תחילה, על מנת שנבין טוב יותר את הדילמה בה שרויים ההורים, עלינו להבין מהי בעצם בדיקת מי שפיר וכיצד היא מתבצעת? ובכן, בדיקה זו הינה בדיקה שמטרתה לתור אחר תאי העובר (DNA) המצויים במי השפיר ולבדוק האם ישנם פגמים במבנה או במספר הכרומוזומים של העובר (דבר המעיד על מומים שונים אצל העובר, נוסח: תסמונת דאון, בעיות בריאותיות, תסמונת טרנר ומחלות גנטיות נוספות).
הבדיקה מתבצעת באמצעות החדרת מחט אל הנוזל שסובב את העובר, בכוונה לבחון כמות מועטה (בין 15 עד 20 סמ"ק) של מי השפיר אשר מתחדשים מעצמם לאחר כמה שעות. בתום שאיבת נוזל מי השפיר, הוא מועבר למעבדות שם "מגדלים" את התאים בתנאים מיוחדים, בוחנים אותם ומבצעים בהם את כלל המבדקים הדרושים לצורך איתור ושלילת בעיות כרומוזומליות וגנטיות. התוצאות מתקבלות בדרך כלל לאחר כשלושה שבועות. את הבדיקה ניתן לעבור החל מהשבוע ה15 להריון אך נהוג לבצעה בין השבועות ה16-20 של ההריון.
אם נבחר להתייחס תחילה את החסרונות, וביניהם החשש מפני הפלת העובר בעקבות זיהום העלול להתפתח לאחר הבדיקה, הסיכוי הנדיר שהבדיקה תגרום נזק לאם (שוב, בעקבות זיהום או הפלה), והחשש מפני ירידת מים מוקדמת, נראה כי אכן מדובר בהחלטה לא פשוטה. אולם ישנם גם כמה יתרונות הנלווים אל בדיקת מי השפיר.
ראשית, באמצעות הבדיקה ניתן לאתר ולזהות בעיות כרומוזומליות וגנטיות עתידיות בעובר בשלבים מוקדמים של ההריון (דבר המאפשר להורים להחליט האם להמשיך אותו או לא).
שנית, התפתחות הטכנולוגיה מאפשרת כיום לבצע את הבדיקה באופן הממזער את הסיכון לזיהומים (שכן כיום בדיקת מי שפיר מבוצעת תחת בקרה מתמשכת של אולטרסאונד המאפשר צפייה בזמן אמת בעת ביצוע החדרת המחט, חיטוי האזור והמחט במטרה למזער את הסיכוי לזיהומים, שימוש במחט דקה במיוחד בכדי למנוע ירידת מים ועוד).
יתרון נוסף הוא כמובן האפשרות להיפתר מתחושת אי הוודאות ומהחששות הטבעיים שמלווים את ההורים במהלך ההריון, להוריד להם את מפלס הלחץ והחרדה ולאפשר להם לדעת מה קורה עם העובר ומה מצבו.
הריון ולידה, הנקה, יועצת הנקה