דף הבית אינטרנט והחיים ברשת פיתוח אתרים מערכות לבניית אתרים בקוד פתוח – למי זה מתאים
מערכות לבניית אתרים בקוד פתוח – למי זה מתאים
עינת מירון 29/06/09 |  צפיות: 2835

כבר לפני כ-7 שנים החלו מערכות חינמיות ובקוד פתוח לבניית אתרים (תוכנות CMS, מערכות ניהול תוכן) להיות נפוצות ברשת הישראלית. באותה תקופה השימוש העיקרי בהן היה ככלי לבניית אתרי קהילה ומרבית האתרים שנבנו באמצעותן השתייכו לאחד משני סוגים: אתרי הורדות (סקירה, תוכנות וקישורים להורדה של תוכנות או סרטים בדרך כלל באופן לא חוקי) ופורומים.

 

יתכן שהסיבה לכך שרוב האתרים שנבנו אז על מערכות בקוד פתוח היו אתרי הורדות או פורומים, נבעו מהעובדה שבני נוער, שאלה היו תחומי הענין שלהם, היו גם מי שהתאימו את המערכות האלו לעברית ותחזקו אותן. בנוסף, תרמה לכך ההצלחה העצומה של אתרים כמו אתר ההורדות Lionetwork ובני נוער רבים ניסו לחקות ולבנות אתר דומה, כשהמערכת לבניית האתר חינמית וזמינה עבורם, כשאי אפשר להתעלם מהעבודה אותן מערכות תוכננו כך שיתאימו לצרכים ספציפיים אלו.

 

הנערים בגרו - המעבר לחשיבה עסקית

כשנתיים לאחר מכן, החלה להתחזק מגמה חדשה בתחום מערכות בקוד פתוח לבניית אתרים בעולם וגם בארץ. החלו להופיע יותר ויותר מערכות שמראש תוכננו עבור שימוש עסקי: בניית אתרי תדמית, אתרי תוכן, אתרים לעסקים ועוד. במקביל הפכו זמינות מערכות לצרכים ייעודיים וספציפיים כמו מערכות להקמת לוח דרושים או מערכות להקמת בלוגים.

 

חברה לבניית אתרים הבוחרת לבסס את האתרים שהיא מספקת ללקוחותיה על מערכת מוכנה (בקוד פתוח או על מערכת קניינית, בתשלום) מאפשרת לעצמה להתמקד במתן שירותים ללקוח כמו עיצוב האתר, בניה נכונה לפי צרכיו, קידום במנועי חיפוש ושירות וזאת במקום להתעסק בתחזוקה של קוד והתמקדות בצד הטכנולוגי.

 

האם מערכות לבניית אתרים הן הפתרון לכל חברה לבניית אתרים?

לכן, האם מערכות לבניית אתרים בקוד פתוח הן הפתרון המושלם עבור חברות לבניית אתרים? הן הרי נקראות פעמים רבות "מערכות חינמיות" וזוכות ליתרונות הרבים שתוכנות בקוד פתוח מעניקות (גישה לקוד, תוספים רבים).

 

התשובה היא לא. לחלק מסוים מהחברות לבניית אתרים, מערכות כאלו יתאימו מאד. לחברות רבות אחרות, תפיסת ה"חינם" תהיה מוטעית ותהווה פיתיון לכניסה אל תהליך ארוך ומסובך של התמודדות טכנולוגית שלבסוף תשאיר אותם מנצלים חלק קטן מאד מיכולות המערכת ויצירת אתרים מוגבלים ביכולות ובעיצוב. שלא לדבר על הוצאות כספיות גדולות, בעיקר כאלו שקשה לתכנן מראש.

 

בינינו מתהלכים ה'מומחים'. אנשים שלמדו והתמחו במערכות לבניית אתרים בקוד פתוח במשך ימים (בעיקר לילות). לצידם של אלו, פועלות חברות לבניית אתרים שהן למעשה 'חצי בית תוכנה'. הן מחזיקות מתכנתים רבים יחסית וכוח הפיתוח חזק איתם.

