בית ספר למשחק הוא המוסד החינוכי אשר מכשיר שחקנים מקצועיים בכל תחומי אומנויות הבמה: שחקני תיאטרון וקולנוע, שחקני טלויזיה, סטנדאפיסטים, זמרים, וכדומה. בארץ קיימים מספר בתי ספר למשחק מוכרים, אשר מתחילים לערוך ראיונות ואודישנים בסתיו. ננסה לראות מה נדרש על מנת להתקבל לבית ספר למשחק.
כמובן שכל בית ספר למשחק קובע את הקריטריונים שלו. עם זאת, ניתן להבחין במספר דרישות ושלבים עיקריים בכולם. ראשית כל, בית ספר למשחק מקבל תלמידים מעל גיל 18. כמעט כל בית ספר למשחק מציב גם רף עליון לגיל כתנאי קבלה – בדרך כלל מדובר על תלמידים שאינם עברו את גיל 25. מרבית בתי הספר למשחק דורשים גם תעודת בגרות מלאה, וחלקם מציבים את השירות הצבאי או הלאומי כתנאי בסיסי להגשת מועמדות.
אם אתם עומדים בקריטריונים הבסיסיים שקבע בית הספר למשחק אליו אתם מעוניינים להתקבל, תוכלו להמשיך לשלב האודישנים. אודישן הוא שם מקצועי לבחינות, אשר כוללות במרבית המקרים הקראת מונולוגים קצרים, ביצוע שירים או קטעים קומיים וכדומה בפני קבוצה של בוחנים. זה נראה כך: אתם נכנסים אל תוך אולם אפלולי, ומולכם יושבים מספר אנשים מפחידים למדי מאחורי שולחן. הם מעיינים באדישות בניירת שלפניהם, מקריאים את השם שלכם ומבקשים לבצע את הקטעים שהכנתם. ההכנה היא עצמאית לחלוטין, ומשמעותו של דבר שאתם צריכים לשנן מונולוגים עוד לפני שהתחלתם את הלימודים.
תהליך הקבלה ללימודים בבית ספר למשחק מכיל במרבית המקרים שלבים נוספים למי שעבר את האודישן. סדנא של יומיים-שלושה בה תידרשו להפגין את יכולת הלמידה שלכם, ואת התפקוד שלכם בקבוצה, היא שלב שני טיפוסי בתהליך זה. לעתים מדובר בקונקורס, או תחרות בעברית – סנדא שנושרים ממנה מועמדים אחד אחרי השני עד שנשארים הטובים ביותר.
לסיכום, תהליך קבלה טיפוסי לבית ספר למשחק מכיל מספר שלבים עיקריים. השלב הראשון הוא עמידה בתנאי סף הקשורים לגיל, השכלה ושירות צבאי. השלב השני הוא אודישן, או מבחן בו המועמד נדרש להקריא מונולוגים קצרים בני 1-3 דקות, או לבצע שירים. השלב השלישי הוא סדנא רבת משתתפים, המאופיינת בתחרותיות גבוהה ובנשירה של המשתתפים.