דף הבית בית משפחה וזוגיות זוגיות ואהבה פוחדת להיות כמו אמא וסבתא, שהתחתנו צעירות
פוחדת להיות כמו אמא וסבתא, שהתחתנו צעירות
גילי בר ויעל דורון |  16/05/08 |  צפיות: 3146

שאלה: שאלה:


אני בת 17, וכבר שמונה חודשים יוצאת עם בחור בן 20. הקשר בינינו מדהים, אני מרגישה שמצאתי את תאום הנפש שלי. הבחור מקסים, רגיש, קשוב, עוזר בכל דבר שהוא רק יכול. האופי שלו מקסים ורגוע ואני פשוט מרגישה שמצאתי את הבחור איתו אני רוצה לבלות את שארית חיי.
הוא מסכים איתי בעניין הזה... הוא אמר לי הרבה מאוד פעמים שאני אהבת חייו, בלעדיי אין לו כלום, אני הדבר הכי חשוב לו בחיים, ומבחינתו הוא היה מציע לי נישואים עכשיו, אם לא הייתי קטינה ולפני צבא. כלומר, הוא צופה לנו עתיד זוגי מזהיר, הכולל נישואים.
העניין הוא שאני פוחדת. מאוד פוחדת. אני פוחדת להיות כמו אמא שלי וסבתא שלי, שהתחתנו עם החבר השני שלהן ולא התנסו בכלום. אני רוצה להתנסות, אני רוצה לבחון הכל מהכל, לצאת עם כמה שיותר בחורים, ולא להתחתן עם מישהו "על עיוור". אני מרגישה כאילו חבר שלי הוא האחד בשבילי, רק שהאחד הגיע הרבה יותר מדי מוקדם... הוא האדם הנכון בזמן הלא נכון.

אני לא רוצה להיפרד ממנו עכשיו מהסיבה הטיפשית הזו, שהרי איני יכולה לראות סוף שבוע אחד בלעדיו (כשהוא חוזר מהבסיס), או שבוע שלם ללא שיחות טלפון והודעות חמודות בבוקר. אני לא מסוגלת לחשוב על זה אפילו.

אני מרגישה רגשות אשם קשים רק בגלל שאני חושבת על כך, והדבר פוגע לנו בזוגיות (לפני כשבועיים הוא שאל אותי אם אני רוצה להיפרד ממנו, בגלל ההתנהגות המוזרה שלי, שנובעת מחששות אלו). מה אני אמורה לעשות? זה הגיוני בכלל, התחושות האלו?

תשובה:
התלבטנו לא מעט איך לענות לך. את נשמעת כל כך בוגרת ורצינית, לגבי עצמך ולגבי מערכת היחסים שלך, בשלה, נבונה, מוכנה לקשר, להתמסדות, ואפילו נישואים ממש. אבל מצד שני, את עדיין כל כך צעירה, ממש נערה, כשכל החיים עדיין פרושים בפנייך, כל האפשרויות, כל התנסויות, כל הדרכים עדיין פתוחות.
לרגעים מתחשק להגיד לך - "עזבי, למה את מטרידה את עצמך בנושאים כאלה, של 'גדולים'? לאן את ממהרת? למה כל כך דחוף לך להחליט ולהתחתן בגיל כל כך צעיר?" .

את מספרת שאמך וגם סבתך התחתנו בגיל מאוד מוקדם ואיבדו את האפשרות להתנסות באהבה, לאסוף חוויות וזכרונות טובים לעתיד. פעם היה מקובל להתחתן בגיל צעיר בהרבה מהיום. אבל עדיין, דרך ההתבוננות הבוגרת שלך, את יודעת ששתיהן שילמו על ההחלטה הזו במחיר ממשי, פספוס שאי אפשר לפצות עליו. וגם את, אם תחליטי ללכת בדרכן, עלולה לחוש תחושת חסר, שתלווה אותך אחר כך במשך שנים ארוכות, ואולי לא להיעלם לעולם ולהעיב על המשך הקשר.
כולנו שנאנו את מי שאמר לנו "כשתגדל תבין", ואנחנו לא רוצים להיות פטרוניים ומתנשאים, או לרמוז שאת לא מבינה ויודעת מה טוב עבורך. למרות שרוב האנשים באמת לא יודעים מה הם רוצים מחייהם בגיל 17, אולי את שייכת לאלה המעטים שכן מבינים ויודעים ויכולים כבר להחליט על עתידם.

