האם האינטרנט הוא קניון קניות אחד גדול?

או אולי האינטרנט הוא מקור אינפורמציה בכדי להחליט היכן קונים?

או אולי האינטרנט הוא ספר הטלפונים הגדול של העולם?

מה הוא באמת האינטרנט?

יש כול כך הרבה ספקולציות על תפקידו של האינטרנט בחיינו, מה שברור שהאינטרנט הוא מרכז חיינו בכול תחום. אבל האם באמת האינטרנט הוא מרכז קניות אחד גדול למכירת מוצרים או שירותים.

הסטטיסטיקה האחרונה שראיתי לאחר אין ספור של סטטיסטיקות בתחום האינטרנט אומר כי "99% מהצרכנים באינטרנט לא קונים בסוף. הם עושים מחקר, משווים מחירים, בודקים מתחרים, ומחפשים! רק 1% קונה בסופו של דבר וגם זה רק אחרי חמישה ביקורים בממוצע" והשאלה היא איך באמת להתייחס לנתון הזה, ויותר נכון כיצד הוא נבדק בכלל?

כ-יועץ עסקי אני מסכים לעובדה שהאינטרנט בנושא הצריכה הצרכנית שלו הוא יותר ספר טלפונים דמוי "דפי זהב" אלקטרוני אשר מוצא את המוצר או השירות שחיפש, ועכשיו מתחיל תהליך של רכישה. לא בטוח שאחוז הרכישה הוא גבוהה כי עדיין אנשים לא יוותרו על חווית הקניה בטח שלא מוצע להם שפע ענק של מרכזי קניות פתוחים ומקורים אשר מציעים להם שפע אדיר ביחד עם בילוי מעניין וחטיף נפלא.

כ-יועץ עסקי אני כן חושב שהאינטרנט בהיבט הצרכני שלו הוא לאותם צרכנים אשר עיניהם יוצאות למרכזי קניות אינטרנטיים עולמיים כמו EBAY ו-ALIBABA או AMAZONE   וחברות ומותגים בינלאומיים המעניינים את הצרכנים הישראליים. כאן אני בטוח שאם היו מחלקים את הרכישות באינטרנט מספקים בישראל לספקים עולמיים היינו רואים פער עצום בין ריבוי הרכישה מחו"ל למיעוט הרכישה מבפנים.

כ-יועץ עסקי אני רוצה להתייחס רק להיבט המסחרי של אתרי האינטרנט ולתפקידם במוח האנושי ולהוציא את התובנה כי הריצה והחשיבה הכול כך מוקפדת של בעלי עסקים בישראל הבונים אתרים מתוך תקווה כי האתר שלהם ימכור כאן בישראל הפך לחשיבה מרכזית אצלם וכגודל הצפייה כך גודל האכזבה.

אני דווקא חושב שהאינטרנט והאתרים המופיעים בו הוא יותר לאינפורמציה וקבלת החלטות בשטח הצרכני מאשר ביצוע רכישות בפועל. אני רוצה לעשות הבחנה בין שני אלמנטים להתייחסות הצרכן לאינטרנט האחד הוא הנוחות של הזמנות בתחום הבידור, התחבורה, האירוח, לבין רכישות בפועל של אלמנטים צרכניים אישיים וביתיים. אני מאמין שהחלוקה לשני קטגוריות שהזכרתי היא החלוקה הנכונה בשימוש צרכני באינטרנט.

בכלל, אני חושב שבעלי עסקים לא עושים את ההפרדה בין הרצון שלהם למכור דרך אתרי האינטרנט לרצון של הלקוח להשתמש באינטרנט כספר טלפונים פרסומי, פעם זה היה דפי זהב והיום זה פשוט "גוגל"

יכולים לבוא הציניקנים ולהכריז "מהיכן הביטחון הזה שאנשים ממעטים לרכוש מוצרי צריכה ישראלים באינטרנט"? והתשובה שלי תהיה פשוטה למרות שאני חוזר עליה פעם שנייה במאמר " האדם, בן התמותה, בן האנוש חייב לחוש את חווית הקניה. עולם האינטרנט לא ישנה לו הרגל זה.