקו בפני רעידות אדמה במסגרתה. האזורים שלהם הייתה התכנית יכולה לעזור יותר מכל היו אזורים שממוקמים בפריפריה של מדינת ישראל ודווקא באזורים האלו מתגוררת אוכלוסייה דלת אמצעים מהחתך הסוציו אקונומי הנמוך יותר שלא היה ביכולתה לממן את עבודות החיזוק שעלותן יקרה. וכך – למרות קבלת זכויות הבניה ולמרות התועלת הברורה מאליה שטמונה בחיזוק המבנה, עדיין – חוסר במשאבים וכן הבירוקרטיה שעדיין מלווה את ביצוע התכנית (עבודות החיזוק יכולות להתבצע רק לאחר קבלת אישור מהוועדה המקומית, הליך ארוך בפני עצמו) גרמו לחוסר הצלחה משווע של התכנית.

התיקון השלישי והתקווה החדשה

מבקר המדינה בכבודו התייחס בדו"ח האחרון שלו לנושא המבנים שלא חוזקו נגד רעידות אדמה והממשלה ערכה מאז יצאה התכנית לראשונה לפועל שני תיקונים מהותיים. התיקון השלישי והאחרון נכון לכתיבת שורות אלו נכנס לתוקפו בחודש יולי 2011 ולפיו באזורי פריפריה מסוימים דוגמת קריית אונו, ראשון לציון וכיו"ב, ניתן יהיה לבנות שתיים וחצי קומות נוספות בבניין ויתרה מזאת – התיקון השלישי לתמ"א 38 פוטר את הדיירים מתשלומי מס שבח שונים עבור חצי הקומה הנוספת. התקווה שנעוצה בתיקון השלישי היא שבעקבותיו יוכלו גם דיירים בעלי הכנסה נמוכה לחזק את בנייני המגורים שלהם שכן כעת יצטרכו להשקיע הון זעיר ביותר על מנת לבצע את התיקונים. נעדכן לגבי התממשות התקוות בהמשך הדרך.