איך אנשים יודעים מה יעשה להם טוב? מה מתאים להם? מה להחליט? הניסיון עוזר לנו לגבש את הטעם שלנו. עם הזמן, ככל שאנחנו צוברים יותר חוויות, דרך התנסויות וקשרים חדשים, אנחנו לומדים יותר ויותר על עצמנו ומגבשים את הטעם האישי שלנו. בגיל 17, את מרגישה שעדיין לא צברת מספיק ניסיון, וכנראה את צודקת. עדיין קשה לך לדעת מה בדיוק תרצי, מה יעשה לך טוב, כי לא עברת מספיק כברת דרך ולא התנסית בקשרים מסוגים שונים. זו הסיבה שאת רוצה להרחיב את טווח ההתנסות שלך בשנים הקרובות. דרך קשרים עם אנשים חדשים תלמדי עוד ועוד על עצמך.
טיימינג ? עיתוי ? הוא אכן אלמנט חשוב בקשר. הרבה אנשים מרגישים לגבי בני זוג שפגשו, שאילו זה היה קורה בתקופה אחרת, זה כן היה מצליח, או היה נגמר אחרת. אנשים יכולים להתאים מאוד אחד לשני, אבל עדיין לא להצליח לייצב זוגיות טוב לאורך זמן, כי הם פשוט נפגשו "בזמן הלא נכון".
ההתלבטות שלך לגמרי טבעית ומובנת
את מרגישה אשמה על המחשבות שלך, ההתלבטות, הספק שמכרסם בך. חשוב לנו לומר לך: את לא צריכה להרגיש אשמה! ההתלבטות שלך לגמרי טבעית ומובנת. ואפילו יותר מזה: אלמלא היית מתלבטת עכשיו, אלא מחליטה להתחתן עם החבר הרציני הראשון שלך, בגיל 17, אחרי שמונה חודשי חברות בלבד, כששניכם עדיין צעירים ולא יודעים מה תרצו לעשות עם עצמכם ומה תהיו כשתגדלו ? היינו חושבים שזו החלטה פזיזה וילדותית שאינה במקומה.
בהחלט הגיוני שתתני לעצמך זמן. בינתיים תחיו קצת ככה, כמו שאתם, כמו שמתאים לגילכם. הוא ימשיך ללכת לצבא. ואחר כך את. ותבלו ביחד, ותכירו זה את זה עוד יותר טוב, ותלמדו לריב, ולתקשר, ולחיות. ואם זה באמת ימשיך "להרגיש" לכם טוב ? תוכלו לתכנן את המשך החיים המשותפים שלכם. אבל בינתיים, תני לשניכם זמן.

אבל אם את מחליטה להמשיך את הקשר הזה ? כי את אוהבת אותו, כי טוב לך איתו, כי כיף לכם יחד ? לכי על זה עד הסוף. כתבת שבזמן האחרון את מתנהגת "מוזר" בגלל הספקות שלך. חבל! ההתלבטויות שלך הגיוניות, אבל כרגע את ממש לא צריכה להגיע להחלטה. אם תשחררי את עצמך מעול ההחלטה, ותתני לעצמך להמשיך לחיות ולהרגיש איך אתם ? תוכלי לתת לעצמכם באמת את החופש, ואז המחשבות שלך לא יפגעו בקשר שלכם.
אין שום יתרון ב"עבודת דאגה". דאגה שתדאגי עכשיו לא תחסוך לך דאגות עתידיות, וגם לא תוביל אותך להחלטה או לפתרון. כי במקרה שלך - פשוט צריך לתת לזמן זמן.

דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:
 גילי בר ויעל דורון

מכון זוגות למכון זוגות ניתן לפנות לטיפול פסיכולוגי אישי וזוגי, לצד אימון אישי ממוקד למציאת זוגיות ואימון למציאת קריירה. המכון משלב סינטזה של אימון ופסיכולוגיה בטיפול קבוצתי ממוקד בנושאי זוגיות, יחסים ותקשורת בין אישית. http://www.zoogot.co.il


 


מאמרים נוספים מאת גילי בר ויעל דורון
 
בוחר כל פעם מחדש בנשים דומות לאמא שלו
17/08/08 | דייטינג
אילן נכנס לחדר, גבר גבוה, מרשים, כתפיים רחבות, התיישב ומיד התחיל לדבר, נראה היה שאילו היה שותק לעוד רגע, המילים לא היו יוצאות. "באתי כי אני מיואש, אני לא מצליח למצוא את האחת, אני מתחיל לחשוב שלעולם לא אגיע למקום הזה של המנוחה והנחלה, לאיזון ולהרמוניה עם עצמי", אמר.