 

למי זה יכול להתאים

היות וכדי לספק אתר שיעמוד בסטנדרט מסחרי נדרש להכיר היטב את המערכות האלו וגם לדעת להתעסק בקוד - עבור המומחים וחברות המחזיקות מתכנתים, מערכות לבניית אתרים בקוד פתוח מאד מתאימות כבסיס לשירות עסקי ללקוחות. הם אמנם מצליחים לייצר אתרים יפים ומתקדמים, אולם לצד היכולות הטכנולוגיות לחלקם חסרות תכונות אחרות וחלק מהם הופך בעיקר לקבלן משנה שבונה אתרים עבור חברות לבניית אתרים.

אולם כאמור, אין להמעיט בערך שמערכות בקוד פתוח לבניית אתרים יכולות להעניק ולמומחים ולחברות עם כח תכנותי חזק, מערכות אלו יהוו פיתרון מצוין.

 

אילו בעיות יכולות להתעורר עבור חברות קטנות או בינוניות

קוד פתוח אינו מילה נרדפת ל"חינם". אמנם הרישיון עבור רוב המערכות בקוד פתוח איננו דורש תשלום אך כדי לספק אתר ללקוח בדרך כלל אי אפשר להשתמש במערכת כפי שהיא. נדרש לבצע שינויים ותוספות ולהתאים עיצוב ייחודי.

חברה שאיננה מחזיקה מספר מתכנתים מנוסים (כמו רוב החברות הקטנות והבינוניות לבניית אתרים), תצטרך לשלם עבור שירותי פיתוח עבור מתכנת חיצוני.

 

הבעיה שעלולה להיווצר במקרים אלו, היא חוסר הודאות לגבי עלות הקמת האתר ללקוח. השימוש בשירותים חיצוניים (פעמים רבות, במתכנתים ופרילנסרים שונים) גורם לחלקים גדולים מעלות הבניה להיות במחיר לא קבוע ובסופו של דבר להתחייבות בהצעת מחיר שגורמת לרווח קטן או הפסדים.

 

בנוסף, שירותי התמיכה והתיעוד על המערכת רובם מתקבלים מאתר קהילת המשתמשים במערכת. אלו בדרך כלל מספקים תשובות  במהירות (יחסית) כאשר מדובר בבעיות נפוצות ולא מורכבות. אולם ככל שהחברה בונה יותר ויותר אתרים ונתקלת בדרישות מתקדמות יותר, השאלות והבעיות נותרות ללא מענה.

 

עבור מערכות ארגוניות בקוד פתוח (Enterprise applications) מקובלים שירותי תמיכה והדרכה בתשלום (זהו בעצם כוחו הגדול של מודל הקוד הפתוח), אולם עבור המערכות לבניית אתרים שירותים כאלו עדיין אינם נפוצים, בוודאי שלא בישראל.

 

מי שבונה אתרים ומעוניין לספק שירותים מקצועיים עבור לקוחות בתחום זה ובוחן אפשרויות של ביסוס המודל העסקי שלו על מערכת בקוד פתוח ראוי שישאל את עצמו שאלות אלו:

  • האם אני מכיר אותה מספיק טוב כדי שאוכל לייצר איתה אתרים מגוונים ומורכבים? אם לא אדע, האם יש מי שינחה אותי כיצד?
  •  האם יש לי יכולות פיתוח כך שאוכל להתאים את העיצובים לדרישות הלקוח ולהתמודד עם תקלות, באגים ופריצות אבטחה?
  • האם אני בית תוכנה או חברה לבניית אתרים? אני רוצה להתעסק בטכנולוגיה או במתן מכלול שירותים באינטרנט?

 

 

 

הכותב, ארז וולף,  הוא מנהל קשרי לקוחות בחברת WebsPlanet המתמחה בפיתוח פלטפורמות טכנולוגיות לבניית אתרי אינטרנט.