תמיד יש לו מה להעיר על המראה שלי- או אקדח במערכה הראשונה
"שלום שמי עינב. אני בת זוג לעמיחי כבר שנתיים וחצי ואנו עומדים להינשא בעוד כחודש. (כבני 30). אני מרגישה שיש לנו זוגיות מאוד פתוחה, ואוהבת. בכל המריבות שהיו לנו, תמיד אמרנו שאנחנו לא רוצים לוותר אחד על השניייה אף פעם, עברנו פרידה לפני כחצי שנה, שהיתה למשך חודש וחצי.

התחושה בזמן הדייט: קיפאון, מחנק ויובש בפה
"הייתי כבר אצל כל מי שאפשר, פותחים בקפה, טיפולים בביו-אנרגיה, בסדנת משחק וכמובן בטיפול פסיכולוגי. שום דבר לא הצליח להפחית את הלחץ ואת הפאניקה שאני נתקפת בה במהלך דייט. הגעתי אליך ואני נואשת". זו הייתה יריית הפתיחה בתהליך האימון של חגית.

תודה
*תודה, על פי מילון אבן שושן : "הודיה, שבח וברכה למי שעשה מעשה רצוי"*תודה, על פי מילון אבן שושן : "הודיה, שבח וברכה למי שעשה מעשה רצוי"

להתאלמן ולהישאר בחיים - פסיכולוגיה של אבל ואלמנות
להתאלמן ולהישאר בחיים ? פסיכולוגיה של אבל ואלמנותלהתאלמן ולהישאר בחיים ? פסיכולוגיה של אבל ואלמנות

קושיות בסיבוב שני - ארבע שאלות שראוי לשאול בפרק ב'
אנשים שהתגרשו ופירקו משפחה נתונים לא פעם (אוביקטיבית, או לפחות במחשבה שלהם) בלחצים עצומים מצד הסביבה שלהם. למרות הפתיחות היחסית שקיימת בשנים האחרונות לגבי פירוק נישואים וגירושין, עדיין לא מעט גרושים וגרושות שומעים סביבם לשונות מצקצקות, ומרגישים נתונים לביקורת מתמדת.

כנגד ארבעה בנים דיברה תורה : ארבעה דפוסי תקשורת בזוגיות
בהגדת הפסח מתוארים ארבעת הבנים, עם השאלות והתשובות שמתאימות לכל אחד. במשפחה שלי, כמו בהרבה בתים אחרים בישראל, המסובים מתחלקים וקוראים את ההגדה לפי תור. אני זוכרת איך, בהיותי ילדה, הייתי מחשבת מראש את הפסקאות, מתוך תקווה שהשנה אזכה לקרוא את החכם או לפחות התם, ולא להרגיש שעלי מוטל העול לקרוא את (ולהרגיש כמו) הרשע שבחבורה....

בכל דור ודור :יציאה מעבדות לחירות בזוגיות חשבון נפש לקראת חג הפסח
"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים""בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים"

שאלות שגרושים וגרושות שואלים לגבי היחסים עם האקס
"האם פירוד בין בני זוג למטרת חשיבה על הקשר בין השניים לרוב מוביל לגירושין
או יש סיכוי שהשניים יחזרו להיות ביחד? כרגע אחד מבני הזוג לא מרגיש אהבה לשני רוצה לבחון את הקשר ולא מוכן לטיפול זוגי. היתי רוצה לדעת גם מעט על הסטטיסטיקות".

שאלות שגרושים וגרושות שואלים לגבי קשרים חדשים ופרק ב'
מקבץ שאלות שנשאלו בפורום גרושים וגרושות בתפוז ובפורום מתגרשים בוואלה:מקבץ שאלות שנשאלו בפורום גרושים וגרושות בתפוז ובפורום מתגרשים בוואלה:
     
 
© כל הזכויות שמורות לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
שיווק באינטרנט על ידי WSI