 


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 עינת מירון

מירון תקשורת משווקת - http://www.meyron-mc.com/



 


מאמרים נוספים מאת עינת מירון
 
בית מנומס ואידילי לא מביא 40 אחוזי רייטינג
לקשת עוצמה גדולה שאסור לזלזל בה, אבל הפעם נדמה שהציבור תופס את העוצמה הזו כזלזול בו ובשכל הישר שלו וקשת עלולה למצוא את עצמה במשבר מתגלגל

לראשונה קמפיין פרסום דיגיטלי המנוהל בהתאם להתנהגות הגולשים
Acuvue מותג עדשות המגע מבית ג'ונסון&ג'ונסון מגיש, קמפיין פרסומי באמצעות דאבלקליק, מבית גוגל הקמפיין כולל 23 סרטוני וידיאו שחשיפתם מבוקרת ומנוהלת בכלים טכנולוגיים מתקדמים

המרוץ לגולן
נהוג ומקובל להתחיל פעילות יחסי ציבור כחודשיים-שלושה לפני תאריך ההשקה הרשמי. אז למה גולן טלקום בוחרת בבליץ תקשורתי חצי שנה לפני תחילת הפעילות שלה?

ריאליטי או Apple?
יכולה להבין ולהודות לאפל על שפישטה את הטכנולוגיה, הנגישה אותה וגם פתחה שוק שלם של בעלי מקצועות חדשים, אבל אף פעם לא הבנתי את ההסכמה שבשתיקה לגישה השיווקית שלה. את הורדת הראש וקבלת כל התכתיבים שלא ניתנים לערעור, המחירים של כל כפתור וכבל, החפיפניקיות ב-QA.

מבחן שליט
הזדמנות פז עבור התקשורת לתקן עוולות גדולות ובראשן את זו שנגרמה לרונה רמון. הזדמנות לתכנן ולהיערך כבר מעכשיו כיצד לספר ולתעד את חזרתו של גלעד במינימום רמיסה של כבוד האדם, הפרטיות והשקט שמגיע לו

שיעור חינם בניהול משברים
ניהול משברים הוא דבר מאוד פשוט לביצוע. הוא כולל 2 מרכיבים בסיסיים שחייבים להתקיים כדי לנטרל את הביקורת – שקיפות ואחריות.

בקשת פירוק לחברת אושידה בעמ
17 כלות כנראה לא יקבלו את שמלות הכלה שלהן; החוב של החברה לעובדות מוערך בכחצי מיליון ש"ח

פורקס פלייס תובעת חצי מיליון ש"ח מסוחר מט"ח שהונה את בית המשפט והשיג במרמה צו עיקול כנגדה
בכתב התביעה שכנגד מתייחסת פורקס פלייס לפסיקתו של רשם בית המשפט חגי ברנר שהסיר את צו העיקול שנפסק לחובתה ולבחירת המילים בהן השתמש "מעוררת על פניה קשיים במישור המהימנות" ומבקשת מבית המשפט לפסוק לה פיצויים מוגדלים.

פורקס פלייס לבית המשפט: "מאג'ד שייך בודה סיפורים ומנסה להעביר על שכמה של החברה את הפסדיו הכשרים"
החברה מגיבה בכתב תביעה באורך 40 עמודים מנומקים ורווי הוכחות כי תביעתו וצו העיקול שהשיג התובע התבססו על שקרים, רמאויות ומניפולציה על בית המשפט

בית דין רבני שדן בתביעת השתתפות בהפסדים לאור קבלת שטר היתר עסקא פסק כי שטר שכזה אינו מחייב
בדיון, בהשתתפות הדיינים הרב יהודה סילמן, הרב ישראל רוזנברג והרב יעקב פרבשטיין נקבע כי יש ספק אם שטר היתר העסקא אכן מחייב ולכן אין אחד מהצדדים רשאי לתבוע כספים בגין רווחים או הפסדים. עוד קבע בית הדין הרבני כי גם אם השטר תקף ומחייב אין התובע יכול לתבוע בגינו הפסדים ולכן בית הדין בכלל לא אמור לפסוק בנושא. בהחלטה זו ביטל בית הדין הרבני את תביעתו של הרב מנחם סופר.
     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI